ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

דו"ח מיוחד זה של המכון למדיניות העם היהודי מבוסס על דיונים שנערכו בכל רחבי העם היהודי ובחנו את המנעד היהודי בעידן של זהויות גמישות. הוא מבוסס גם על ספרות מחקרית מעמיקה ומסתמך על מחקרים, מאמרים וספרים רבים. מקצת חומרי הרקע שבהם נעשה שימוש מצוינים בהערות השוליים. המחקר שימש בעיקר לצורך הבנת הרקע לנושא הדיון שלנו, ואילו הסמינרים אפשרו לנו ללמוד ממקור ראשון מהן עמדותיהם של מנהיגים יהודיים, אנשי מקצוע, רבנים, נדבנים, פעילים ויהודים אחרים. מרבית הדיונים התקיימו בחודשים מארס ואפריל 2016.

לצד קבוצות הדיון, כל המשתתפים נתבקשו למלא שאלון. מעבר לכך שהשאלון נתן לנו מידע נוסף וממוקד על גישותיהם של המשתתפים, הוא גם אִפשר לנו להציג תמונה מדויקת ומפורטת יותר של הקבוצות שהשתתפו בתהליך זה (כגון, גיל המשתתפים, השתייכותם הדתית ומספר הביקורים שלהם בישראל). ניתן גם להשתמש בכך לצורך השוואה בין המשתתפים בדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי השנה לבין המשתתפים בשנים קודמות ולבין האוכלוסייה היהודית בכללותה, באמצעות השוואת הנתונים למחקרים אחרים.241

באופן טבעי, המסקנות שנבעו מהסמינרים, מהסקר ומחומרי הרקע נתונים להסתייגויות ולביקורת, ולא נוכל להציגן בלי להציג כמה “תמרורי אזהרה", שיסבירו את ההקשר שבו נערכו הסמינרים, ובלי להבהיר מה הן יכולות להשיג לבטח, ומה לא.

מבנה הסמינרים ותוכנם:

הרוב המכריע של הסמינרים נמשך בין שעה וחצי לשעתיים, ובמרבית המקרים היו בכל קבוצת דיון פחות מ-20 משתתפים. בקהילות שבהן היו משתתפים רבים יותר, הם חולקו לקבוצות דיון נפרדות שתועדו בנפרד.

בתחילת כל סמינר ולפני תחילת הדיון, נתבקשו כל הנוכחים למלא את שאלון הסקר. אחר כך, הסמינר החל במצגת קצרה של הסיבות לעריכת הסמינרים, אשר גוללה את הנחות הבסיס לדיונים ולשאלות העיקריות שיועלו בהם. מאוחר יותר, הוצגו כמה תסריטים אפשריים לצורך הדיון המפורט והמעשי יותר. המקרה הראשון עסק בשאלות הנוגעות להקצאה של משאבים לתוכניות של פתיחות יהודית. המקרה השני עסק בקריטריונים הקובעים את הזכאות לעלות לישראל מתוקף חוק השבות. המקרה השלישי התייחס לקריטריונים לכהונה במשרות שונות בקהילה היהודית או להשתתפות בפעולות שיוזמת הקהילה היהודית (או ממשלת ישראל).

לאחר דיון פרטני בכמה מהתסריטים, הדיון חזר לשאלות המרכזיות שהוגדרו כהתמקדות העיקרית של הדיאלוג:

  1. מה הופך אדם ליהודי?
  2. האם הקיום היהודי מחייב התנהגות, אמונות או מוצא מסוימים? האם ישנה אמונה או התנהגות אשר פוסלות אדם מלהיות יהודי?
  3. האם היהודים צריכים לשאוף להגיע להבנה משותפת של פירוש המושג “יהודי"? מי, אם בכלל, צריך להיות הסמכות הקובעת בנושא זה?

שאלות ספציפיות הוצגו לקבוצות הדיון, ואלו נתבקשו להביע את דעתן ביחס אליהן, כמו גם ביחס לתסריטים שבהן דנו קודם לכן ואשר סיפקו להן מידע נוסף ודוגמאות של השלכות ספציפיות של תשובות שונות לשאלות אלו.

הטיה לטובת אוכלוסיית הליבה של הקהילה היהודית:

הבנת התהליך, יתרונותיו ומגבלותיו מחייבת לציין תחילה שהתהליך מסתמך באופן עיקרי על הקהילה המקומית (ועל הארגונים המקומיים). הקהילות היו אחראיות על גיוס הקבוצות לסמינרים. לפיכך, ישנם הבדלים משמעותיים בהרכב הקבוצות ובגודלן בין הקהילות השונות. אולם דבר אחד משותף לכולן: הקהילה המבוססת – בדרך כלל, הפדרציה, אך לעיתים גם ארגונים אחרים – הייתה הגוף המארגן שאסף את המשתתפים. במקרים רבים היא הייתה הגוף שדיווח למכון למדיניות העם היהודי אודות הדיון. מאחר שאנו מסתמכים על הדוחות מהסמינרים בכל הקהילות, חשוב להכיר בעובדה שאלה דוחות על גישות של יהודים המחוברים לקהילה היהודית המאורגנת, ולעיתים קרובות לגישות של יהודים בעמדות ההנהגה השונות בקהילה, והם פחות מהווים השתקפות של דעות של יהודים שהקשר שלהם לחיים היהודיים הממוסדים רופף או בלתי קיים.242 אנו יודעים ממחקרים קודמים שחברים בקהילה מייחסים חשיבות רבה יותר לזהותם היהודית, פעילים יותר הן בחיים היהודיים האישיים שלהם והן כחברי הקהילה, מחוברים יותר לישראל, ובמקרים מסוימים, גם נוטים להיות פחות ליברליים מאשר קבוצות יהודיות אחרות.243 המידע שאספנו מצביע, למשל, על כך שמשתתפי הדיאלוג נוטים לבקר בישראל לעיתים תכופות הרבה יותר מאשר “היהודי הממוצע".244 באופן טבעי, מאפיינים אלה עשויים להשפיע על הגישות של משתתפי הסמינרים של המכון.

קולם של חברי הקהילה הצעירים יותר:

מאחר שהקבוצות שהתכנסו לצורך הדיונים הורכבו, במקרים רבים, מאנשים בעלי עמדות בכירות בקהילה, ברבות מהן היו פחות משתתפים צעירים, כאלה שזהותם היהודית לעיתים קרובות שונה במהותה ובעוצמתה מהזהות היהודית של קבוצת הגיל המבוגרת יותר.245 בהמשך למאמצינו מהדיאלוג של שנת 2015 להבטיח ייצוג של משתתפים צעירים, קיימנו השנה קבוצות דיון למשתתפים צעירים בסנט-לואיס ובפורטלנד, כמו גם קבוצה של סטודנטים באוניברסיטת לידס וכמה קבוצות של משתתפים מהתפוצות בתוכניות “מסע" ושנה בארץ.246 בנוסף, השנה השתתפה קבוצה גדולה של צעירים ישראלים, אשר הוסיפה את קולם של צעירים ישראלים שלא נכלל בשנים הקודמות למכלול הדעות. כתוצאה מכך, השנה אנו יכולים להציג דו"ח הכולל ייצוג משמעותי של קבוצת הגיל הצעירה. הנתונים על התפלגות הגילאים מצביעים על כך שהשנה מספר המשתתפים הצעירים בדיאלוג תואם, פחות או יותר, את אחוז הצעירים בקהילה היהודית בכללותה.247 בעזרת קבוצות אלה, יכולנו כמובן להשוות את נקודות המבט של יהודים מבוגרים וצעירים אשר השתתפו בתהליך הדיאלוג, הן באמצעות הדברים שאמרו במהלך הדיונים והן בעזרת תשובותיהם לסקר של המכון.

קבוצות גיל של המשיבים לשאלון

הרכב דתי:

בתהליך שביצע המכון בעבר השתתפו מעט מאוד חרדים. השנה, הצלחנו לכלול אחוז גבוה יותר של משתתפים חרדים, ובכלל זה קבוצה של חרדים בדאלאס ומשתתפים בקבוצות אחרות אשר הזדהו כחרדים. עם זאת, בקהילות אחדות העדיפו החרדים לא להשתתף בדיון, למרות שהוזמנו לעשות כן, כך שבמרבית הקהילות הם בייצוג חסר.248 להלן טבלה שמציגה באופן ברור את ההרכב הדתי הספציפי של הקבוצות, בהשוואה למחקרים אחרים. באופן כללי, אחוז היהודים בדיאלוג שהגדירו את עצמם כ"קונסרבטיבים" גבוה יותר מחלקם בכלל האוכלוסייה היהודית. לשם השוואה, אחוז היהודים בדיאלוג שאינם “רפורמים", “קונסרבטיבים" או “אורתודוקסים" נמוך בהשוואה לחלקם בכלל האוכלוסייה היהודית. במילים אחרות, המשתתפים בדיאלוג היו יותר “משויכים מבחינה דתית" (לא ברמת שמירת המצוות, אלא מבחינת הזהות וההזדהות) מאשר היהודי הממוצע.

שיוך דתי של המשיבים

כפי שניתן לראות בגרף הבא, ההרכב של המשתתפים הישראלים מבחינת שיוכם הדתי שונה מאוד לעומת זה של הקבוצות העיקריות האחרות (השנה, מארה"ב, ברזיל ואוסטרליה). ישראלים נוטים להיות אורתודוקסים או חילונים, בעוד שבארצות אחרות, הקבוצות הדומיננטיות הן של יהודים קונסרבטיבים ורפורמים (באוסטרליה, של אורתודוקסים ורפורמים). באופן טבעי, הבדל כזה בהרכב מיתרגם להבדלים נוספים בנקודות ההשקפה – כפי שהדגשנו בדו"ח.

שיוך דתי על פי חלוקה גיאוגרפית

התפלגות גיאוגרפית:

ההתפלגות הגיאוגרפית של הסמינרים הייתה רחבה למדי. בתהליך הדיאלוג השתתפו קהילות מכמה יבשות. הייצוג המרשים של הקהילה היהודית בצפון אמריקה תואם את גודלה של האוכלוסייה היהודית במקום.249 מאחר שהנושא של דיוני הסמינרים השנה היה היהדות בכללותה, כללנו בו גם כמה קבוצות של משתתפים ישראלים. בנוסף, הצטרפו לתהליך כמה וכמה קהילות חדשות, בעיקר מארה"ב. בנוסף, כמו בשנים קודמות, היה לנו ייצוג משמעותי מאוסטרליה ומברזיל. השנה, היה ייצוג נמוך של יהודים מאירופה בתהליך. אנו מקווים להרחיב את מספר הקהילות המשתתפות מאירופה בשנה הבאה, ולעת-עתה ניסינו להתגבר על תת-הייצוג של קהילות אלה באמצעות ניתוח של חומרי רקע.250

התפלגות גיאוגרפית של המשיבים

עניין בישראל:

בניגוד לשני הדיאלוגים הקודמים – על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל השימוש בכוח בעימות מזוין – המיקוד של הדיאלוג השנה לא היה על ישראל, אלא על העולם היהודי הרחב יותר. עם זאת, ראוי לציין שקבוצות שנטלו חלק בדיונים סבלו מהטיה, בכך שלמשתתפיהן קשר חזק הרבה יותר לישראל מאשר לקהילה בממוצע. לפיכך, התמונה הכללית שמתקבלת מסמינרים אלה נוטה, בלי ספק, להדגיש עמדות של אותם חברים בקהילה היהודית העולמית שבעבורם ישראל חשובה ואשר מתעניינים בניהול דיאלוג ובו מרכיב ישראלי משמעותי. נוכל למצוא ראיות חותכות לכך בעובדה שאחוז המבקרים בישראל מקרב משתתפי הסמינר גבוה בהרבה בהשוואה לשיעור המבקרים בישראל מקרב כלל האוכלוסייה היהודית.

כמה פעמים ביקרת בישראל?

מצד שני, חשוב לציין שישראל ועמדותיהם של הישראלים היו בייצוג חסר בדיאלוג זה. כללנו יותר ישראלים בדיאלוג השנה, אולם מספרם, יחסית לבולטות של ישראל, כאחת משתי הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם, עדיין נמוך באופן יחסי (היו בדיאלוג יותר יהודים מברזיל ומאוסטרליה מאשר מישראל – ראו גרף). הישראלים גם היו צעירים יותר באופן בולט לעומת היהודים מהארצות האחרות (בכוונה תחילה).

פערים בתהליך עצמו:

במקרים אחדים, הסתמכנו על הקהילות בתיעוד הסמינרים ובסיכומם בעבורנו, ובמקרים אחרים, היה הצוות של המכון אחראי על הסיכומים. במקצת הקהילות, חוקרים של המכון הנחו את הסמינרים, ואילו באחרות הסמינרים אורגנו על-ידי הקהילות עצמן. בנוסף, ישנם הבדלים באורכם של הסמינרים, באינטנסיביות של הדיון וברמת הסיכומים. פרטים מלאים באשר לאופי של הסמינרים בכל קהילה מופיעים להלן. יש לציין שכל הקהילות המשתתפות הפגינו מידה מרשימה של רצינות ושל מחויבות לתהליך.

יתרונות:

לאחר שהתווינו את הרכב הסמינרים והדגשנו אחדות מהמגבלות שלהם, עלינו להציג גם כמה מיתרונותיהם. דיון בין יהודים, אשר יש להם עניין ברור וחד-משמעי בעולם היהודי ואשר מעורבים בקהילה היהודית שלהם, עשוי להיות עדיף על-פני דיון שכולל גם יהודים בעלי קשרים רופפים לקהילה היהודית ובעלי עניין מועט בה. מאחר שמטרת התהליך הייתה לדון בהשלכות של מגמות מסוימות על המדיניות של הקהילות (ושל מדינת ישראל), יהיה זה הגיוני לטעון שדיון כזה צריך לקחת בחשבון בעיקר (ואולי אך ורק) את נקודת המבט של יהודים שבעבורם הקהילה חשובה, ושהתייחסות להשקפות של יהודים שאינם מתעניינים ביהדות ובקהילה היהודית שלהם אינה הגיונית בהקשר זה.
למרות זאת, על מנת לתת תמונה מלאה ומקיפה של “נקודות המבט של העולם היהודי", תגברנו את המחקר שלנו בכך שכללנו בו כמות ניכרת של נתונים ומידע, אשר מאירים גם את נקודות ההשקפה של קבוצות מרוחקות יותר מהקהילה המאורגנת, ובכלל זה נתונים ממחקרים וציטוטים ממאמרים. בדו"ח, עשינו מאמץ ניכר להציג תמונה מלאה ומקיפה כמיטב הבנתנו.

הקודם
הבא