ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

ההבנה בנוגע לתפקידה של ישראל, בעיצובו של מה שנתפס בעיני יהודים כתרבות וכעם, מחייבת את ישראל לגלות רגישות רבה, מאחר שהיא משפיעה על האופן שבו היהודיוּת נתפסת ומיושמת ברחבי העולם

בפרק קודם דנּוּ בקצרה בשאלה על סמכותה של ישראל להגדיר קריטריונים של יהודיוּת, אולם נותר עוד מה לומר על האופן שבו נתפס תפקידה של ישראל בעיני יהודים ישראלים ולא-ישראלים. זאת מאחר שבעיני יהודים רבים מאוד יש לישראל לפחות שני תפקידים חשובים בקביעת האופי של היהודיוּת.

בעיני היהודים בישראל, אשר מהווים יותר מ-40 אחוזים מיהדות העולם, ישראל קובעת לא מעט כללים שיש להם נגיעה להגדרת היהודיוּת. לדוגמה, מאחר שלישראל אין מנגנון לנישואים אזרחיים והיא מתירה רק נישואים באמצעות רשויות הדת, היא למעשה מעניקה לאותן רשויות דת מנדט לקבוע את מצב היהודיוּת של אדם, כאשר הן מחליטות האם האדם זכאי להינשא באמצעות שימוש בשירותיהן.

גם בעיני יהודים לא-ישראלים, ישראל קובעת בכמה עניינים הנוגעים ליהודיוּת. היא הפוסקת היחידה המוסמכת לקבוע מי זכאי (ומי לא זכאי) לעלות לישראל מתוקף חוק השבות – העדות הבולטת ביותר לטענתה של ישראל שהיא מולדת העם היהודי. כפי שדיווחנו בשנת 2014, יהדות התפוצות “תומכת באופן גורף בחוק השבות כביטוי לסולידאריות בין מדינת ישראל לבין התפוצות, ומאמינה שהוא מבטיח מקלט מבטחים ליהודים בעת צרה".151 נושא זה עלה גם בדיונים השנה, כאשר חוק השבות וההגדרות של היהודיוּת הוצגו למשתתפים. “אחד המאפיינים העיקריים של ישראל הוא שזהו מקומָם של כל היהודים", הזכירה משתתפת אחת לחבריה152 (לדיון מפורט יותר בחוק השבות ובמשמעויותיו, ראו פרק נפרד בהמשך).

יתר על כן, ישראל היא הגוף העוצמתי ביותר בעולם היהודי, ולפיכך היא יכולה לקבל החלטות – לדוגמה, לעודד פרויקט כמו “תגלית" ולסייע לו במימון, או למנוע תפילה מעורבת בכותל המערבי – אשר משפיעות על מצב היהודיוּת של יהודים אחרים.
גם נושא זה נסקר בדו"ח של המכון למדיניות העם היהודי לפני שנתיים, שבו הסקנו, בין השאר, ש"מדינת ישראל היא העדות הבולטת ביותר לביטוי יהודי לאומי כיום, והיא משפיעה על האופן שבו היהדות נתפסת בעיני יהודים ולא-יהודים כאחד. לפיכך, אופייה… עשוי להשפיע על הזהות היהודית בכמה אופנים – החל בקידום תפקידה של הלאומיות כביטוי העיקרי של היהדות, וכלה בהפיכת היהדות לפחות או ליותר אטרקטיבית בעיני הצעירים ולחיזוק או להחלשה של רצונם להשתייך ליהודיוּת שלהם ולהתגאות בה".153

לא כל המשתתפים בדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי חשו בנוח עם הפרשנות של הישראלים ליהודיוּת. “ישנם רבים שאינם נחשבים ליהודים בעיני ישראל, אבל הם הרבה יותר יהודים מאשר יהודים רבים בישראל", ציינה משתתפת צעירה.154 משתתפת בשיקגו אמרה שיהודי התפוצות צריכים לעצב את היהודיוּת שלהם “בלי להסתכל כל הזמן על מה שישראל עושה, ובלי להזדקק לאישור [מצד ישראל]".155 בפילדלפיה, נטען ש"אין זה ראוי שממשלת ישראל תנקוט עמדה באשר למנהגים, להגדרות ולשמירת המצוות של יהדות התפוצות".156

מחקרים אחרונים הראו שוב ושוב שמרבית היהודים בישראל ומחוצה לה מעריכים קשרים בין כל היהודים ומאמינים בחשיבות של שמירתם. “ישנם קשרים עמוקים בין היהודים בארה"ב ובישראל", סיכם דו"ח פיו לשנת 2016 בנושא ישראל. היהודים בישראל “תומכים בזכותה של יהדות התפוצות לעלות לישראל ולקבל אזרחות". הם מאמינים ש"קהילה יהודית משגשגת בתפוצות נחוצה למען הישרדותו העתידית של העם היהודי".157 הסקר של המכון למדיניות העם היהודי בקרב יהודים ישראלים הראה שהישראלים מסכימים, בדרך כלל, שיהדות התפוצות תורמת לשגשוגה של מדינת ישראל יותר מאשר קבוצות ישראליות רבות.158

אולם, כפי שכתבנו בדו"ח על הדיאלוג מהשנה שעברה, “ההכרה של ישראל בדינמיקה המשתנה של יחסיה עם התפוצות, הגברת מאמציה לחזק את הקהילות היהודיות בחו"ל, ואף רצונה להתחשב בדעותיה של יהדות התפוצות – כל אלה הם רק עניין אחד. עניין אחר לגמרי הוא להסכים להתערבות של יהדות התפוצות בענייניה של ישראל".159 דהיינו, משמעות העובדה שלישראל יש השפעה מעשית על אופייה של היהודיוּת ברחבי העולם אינה בהכרח שישראל (והישראלים) יהיו מוכנים לקבל השפעה ישירה של התפוצות בענייני המדינה היהודית (בעולם בעל קשרים פנימיים אי אפשר להימנע ממידה מסוימת של השפעה באמצעות ערוצים שונים). כפי שדיווח הסקר של גוטמן-אביחי, הישראלים סבורים ש"היהודים בישראל הם אומה שונה מהיהודים בחו"ל".160 בכך כלולים מן הסתם גם הפירושים השונים של משמעות היהודיוּת.

כפי שעשינו בדיאלוג אשתקד, גם השנה כלל הסקר שלנו כמה שאלות בנוגע לתפקידה של ישראל בהתוויית מדיניות לעצמה ולשאר העולם היהודי. בשאלה אחת נתבקשו המשתתפים להסכים או לא להסכים עם הקביעה: “ההגדרה של ישראל ל'יהודי' היא עלבון ליהדות התפוצות". בהציגנו הצהרה זו, לא הוספנו פרטים כלשהם אודות המשמעות של גינוי כזה של ההגדרה הישראלית, והנחנו ששאלה זו תפתח צוהר שבאמצעותו נבחן לכמה יהודים יש תפיסה שלילית – בצדק או שלא בצדק – לגבי ההגדרה של ישראל את היהודיוּת.

התשובות אינן החלטיות. בסקאלה של 1-4, כאשר 1 פירושו “בהחלט לא מסכים" ו-4 פירושו “מסכים בהחלט", ההבדל בין הישראלים לצפון-אמריקנים (ולאוסטרלים, אך לא לברזילאים)161 בולט. רק 8 אחוזים מהישראלים “הסכימו בהחלט" ש"ההגדרה של ישראל ל'יהודי" היא ״עלבון ליהדות התפוצות", בעוד שיותר מ-20 אחוזים מהאמריקנים והאוסטרלים “הסכימו בהחלט" עם קביעה זו. משתתפים צעירים יותר הסכימו יותר עם קביעה זו, לעומת משתתפים מבוגרים יותר. וברור שהתשובות לקביעה זו השתנו בהתאם להשתייכות הדתית, כאשר יהודים אורתודוקסים היו הכי פחות מוטרדים מההגדרה הישראלית, ויהודים רפורמים היו הכי מוטרדים ממנה.

אחוז המשיבים שענו כי הם "מסכימים בהחלט" שההגדרה של ישראל ל"יהודי" היא עלבון ליהדות התפוצות, על פי שיוך דתי

אחד העניינים המעניינים הנוספים שבחנו השנה היה ההבדל בדעותיהם של יהודים, כאשר מעמתים אותם עם האופן שבו יחסי ישראל עם התפוצות משפיעים על קבלת ההחלטות בישראל בנושאים שונים. אשתקד, כאשר הדיאלוג התמקד בעימות מזוין, הראנו כיצד “מספר משמעותי של יהודים בתפוצות חשים שהם זכאים להביע את דעותיהם, אפילו בנושאים ביטחוניים חשובים, ושעל ישראל לקחת אותן בחשבון".162 ממצא זה עלה במענה לשאלה האם משתתפי הדיאלוג סבורים ש: 1. ישראל צריכה לנהל את הסכסוכים המזוינים שלה בלי להתחשב בדעותיהם של יהודים המתגוררים מחוץ לישראל, או 2. ישראל צריכה להתחשב בדעות של יהודים אחרים, משום שלסכסוכים המזוינים שלה עשויה להיות השפעה על חייהם, או 3. ישראל צריכה להתחשב בדעותיהם של יהודים אחרים, משום שכל היהודים מגדירים את המסגרת של ניהול מאבק בנשק בהתאם לערכים יהודיים, או 4. ישראל צריכה להתחשב בדעותיהם של יהודים אחרים אם היא רוצה לשמור על התמיכה של היהודים האחרים בסכסוכים המזוינים שלה. מרבית המשיבים (38%) ענו שישראל צריכה להתחשב בדעותיהם משום ש"לסכסוכים המזוינים שלה עשויה להיות השפעה על חייהם".

כאשר הצגנו את אותה התלבטות השנה – אולם הפעם בנושא שונה לגמרי, שאינו קשור לביטחונם של ישראל ושל היהודים אלא ליהודיוּת שלהם – התשובות, בהתאם, היו שונות למדי.

השאלה כאמור הייתה כמעט זהה (פרט לנושא): כאשר אתם חושבים על היחסים בין ישראל לתפוצות, האם אתם חושבים באופן כללי: א. שישראל צריכה להחליט מי נחשב ליהודי בישראל בלי להתחשב בדעותיהם של יהודים שמתגוררים מחוץ לישראל, ב. שישראל צריכה להתחשב בדעותיהם של יהודים לא-ישראלים בעיקר משום שלהגדרה שלה עשויה להיות השפעה על חייהם, ג. שישראל צריכה להתחשב בדעותיהם של יהודים לא-ישראלים בעיקר משום שכל היהודים מגדירים את המסגרת של היהודיוּת, ד. שישראל צריכה להתחשב בעמדות של יהודים אחרים אם היא רוצה שיהודים אחרים ימשיכו להיות מחוברים אליה ולתמוך בה.

בניגוד לשנה שעברה – כאשר הנושא היה ביטחון והיה כרוך בדאגה של אנשים לביטחונם, ולכן הייתה ציפייה בקרב יהודי התפוצות שישראל תתחשב בהשפעת פעולותיה על חייהם – השנה, כאשר הנושא היה יהודיוּת, דומה שניתנה עדיפות לתחושת השותפות. היהודיוּת אינה עניין ישראלי. זהו עניינם של כל היהודים. בהתאם לכך, כמחצית מכל המשתתפים (ובכלל זה, משתתפים ישראלים רבים) טענו שישראל “צריכה להתחשב בדעותיהם של יהודים לא-ישראלים, בעיקר משום שכל היהודים מגדירים את המסגרת של היהודיוּת". הישראלים האורתודוקסים והחילונים נטו במידה מסוימת להדגיש יותר את התשובה המעשית (לשמור על הקשר והתמיכה של יהודים אחרים בישראל), לעומת קבוצות אחרות של יהודים. אולם אצל חברי כל הקבוצות הייתה התשובה המובילה זו שמדגישה את השותפות של היהודים בהגדרת היהודיוּת. יש לציין שמספר האנשים שסברו שישראל אינה צריכה להתחשב בדעותיהם של יהודי התפוצות צנח משליש לערך אשתקד, כאשר הנושא היה הסכסוך המזוין, למספר זניח של 5 אחוזים השנה, כאשר הנושא הוא הזהות. אפילו בקרב הישראלים, שאצלם אולי ניתן היה לצפות שיתלהבו פחות מההשפעה של יהדות התפוצות על ההגדרות הישראליות, טענו פחות מ-10 אחוזים מהמשיבים בסקר של המכון ש"ישראל אינה צריכה להתחשב בדעותיהם של יהודי התפוצות".163

 

דיאלוג 2016: בחשיבה על יחסי ישראל- התפוצות, ישראל צריכה להתחשב בעמדות יהדות התפוצות בעת הגדרת מיהו יהודי בישראל

 

דיאלוג 2015: יחסי ישראל-תפוצות בנושאי ביטחון: בחשיבה על יחסי ישראל-תפוצות, ישראל צריכה להתחשב בעמדות יהודים לא ישראלים בעת ניהול מאבק בנשק

באופן כללי, יהודים ישראלים תומכים ברעיון שישראל “תיקח בחשבון" את יהדות התפוצות כאשר עליה לקבל החלטות חשובות. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הראה ש-71 אחוזים מהמשיבים ציינו שישראל צריכה לקחת בחשבון את יהדות התפוצות בעת קבלת החלטות, לעומת 26 אחוזים שחשבו שישראל אינה צריכה לעשות זאת. ועדיין, כפי שהסברנו בשנה שעברה, “ההכרה של ישראל בדינמיקה המשתנה של יחסיה עם התפוצות, הגברת מאמציה לחזק את הקהילות היהודיות בחו"ל, ואף רצונה להתחשב בדעותיה של יהדות התפוצות – כל אלה הם רק עניין אחד. עניין אחר לגמרי הוא להסכים להתערבות של יהדות התפוצות בענייניה של ישראל. בייחוד ככל שהדבר נוגע לענייני ביטחון, שבהם נקודת המבט של הישראלים שונה מאוד מזו של יהדות התפוצות".164 שתי הטבלאות לעיל מראות בברור שהדוחות של המכון למדיניות העם היהודי מהשנתיים האחרונות היו מדויקים למדי, בכך שזיהו שקל יותר לישראלים – כמו גם ליהודים אחרים – לצפות להתחשבות של ישראל ביהודי התפוצות כאשר מדובר ביהודיוּת של ישראל. הדוחות דייקו גם בטענה שקשה יותר לישראלים לקבל, וליהודי התפוצות לדרוש, התחשבות כזאת בעניינים הנוגעים לביטחונה של ישראל ולמדיניותה הצבאית.

לסיכום הממצאים מכל השאלות אודות תפקידה של ישראל בהגדרת היהודיוּת:

    1. ישנה הכרה בהשפעה הממשית של ישראל על האופן שבו היהודיוּת נתפסת ומיושמת ברחבי העולם.
    2. ישנה דאגה ביחס לתפקיד שמשחקת מדינה בעיצובו של מה שיהודים רואים כתרבות וכעם.
    3. ישנה דרישה נרחבת שישראל תגלה רגישות בשל ההשפעה שלה (וחוסר נחת ממידת הרגישות הנוכחית שלה).
    4. ישנה תשוקה לשותפות בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בעולם בעיצוב העתידי של היהודיוּת.
    5. ישנה הבנה שבעניינים מסוימים (כפי שנראה בדיון בנושא חוק השבות) ישראל צריכה להגדיר את היהודיוּת שלה באופן נוקשה יותר מאשר קהילות יהודיות אחרות.
הקודם
הבא