ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

אנו חיים בעידן יוצא דופן בהיסטוריה היהודית. כמה עשורים לאחר התקופה הנוראה ביותר בתולדות העם היהודי, העם היהודי שב למולדתו ההיסטורית והקים בה מדינה דמוקרטית וריבונית מצליחה. קהילות יהודיות רבות בתפוצות, לבטח זו הגדולה ביותר, בצפון אמריקה, מתקיימות בחברה הפתוחה ביותר שבה חיו יהודים אי פעם, ומגזרים רבים נהנים מרווחה, השפעה ומקובלוּת חסרות תקדים.

לפני מאה שנה הייתה ההגדרה של מי שחבר בעם היהודי ברורה יחסית. הביולוגיה הכריעה. יהודים היו מי שנולדו לאם יהודייה או מי שהתגיירו על-פי ההלכה. כיום, למרות שהביולוגיה נותרה גורם מכריע בעבור אלה המזדהים כיהודים, ישנה שחיקה הדרגתית בלכידות הביולוגית של “השבט" היהודי, מאחר שלהרבה יותר יהודים יש הורה אחד לא-יהודי, יותר בני משפחה של יהודים אינם רואים כל צורך להתגייר, ויותר אנשים רואים בהגדרה עצמית את המרכיב המכריע בקשר ליהדות.

לשינויים אלה בהרכבה של המסגרת היהודית הרחבה נודעות השלכות על מדיניות בתחומים רבים, כגון: כיצד ובעבור מי יש להשתמש במשאבים יהודיים (פילנתרופיים וכאלה של ממשלת ישראל), מהי הדרך הטובה ביותר להגדיר חברוּת בקהילה ומה צריכים להיות הקריטריונים להנהגת ארגונים קהילתיים יהודיים, מהי המשמעות של כל השינויים הללו בהקשר לחוק השבות בישראל, וכן הלאה.

פרופסור ג'ק ורטהיימר מהסמינר התיאולוגי היהודי (JTS) הבחין שבמקרה של הקהילה היהודית בארה"ב, “שאלות בנוגע למעמד האישי נעשו לא-רלבנטיות… ולקהילה אין כל עניין לאכוף את גבולותיה".3 הוא ממשיך ומציין: “הסיסמאות כיום הן הכלה, פלורליזם, על-סיעתיות, ו'מסעות' שמובילים ליהדות ‘בהרכב עצמי', אשר תפורה לפי צרכיו של כל יהודי". אם זהו תיאור מדויק של חלק גדול מהקהילה היהודית בצפון אמריקה כיום, ובאופנים שונים גם של חלקים גדולים מקהילות אחרות, ובכלל זה של יהודים ישראלים, אזי החתירה של האינדיבידואל לעגן עבור עצמו את הזהות המתאימה לו, עומדת לעיתים בסתירה ליתרונות בקיומם של קריטריונים קבוצתיים אחידים לכניסה לעם היהודי ול"חברוּת" בו.

דו"ח מיוחד זה של המכון למדיניות העם היהודי, בעקבות הדיאלוג המובנֶה עם יהדות העולם בשנת 2016, שם לו למטרה לתאר את נקודות ההשקפה של יהודים ביחס למשמעויות העכשוויות של השתייכות יהודית.4 בנוסף, מטרתו לתאר מקצת מההשלכות של תפיסות אלה על המדיניות הננקטת על-ידי מדינת ישראל ועל-ידי הקהילות היהודיות ברחבי העולם. בדווחו על ממצאי הדיאלוג, המכון למדיניות העם היהודי מכיר בכך שישנן נקודות השקפה רבות בעולם היהודי אודות השאלות שהצגנו בפני המשתתפים, ומכבד השקפות שונות אלה. המכון גם מודע לכך שהדיאלוג אינו מתיימר לכסות את כל נקודות ההשקפה הללו.

הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2016 נערך תחת המטרִיה הרחבה של פרויקט הפלורליזם והדמוקרטיה של המכון, הנתמך על-ידי הקרן ע"ש וויליאם דיווידסון. תהליך הדיאלוג כלל מחקר בלתי אמצעי של עמדות יהודיות רלבנטיות, בכינוסן של 49 קבוצות דיון, ובהן חברים בקהילות יהודיות מרחבי העולם. במסגרת זו הוצגו למשתתפים גם שאלונים, ובמקביל בוצע ניתוח של מחקרים נוספים העוסקים בעמדותיו של כלל הציבור היהודי, כולל מחקרים אודות אוכלוסיות יהודיות שקשריהן לחיים היהודיים המאורגנים ולישראל רופפים. הדיונים בקהילות נערכו בהתאם ל"Chatham House Rules", דהיינו המשתתפים הסכימו שניתן לצטט את דבריהם, אולם בלי לייחס אמירה כלשהי לאדם מסוים. הסכמה זו נועדה להבטיח דיון פתוח וחופשי. בהתאם, הדו"ח שלפניכם מצטט בהרחבה מן הדיונים של המכון למדיניות העם היהודי, בלי לנקוב בשמות הדוברים. שמות חלק מהמשתתפים מצוינים בנספח. בנוסף, השנה הסתמכנו גם על סקר נרחב של דעת הקהל היהודית בישראל, שנערך ביוזמת המכון למדיניות העם היהודי.5

זו השנה השלישית שבה מתקיים דיאלוג עולמי כזה ביוזמת המכון למדיניות העם היהודי. אשתקד (2015), היה הנושא “ערכים יהודיים והשימוש של ישראל בכוח בעימות מזויין".6 בשנה שלפני כן (2014) היה הדיאלוג חלק ממאמץ כללי לנסח המלצות באשר לאפשרות של “הסדר חוקתי שיתמודד עם הזהות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".7 בשני המקרים זכו הדוחות המסכמים של המכון למדיניות העם היהודי להכרה כהישגים משמעותיים בקידום השיח בין מדינת ישראל לבין התפוצות.8 ראש הממשלה בנימין נתניהו עודד בישיבת הממשלה ביוני 2014 את המכון להמשיך בעבודה חשובה ונחוצה זו.

להלן שש הנחות היסוד שעמדו ביסוד עשרות הדיונים שערכנו בקהילות על המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה, בחודשים מארס ואפריל 2016:

  1. להיות יהודי משמעו להיות מחובר לקבוצה שיש לה מאפיינים או הגדרות (אם אין הגדרות, אין קבוצה; אם אין קבוצה, אין למה להתחבר).
  2. חלק ניכר מן ההבנות וההגדרות שהיו ברורות יותר בעבר בנוגע לקווי המתאר של הקולקטיב היהודי אינן בתוקף כיום.
  3. עידן הזהות הגמישה הופך את עצם הרעיון של “הגדרה" (או גרוע מזה, קביעת “גבולות"), מי “בפנים" ומי “בחוץ", ללא אטרקטיבי ולבלתי מעשי במובנים רבים.
  4. לקהילות יהודיות שונות יש הגדרות שונות, ולעתים סותרות, ליהודיוּת – והדבר בולט במיוחד במקרה של ישראל וקהילות של יהדות התפוצות.
  5. לשחיקה ביכולתו של העולם היהודי להגיע להבנה רחבה (גם אם לא להסכמה מלאה) בנושא אופייה של הקבוצה, יש השלכות על שיתוף הפעולה בין יהודים.
  6. כמו כן, להתפתחות זו יש השלכות הן על המדיניות של ממשלת ישראל, הן על החקיקה בישראל והן על המדיניות של מוסדות יהודיים רבים ושונים.

בנוסף, שיערנו שלהנחות אלה ישנן השלכות מובְנות על חיי העם היהודי. אנו במכון למדיניות העם היהודי זיהינו ארבעה תחומים שעשויים להיות מושפעים מהדינמיקות המתוארות במסמך, והשאלות הנוגעות להבנת תחומים אלה היו חלק מרכזי בדיונים של המכון בקהילות השונות:

  • הקצאת משאבים: ההשפעה שיש להגדרות הזהות היהודית על הדרכים שבהן נעשית הקצאת המשאבים המוגבלים לתוכניות יהודיות ע"י קהילות, קרנות וממשלת ישראל.
  • סוגיות משפטיות ומנהלתיות: ההשפעות שיש להגדרות של היהודיוּת על החוק וההליכים בישראל (חוק השבות, נישואים, וגם נושאים כמו חינוך ושירות צבאי), ובמידה פחותה, על הקהילות היהודיות ברחבי העולם (חברות בארגונים, זכאות לשמש בתפקידים מסוימים).
  • מצב הרוח הפסיכולוגי של היהודים: כמה עשורים אחרי השואה, הכמות המספרית של יהודים חשובה בהחלט. ההגדרות הקובעות מי נספר בקהילה משפיעות על כמות זו.
  • תחושת עמיוּת: הגבולות של קבוצת ההזדהות ושל תחושת האחריות הכרוכה בכך נקבעים על-ידי מי שנחשב (ומי שלא נחשב) לחלק מהעם היהודי.9

דו"ח זה מסביר את ההקשר שבו התקיים הדיון שלנו, מפרט את הסיבות לצורך לקיים דיון כזה בעת הנוכחית, מספק כמה נקודות התייחסות קצרות ומתאר את השאלות המרכזיות שנדונו במסגרת הדיאלוג. הדו"ח עוסק בשאלות שעליהן נכתבו הררים של ספרים ומאמרים, אולם הוא מנסה להיות קצר ופשוט באופן יחסי. ההתמקדות שלנו כפולה: להסביר מה יהודים חושבים על נושא זה כאשר מציגים בפניהם כמה שאלות פשוטות, ולהציג את ההשלכות המעשיות והתפיסתיות שעשויות לנבוע מתחושות והתפתחויות אלה. באופן כללי, הדו"ח מתרחק מדיון מפורט בהיסטוריה יהודית ובפילוסופיה יהודית.

הקודם
הבא