ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

יהודים מקבלים את המציאות של נישואים מעורבים כעובדה ומזהים את המורכבות שמציאות זו מייצרת בהגדרת היהודיוּת. הם ספקניים ביחס לשאלה האם נישואים מעורבים טובים לקהילה היהודית ולעם היהודי

המספר הגדל של משפחות מעורבות משפיע על כל דיון בנושא היהודיוּת, ולא ניתן היה להימנע מנושא זה בדיאלוג המכון השנה. לא ניתן היה להימנע ממנו משום שמרבית היהודים מבינים שהקהילה היהודית, למעט זו שבישראל, הופכת בהדרגה לקהילה שבה נישואים מעורבים הם נורמה המחייבת התייחסות. “משפחות מעורבות נופלות לתוך הקריטריונים של ‘יהודיוּת'… הן העתיד היהודי בעולם מתבולל", הסביר משתתף בבוסטון.165

מספר היהודים שלהם בני זוג לא-יהודים הוא נושא שנדון בהרחבה בדוחות ובפורומים אחרים, ולכן נעסוק בו כאן רק בקצרה. הדו"ח של מכון פיו מ-2013 מצא ששיעור הנישואים המעורבים בקרב יהודים אמריקנים שנישאו אחרי שנת 2005 (ועד שנת 2013) היה 58%. השיעור הכולל של יהודים אמריקנים הנשואים ללא-יהודים הוא 44%. על פי מחקרים אחרים, השיעור בקרב היהודים בבריטניה (בני כל הגילאים) הוא 166 26% השיעור ב"כמה קהילות אירופיות בגודל בינוני", על-פי סרג'יו דלה פרגולה, “הוא מעל 50%". 167 “באוסטרליה, מעל 30% ובדרום אפריקה ובונצואלה, מעל 15%". על-פי מחקר על יהדות קנדה, “כרבע לערך (25.1%) מהילדים היהודים מתחת לגיל 15 (שחיים במשפחות של זוגות) הם מנישואים מעורבים. המספר הכולל הוא 15,485 ילדים". 168 עם מספרים כאלה, ההתייחסות למרכיב היהודי במשפחות מעורבות כאל מרכיב חשוב בעולם היהודי הגיונית מאוד, בהנחה שמשפחות אלה שואפות להישאר חלק מהעולם היהודי. וכפי שידוע היטב, בנושא זה ישנם סימנים מנוגדים ועמדות מנוגדות.

בצפון אמריקה, המספרים מורים על נטייה גוברת והולכת של משפחות מעורבות לגדל את הילדים כיהודים.169 כתוצאה מכך, על-פי ניתוחים אחדים, הקהילה היהודית הלא-ישראלית הגדולה ביותר גדלה מבחינה כמותית: “הגידול הכולל של האוכלוסייה נובע בעיקר מהצטרפותם הגבוהה-מהצפוי של צעירים שנולדו למשפחות מעורבות, שמרביתם גדלו ללא זהות יהודית דתית ואשר מזדהים באופן לא-פרופורציונאלי כיהודים חסרי דת".

המספרים גם מורים על כך שלמשפחות מעורבות יש קשר רופף יותר לקהילה היהודית וליהדות מאשר למשפחות שנישאו בתוך העם היהודי.170 “במשפחות מעורבות", כתבו ג'ק ורטהיימר וסטיבן כהן, “יש סבירות נמוכה הרבה יותר לבקר בבית כנסת, לתרום לארגוני סיוע יהודיים, להזדהות מאוד עם ישראל, לחגוג את החגים היהודיים או להתיידד עם יהודים אחרים. פרט למקרים יוצאי דופן, מרבית המשפחות המעורבות קשורות באופן רופף או לא-החלטי לחיים יהודיים, או לא קשורים אליהם כלל". גם הסבירות שילדיהן יגדלו כיהודים נמוכה יותר, למרות ששיעור ההצטרפות לקהילה כיום גבוה מאשר בעבר. בבריטניה, 44 אחוזים מהנשים היהודיות הנשואות לבעלים לא-יהודים מגדלות את ילדיהן כיהודים. אצל גברים יהודים הנשואים לנשים לא-יהודיות המספר נמוך באופן משמעותי – 10%.

לא כל משתתפי הדיאלוג הפגינו רמה דומה של הסתגלות ושביעות רצון בהתייחסם למצב העניינים הנוכחי, אולם דומה שרובם מקבלים זאת כמצב שככל הנראה לא ישתנה בקרוב ושלא ניתן לשנותו בקלות. “נישואים מעורבים אולי אינם אידיאליים, אבל הם עובדה. עלינו להתמקד בלגרום לילדים הללו [ממשפחות מעורבות] להרגיש חלק מהקהילה", אמרה משתתפת צעירה.171 משתתף אחר אמר, “ככל שלא נוח לי להגיד את זה, יש קרוב לוודאי סיכוי גבוה שאחד מילדַי יינשא ללא-יהודי, וכמעט בטוח שאחד מנכדַי יינשא ללא-יהודי. הם יהיו חלק ממשפחתי, ואני מקווה שזו עדיין תהיה משפחה יהודית".172

שאלנו את המשתתפים בסקר הדיאלוג האם הם מסכימים או לא מסכימים עם הרעיון שהקהילה היהודית “צריכה לעודד יהודים להינשא ליהודים אחרים". וכמובן שניתן לפרש שאלה זו לפחות בשני מובנים: האחד, שהקהילה צריכה לעשות זאת משום שהיא עשויה להצליח, לפחות עם מקצת היהודים. והשני, שהקהילה צריכה לעשות זאת כהצהרה סמלית שנישואים בין שני יהודים עדיפים מנקודת המבט הקהילתית על פני נישואים בין יהודי ללא-יהודי. למרות שאיננו יכולים להיות בטוחים איזו מבין שתי האפשרויות הללו הייתה הסיבה לתשובה שנתן כל אחד מהמשתתפים, אנו יודעים כי בהתחשב בהערכה הכללית של המשתתפים – הציפייה שלהם שנישואים מעורבים ימשיכו להוות מאפיין משמעותי בחיים היהודיים (חוץ מאשר בישראל) – מספר היהודים אשר מסכימים לדעה שהקהילה צריכה לעודד נישואים בין יהודים גבוה יחסית. יותר מ-80 אחוזים מהמשתתפים שלנו הסכימו או הסכימו בהחלט שהקהילה צריכה “לעודד" יהודים להינשא ליהודים אחרים. כלומר, הם מעוניינים שהקהילה תשקיע בפעולה שגם על-פי הערכותיהם-שלהם לא תשנה באורח ניכר את המגמה של נישואים מעורבים (אחדים עדיין מקווים שניתן להפוך את המגמה באופן כלשהו).

הקהילה היהודית צריכה לעודד יהודים להינשא ליהודים אחרים

ההיבטים המעשיים של מתן עידוד כזה רבים ומורכבים. כיצד מעודדים בצורה מוצלחת נישואים בין יהודים? מהי מידת ההצלחה הראויה למאמץ כזה? מה יקרה אם מתן עידוד לנישואים בין יהודים יביא לניכור של זוגות מעורבים – ניכור שמשתתפי הדיאלוג היו מודאגים לגביו. “בקהילה שלי, כמה מהזוגות הנחמדים ביותר והפעילים ביותר הם זוגות מעורבים, ולא הייתי רוצה שהקהילה שלי תעשה משהו שיפגע ברגשותיהם", אמרה משתתפת מפיטסבורג.173 ברור שהרצון העז להיות “מסבירי פנים", ביטוי ששב ועלה בכמה וכמה סמינרים, עשוי להיפגע כתוצאה מקמפיין לעידוד נישואים בין יהודים. “איני יכול לרמוז באופן כלשהו בקהילה שלי שנישואים ללא-יהודי הם במובן מסוים נחותים לעומת נישואים ליהודי. למעשה, אני אפילו לא חושב שזה נכון.

אני מעדיף שהיהודים יהיו מאושרים בחיי הנישואים שלהם ושיבואו לקהילה שלי כזוגות מאושרים", אמר רב בדאלאס.174

ובכל זאת, העידוד (של יהודים להינשא ליהודים) זוכה לתמיכה. אולם לא ברור האם לעידוד כזה יש השלכות מעשיות. נכון, יהודים רוצים בעידוד של נישואים בין יהודים, אבל הקהילה, אשר ניסתה לעודד נישואים בין יהודים במשך שנים רבות, טרם מצאה מרשם שיביא להצלחתו של מיזם כזה – מלבד המרשם השגרתי של שמירה על נורמה קהילתית מסוימת, קבלה בסבר פנים יפות של כל האנשים ומתן הזדמנות ללימוד ולחיים יהודיים. כלומר – עשייה של כל הדברים שנעשים ממילא בכדי לעודד יהודים מרוחקים להעמיק את מעורבותם ביהדות.

באופן לא מפתיע, העידוד לנישואים בין יהודים זוכה לתמיכה חזקה יותר מצידם של יהודים, אשר משתייכים לקהילה שיש בה דאגה פחותה ביחס לאפשרות לפגוע ברגשותיהן של משפחות מעורבות, משום שמשפחות כאלה אינן חלק מהותי מקהילות אלה. לפיכך, 78 אחוזים מהמשתתפים האורתודוקסים בדיאלוג מסכימים בהחלט שעל הקהילה לעודד נישואים בין יהודים, בהשוואה לתמיכה חלשה הרבה יותר ברעיון מצד המשתתפים הרפורמים, אשר רק 34 אחוזים מהם מסכימים בהחלט שעידוד כזה רצוי. בכל זאת, מעניין לראות שאפילו בקרב יהודים רפורמים ויהודים חילונים ישנה מגמה לא זניחה של הסכמה לטענה שהקהילה צריכה לעודד נישואים בין יהודים, כפי שניתן לראות בבירור בגרפים.

הקהילה היהודית צריכה לעודד יהודים להינשא ליהודים אחרים:

מסכים בהחלט, על פי שיוך דתי

הקהילה היהודית צריכה לעודד יהודים להינשא ליהודים אחרים:

לא מסכים חלקית ובהחלט לא מסכים, על פי שיוך דתי

שוב חשוב להדגיש, שכל הנתונים שמופיעים כאן הם קודם כל תוצאה ישירה של הרכב המשתתפים בדיאלוג. ברוב המקרים, אלו יהודים פעילים מאוד ומעורבים רגשית ומעשית בקהילה, ועל כן גם אכפתיים ביחס לנושא הנדון. ניתן להניח שלו היה נערך דיאלוג שנכללים בו יותר יהודים חסרי דת, יותר יהודים לא-מחוברים, יותר יהודים לא-משויכים, אזי התשובות בנושא של נישואים מעורבים – ככל הנראה, הנושא הרגיש ביותר בקרב יהדות התפוצות – היו אחרות.

ובכל זאת, היהודים הפעילים הם אלה שקובעים את הכללים הנהוגים בקהילה ואת סדרי העדיפויות שלה. היהודים האכפתיים והמקושרים מאוד הם אלה שמבינים את האתגרים ומנסים להתמודד איתם בעזרת פתרונות שנראים להם כמועילים לקהילה. יהודים אלה, בקבוצות שלנו, נראו, במובן מסוים, נכונים יותר מהצפוי להצהיר בגלוי, לפחות במסגרת הסקר, על הערך הגבוה יותר של נישואים בין יהודים. כמובן, אין מדובר בהצהרה כלשהי על ערכו של האדם שבוחר את בן או בת הזוג המתאימים לו ביותר, אלא על ערכו של מוסד ״נישואי הפנים״ ככל שהדברים נוגעים ביחס לקהילה ולאינטרסים ארוכי הטווח שלה.

ראיית הצד החיובי מבחינתה של הקהילה בקיומם של נישואים מעורבים, והחשבתם כהזדמנות לצמיחה, נשענת על ממצאיהם של מחקרים אחדים, אשר מציגים את ההצלחה הגוברת של הקהילה להשאיר את הזוגות המעורבים במסגרת המרחב היהודי. במרחבים יהודיים מסוימים נדמה שהיא נובעת גם מתיאולוגיה שאינה מקבלת עוד מצב של יהדות בדלנית. הרעיון שנישואים מעורבים עשויים להועיל לקהילה היהודית הוא פשוט למדי. אם לא-יהודים שנישאים ליהודים מסכימים בהמוניהם,
כפי שאכן קורה, לגדל ילדים יהודים, אזי הקהילה היהודית שוב אינה "מאבדת" יהודים בשל נישואים מעורבים. היא ״מרוויחה" את הלא-יהודים ואת ילדיהם, אשר הופכים לחלק מהקהילה. אבל האם היהודים מקבלים הגיון כזה כהתפתחות מציאותית? ואם כן, מדוע שיהודים יעודדו נישואים בין יהודים בעידן של נישואים מעורבים?

על-פי הממצאים שלנו, הם עושים זאת משום שהם עדיין ספקניים באשר ליכולתה של הקהילה לשמר את עצמה כ"יהודית" ברמה מספקת (תהא המשמעות האישית של קביעה כזו אשר תהא בעבור כל אחד מהמשתתפים), כאשר משפחות רבות כל כך בקהילה הן רק יהודיות-למחצה. אפילו כאשר הקהילות רואות מציאות שלא ניתן לשנות את מהלכה, ואפילו כאשר הן שומעות על סיפורי ההצלחה הרבים של השתלבותם של זוגות מעורבים בקהילה, ואפילו כאשר הן שומעות את כמה ממנהיגיהן מציינים את הנישואים המעורבים כהזדמנות לצמיחה – תגובתן האינסטינקטיבית נותרת ספקנית. קהילות רבות מודעות לעובדה שנישואים מעורבים מובילים להיחלשות הקשר ליהדות, כפי שמחקרים שבים ומראים. רבים מהיהודים אינם בטוחים שהקהילה מסוגלת להביא את המשפחה המעורבת הממוצעת לרמת חיבור לקהילה, כשל משפחה שבה שני בני הזוג יהודים. כפי שמחקר אחד ציין באופן החלטי: "קיימת סבירות נמוכה יותר שילדים ממשפחות מעורבות ילכו לבתי ספר יומיים או משלימים יהודיים, יחגגו את החגים היהודיים וישתתפו בפעילויות חברתיות וחינוכיות יהודיות לא-רשמיות במהלך ילדותם או התבגרותם, בהשוואה לילדים ממשפחות יהודיות".175

ביקשנו ממשתתפי הדיאלוג להסכים או לא להסכים עם הקביעה ש"נישואים מעורבים יכולים להיות תופעה מבורכת להמשך היהדות". זהו בדיוק הטיעון שתומכי המדיניות של הושטת היד נוטים להעלות: הם אינם טוענים שנישואים מעורבים הם ברכה, אלא שבעזרת אימוץ של מדיניות נכונה (סבר פנים יפות, השקעה במשפחות מעורבות וכדומה), נוצר פוטנציאל להיטיב עם הקהילה.

משתתפי הדיאלוג היו ספקנים במידת מה ביחס לטענה כזאת, אולם כמחציתם מוכנים לשקול אפשרות שמוסד הנישואים המעורבים אכן ייטיב עם הקהילה. כמובן ששוב ניתן להבחין בהבדלים בין הקבוצות: האורתודוקסים התנגדו בלהט לקביעה זו – יותר מ-80 אחוזים מהם לא הסכימו בהחלט (66%) או לא הסכימו חלקית (16%). אולם, כמעט מחצית מהמשתתפים הקונסרבטיבים הסכימו חלקית או הסכימו בהחלט עם קביעה זו (37% ו-11%, בהתאמה), ומרבית היהודים הרפורמים והחילונים הסכימו עימה. עם זאת, יש לציין שאפילו אצלם, יותר משתתפים בחרו לסמן את תשובתם לקביעה הזאת כ"מסכים חלקית", מאשר כאלה שציינו את תשובתם כ"מסכים בהחלט" (44% מהרפורמים ו-36% מהחילונים הסכימו “חלקית").

בשאלה בנושא הפקת תועלת מהנישואים המעורבים (בניגוד לשאלה על עידוד לנישואים של נישואים בין יהודים ליהודים) קיים גם הבדל גיאוגרפי ראוי לציון בתשובות. היהודים בישראל ואלה שבאמריקה הציגו כמעט תמונת-ראי ביחסם לשאלה זו. הישראלים ספקניים מאוד באשר לאפשרות שנישואי התערובת הם הזדמנות לקהילה (אין פלא: הם לומדים שנישואים מעורבים פירושם “התבוללות"), ואילו האמריקנים מפגינים אופטימיות זהירה. כמעט מחצית מהישראלים שהשתתפו בדיאלוג “בהחלט לא מסכימים" עם הקביעה שמציגה את הנישואים המעורבים כהזדמנות. לעומת זאת, באוסטרליה, 46 אחוזים הסכימו שנישואים מעורבים יכולים להיות תופעה מבורכת. בברזיל, 67 אחוזים הסכימו עם קביעה זו, ובארה"ב, 51 אחוזים הסכימו עימה.

 

באיזו מידה את/ה מסכים/לא מסכים: נישואים מעורבים יכולים להיות תופעה מבורכת לעתיד היהדות

התשובות שנתנו משתתפי הדיאלוג בשאלת הנישואים המעורבים, לצד תשובות אחרות שהשיבו, מאפשרות להציע כמה השערות מעניינות:

    1. כפי שצוין קודם לכן, דומה שיהודים שמים פחות דגש על המרכיב הביולוגי של היהודיוּת – ודבר זה תואם את הבנתם את תופעת הנישואים המעורבים כחלק בלתי-ניתן-לשינוי של החיים היהודיים בני זמננו, ואף את האופטימיות הזהירה של אחדים מהם באשר ליכולתה של הקהילה להפוך מגמה מאתגרת זו להזדמנות.
    2. מאחר שהיהודים מדגישים את “הלאום/העמיוּת" כמרכיב עיקרי ביהודיוּת, ומאחר שהם מדגישים גם את “הדאגה והאחריות ליהודים אחרים ולישראל" כחלק מהותי מהקיום היהודי, מידת הנוחות שהם חשים ביחסם לנישואים מעורבים עשויה להיראות פחות שקולה. כמעט כל המחקרים על זוגות מעורבים וילדיהם מעידים בבירור על רמה נמוכה הרבה יותר של קשר בקרב משפחות אלה ליהודים אחרים ולישראל.176 במובן זה, אחוז גבוה של משפחות מעורבות המרכיבות את הקהילה היהודית עשוי להקשות על רצונם של יהודים רבים לראות ב"לאום" וב"עמיוּת" מרכיבים משמעותיים יותר מאשר “דת" או אפילו “תרבות".177
    3. לא שאלנו את משתתפי הדיאלוג שאלה ספציפית הנוגעת ל"בלעדיות" של היהודיוּת, דהיינו, האם הקיום היהודי דורש מחויבות ליהודיוּת בלבד (בין אם זו יהודיות דתית או יהודיות של עמיוּת). זו שאלה שיש לבחון אותה, מאחר שהנתונים מראים שישנו פלח גדל והולך של יהודים שאינם רואים את היהודיוּת שלהם כזהות שיש לה אופי של בלעדיות.178 ראוי לציין בהקשר זה שלמרות שההגדרה הישראלית בשאלה מיהו יהודי אינה הלכתית, החוק קובע שיהודי אינו יכול להיות בן ל"דת אחרת" ועדיין לשמר את מעמדו היהודי בעיני המדינה.179
    4. כפי שנדגים מאוחר יותר, הדיאלוג הראה שיהודים רבים רוצים שמשפחות מעורבות ישתתפו באופן מלא בחיים היהודיים, אבל הם עדיין נוטים לשמר אי-אלו מאפיינים סמליים אשר מצביעים על היתרון, מנקודת מבטה של הקהילה, של נישואים בין יהודים ליהודים על-פני נישואים מעורבים (לדוגמה: הנטייה של יהודים אחדים לא להסכים להציב אנשים שנישאו נישואים מעורבים בעמדות הנהגה מסויימות).

 

הקודם
הבא