ספריית מאמרים / כינוס 2017

שינויים במערב שעשויים להשפיע על ישראל והעם היהודי

במקביל להתערערות הסדר העולמי, גוברת בשנים האחרונות השחיקה ביציבותו של הסדר המדינתי הקיים במערב ומעמיקים סימני השאלה לגבי תקפות הערכים שביסודו של סדר זה: השיטה הקפיטליסטית-ליברלית המבוססת על שוק חופשי וגלובליזציה.ההשפעות המתמשכות מן המשבר הכלכלי של 2008-9, יחד עם כוחות השוק החופשי הקפיטליסטים ומגמות הגלובליזציה העבירו לחו"ל מספר רב של משרות "צווארון כחול", פגעו בעיקר במעמדות העובדים, והובילו לקיטוב כלכלי וחברתי גדל והולך. ההגירה, מאמריקה הלטינית לארה"ב ומאפריקה והמזה"ת לאירופה, ובתוכה מהגרים בלתי-חוקיים רבים, העצימה את רגשות התסכול, הואיל ורבים חוששים כי מהגרים אלה יתחרו על מעט מקומות העבודה הפנויים. בנוסף לכך, ההגירה והמגמות הדמוגרפיות הנובעות ממנה הזינו תחושה של טלטלה תרבותית אצל נוצרים לבנים, שיותר ויותר מרגישים "מיעוט בביתם". ככל שמיעוטים מוסלמים גדלים דמוגרפית, הופכים אסרטיביים יותר ואף משתלבים בפוליטיקה המקומית- כך גוברים הפחד והדאגה באירופה. גל הפליטים, הגדול ביותר מאז מלחמת העולם, נתפס באירופה כמאיים דמוגרפית, תרבותית, וביטחונית. במקביל, גל טרור שמקורו באסלאם הקיצוני מכה בליבה של אירופה ותורם לתחושת הפחד ואובדן הדרך. תופעת דאע"ש והעובדה שאלפי צעירים מאירופה התנדבו לשורותיו חשפה את כשליה של מדיניות הגבולות הפתוחים והרב-תרבותיות,  ובעיני רבים, גם את כישלון הסדר המדיני הקיים להתמודד מול האיום.

הרשתות החברתיות ואתרי החדשות באינטרנט אינם מאפשרים סינון, בדיקת עובדות או איזון. במקרים רבים המידע המועבר מוטה ואף מסולף כדי לשרת אג'נדה. תופעה זו, יחד עם העויינות כלפי האליטות המסורתיות הנתפסות כמושחתות או כמנותקות, הזינה את עלייתם של מפלגות ופוליטיקאים פופוליסטיים החותרים לעימות עם האליטות השולטות.מסתמנת תופעה כללית של עליית הימין הלאומני, מפלגות ואישיים פוליטיים  התומכים במדינויות כלכלה, הגירה וביטחון פופוליסטיות, עם גוון איסלאמופובי. בארה"ב, תופעה זו התגלמה בדונלד טראמפ; בבריטניה – ב"ברקסיט" ובפופולריות של נייג'ל פאראג'; בצרפת – בעלייתה של מארין לה פן; בגרמניה – בפראוקה פטרי ובמפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה"; בהולנד – חרט וילדרס, באוסטריה – מפלגת "חרות" ועוד.

השפעות אפשריות על ישראל והעם היהודי

ישראל

  • שדרוג בעוצמתה האסטרטגית של ישראל נוכח עלייתו בארה"ב של ממשל המצהיר על תמיכה גורפת בישראל ומפגין עויינות כלפי אויבי ישראל.
  • התגברות הדחף הפוליטי בישראל לנצל את "חלון ההזדמנויות" שאולי מאפשרת נשיאותו של טראמפ כדי לנסות ולהסיר את סימן השאלה לגבי מעמד הקבע של שטחי יו"ש: הורדת פתרון שתי המדינות מסדר היום וסיפוח השטח – כולו או חלקו – לישראל.
  • התגברות התמיכה בישראל נוכח עליית כוחן של מפלגות הימין הפופוליסטיות באירופה המצדדות ברובן בישראל (לא כך מפלגתה של מארי לה פן התומכת למשל באיסור החצנה של סמלים יהודיים).
  • יתר אהדה לישראל על רקע הפחד הגובר מהטרור האסלמי ומהגירה אסלמית. פתיחות גוברת לטיעון הישראלי- כי אין שוני בין הטרור המופעל כלפי ישראל לזה המופעל כלפי המערב.
  • לגיטימציה מוגברת למגמות לאומיות יותר בישראל.
  • הקצנה בקרב מרכיבים ליברלים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב (מיעוטים, צעירים) שבמסגרתה גם גובר היחס השלילי כלפי ישראל.
  • החרפה בתהליך השחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית האמריקנית בישראל. (על רקע מגמות הקיטוב הפנימי בארה"ב מחד והתחזקות הימין בישראל מאידך).

יהדות התפוצות

  • חברות המסתייגות מערכים ליברליים, מתרחקות מקוסמופוליטיות, ונוטות ליתר לאומנות ולטיפוח מודגש של זהותן הפנימית, עלולות לפתח עויינות מוגברת כלפי מיעוטים ובכלל זה גם כלפי הקהילה היהודית.
  • לחץ כלכלי על מעמד הביניים (ארה"ב ואירופה) עלול לחזק גילויים אנטישמיים והפיכתם של היהודים, שהנם יחסית מבוססים, לשעיר לעזאזל. (עם זאת, בחוגים לבנים רחבים בארה"ב רווחת ההכרה כי היהודים הנם חלק מן ה"עם" האמריקאי, בעוד תחושות הדחייה כלפי ה"זרים" מכוונות בעיקרן למוסלמים, שחורים, היספאנים, ואסיאתיים).
  • איום על היחס המועדף שקיבלו היהודים באירופה בעשורים הראשונים שלאחר השואה, (זכויות יתר, גישה ישירה למנהיגות הפוליטית, תמיכות כלכליות מוגברות).
  • פיחות בעוצמתה הפוליטית של יהדות ארה"ב על רקע היעדר אחדות וקיטוב פנים-יהודי בנושאי ישראל.
  • ככול שמתערערת תופעת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל וככל שנוצרים פערים בנושא זה בין שתי המפלגות, כך  עלולה לחול שחיקה בכוחם של ארגונים פרו-ישראלים (למרות שהתמיכה בישראל הינה אחד הנושאים הבודדים שעדיין נותרו דו-מפלגתיים).
  • ירידה אפשרית בכוחם של הארגונים היהודיים ברמת הקהילה וברמה הארצית על רקע מגמה כוללת של אכזבה מתפקודם של המערכות והמנהיגות הקיימים. מסייעים למגמה זו הם התחליפים שמציבות הרשתות החברתיות המאפשרות קיומן של קהילות שיח וירטואליות המסתגרות בתוך עצמן.
  • על רקע החרפת הקיטוב הפוליטי והחברתי בארה"ב, אפשרות להתפתחות תהליך דומה בקרב הקהילה היהודית בארה"ב.
  • העמקת הנתק בין חלקים מקרב יהודי אמריקה לבין המנהיגות היהודית המאורגנת בארה"ב הנדחפת לשתף פעולה עם טראמפ ואנשיו.
  • רובה של יהדות ארה"ב (כ- 70 אחוז) מזוהה היסטורית עם המחנה הליברלי-דמוקרטי ועם ערכים של זכויות אדם, שוויון, והתנגדות לגילויים של גזענות ואפליה. רוב יהודי זה ניצב עתה בצד שנחל מפלה בארה"ב. הדילמה שנוצרת עבור ציבור זה הינה כפולה: האחת – כיצד להיאבק בטראמפ ורעיונותיו ועדיין לשמור על מעמד של מיעוט לויאלי. השנייה – כיצד להיאבק בטראמפ ורעיונותיו מבלי לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל הרואה בו ידיד יקר.
  • העמקת הפער בין חלקים ליברליים ביהדות ארה"ב לבין ישראל בה מתגברות נטיות ימניות, לאומניות ודתיות.
הקודם
הבא