ספריית מאמרים / כינוס 2017

שינויים במערב שעשויים להשפיע על ישראל והעם היהודי

מגמות דמוגרפיות, חברתיות ותרבותיות מובילות בשנים האחרונות להעמקתן של מגוון תופעות והשקפות שאפשר לכרוך תחת כותרת גג משותפת: התחזקות מאפייני היהודיות של ישראל. מגמות אלה הן תהליכיות וארוכות טווח, וסימנים להן אפשר למצוא הן במחקרי דעת קהל והן בבחינת נתונים הנוגעים להתנהגות ולאורחות חיים. הן לובשות פנים שונות בקבוצות אוכלוסייה שונות – בדרך כלל על פי מידת דתיות – ואינן ייחודיות למגזר אחד בלבד. הפשוטות ביותר להסבר ולמעקב הן אלה הנובעות מהעלייה במספרם של המשתייכים לקבוצות ״דתיות״ או ״חרדיות״ בישראל. בעשורים האחרונים עולה שיעור היהודים בישראל, שניתן לזהות אצלם זיקה חזקה לתרבות/דת היהודית, הן בהיבט התודעתי והן בהיבט המעשי. שיעור החרדים עלה בתוך 25 שנים מכ-3 אחוז מכלל היהודים עד כדי עשירית מכלל היהודים.

שיעורי פריון גבוהים של האוכלוסייה החרדית והדתית ממשיכים להזין מגמה זאת של התחזקות הציבור היהודי המתאפיין בזיקה חזקה לדת. התחזקות זו מובילה בהכרח גם להתחזקות כוחן הפוליטי של הקבוצות המדוברות, וליכולתן להשפיע על עיצוב סדר היום הישראלי ומאפייניו.

המגמות המורכבות יותר נוגעות להתפשטות של ההכרה, בעיקר בקרב אליטות מסורתיות וחילוניות, בצורך ״לקחת בעלות״ על מאפייניה היהודיים של ישראל – לאחר שנים ארוכות של הזנחת זירה זו והפקדת הבעלות עליה בידי הקבוצות הדתיות. רוב גדול מאוד של היהודים בישראל (90 אחוז על פי הסקר האחרון של מכון ״פיו״) מייחסים חשיבות ״רבה מאוד״ (54 אחוז) או ״רבה למדי״ (36 אחוז) להיותם"יהודים״. על כן, אין זה בהכרח מפתיע שבשנים האחרונות נרשמת התרחבות והעמקה של "שיח ההתחדשות היהודית״ המחבר תת-קבוצות מגוונות של יהודים חילונים ורפורמים, דתיים ליברלים ודתיים לשעבר, צעירים העוברים הכשרהבמכינות הקדם צבאיות, ואלה שנחשפים לתוכניות כמו ״תגלית״ במהלך שירותם הצבאי. כל אלה – משתתפים פעילים יותר או פחות בניסיון המתרחב לעצב יהודיות שאיננה דתית-במובהק המותאמת לישראל של המאה ה-21. ציבור זה מבטא עמדה אוהדת כלפי מאפיינים של דת ומסורת במרחב הציבורי ועם זאת מסתייג מכפייה דתית ומבקש לשמור על חופש הכרעה אישי בסוגיות דת. בהתאם, עולה מספר הישראלים המחפשים דרך לקיים בדרכם את החגים היהודיים ומתרבות המכינות לצעירים המשלבות לימודי יהדות ברוח פלורליסטית.

השפעות אפשריות על האופן בו המערב רואה את ישראל

נטייתם של ישראלים רבים ליצור מיזוג של התרבות היהודית עם התרבות הישראלית עשוי להביא להשלכות סותרות:

  • התגבשותה של תרבות יהודית-ישראלית ייחודית עלולה להעמיק את הפער בינה לבין התרבות היהודית שאיננה ישראלית. ככול שתתעצם מגמה זו כך גם תכהה בעיני המערב הזיקה והזהות בין ישראל ויהדות התפוצות (ולכן גם העוצמה המיוחסת לעם היהודי ככלל).
  • יתחזק דימוייה של ישראל כמדינה פלורליסטית הנכונה להכיל תחת גג תרבותי יהודי מעודכן ושאינו כופה זרמי יהדות מגוונים. תהליך זה יחזק גם את הזיקה של יהדות התפוצות הליברלית כלפי ישראל.
הקודם
הבא