ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקות

 אוכלוסיית הגרעין של הקהילה היהודית: הבנת התהליך, יתרונותיו ומגבלותיו מחייבת לקחת בחשבון שתהליך זה מסתמך באופן בולט מאוד על כל קהילה מקומית (וארגונים מקומיים). הקהילות הן שהיו אחראיות לגיוס הקבוצות לסמינרים. משום כך יש הבדלים משמעותיים בהרכב ובגודל של הקבוצות בקהילות שונות. אולם דבר אחד משותף לכולן: הקהילה הממוסדת – בדרך-כלל הפדרציה, אך לעיתים גם ארגון דומה – היתה הגוף המארגן שאסף את המשתתפים. חשוב להכיר בעובדה שדו"ח זה מתמקד בהשקפות של יהודים הקשורים ל"גרעין" הקהילה היהודית המאורגנת, תכופות – השקפותיהם של יהודים התופסים עמדות שונות של הנהגה בקהילה. התהליך פחות משקף עמדות של יהודים שהקשר שלהם לחיים היהודיים המאורגנים הוא חלש, או שכלל אינו קיים.

קולם של חברי קהילה צעירים יותר: ברבים מן הדיונים השתתפו פחות אנשים צעירים, אשר זהותם היהודית לעיתים נבדלת בהרכבה ועוצמתה מזהותם היהודית של יהודים מבוגרים יותר.   

הרכב דתי: התהליך שקיים המכון כלל מעט מאוד משתתפים חרדיים. באופן כללי, אחוז היהודים המגדירים עצמם כ"קונסרבטיבים" גבוה יותר בדיאלוג מאשר האחוז שלהם באוכלוסייה היהודית הכוללת; ובהשוואה לכך, אחוז היהודים שאינם "רפורמי", "קונסרבטיבי", או "אורתודוקסי" נמוך יותר מחלקם באוכלוסייה היהודית הכללית. במילים אחרות, המשתתפים בדיאלוג היו יותר "קשורים לארגון דתי" (לא מבחינת שמירת מצוות, אלא מבחינת זהות והזדהות) מאשר היהודי הממוצע.

התפלגות גאוגרפית: ההתפלגות הגאוגרפית של הסמינרים היתה רחבה למדי. קהילות ממספר יבשות נטלו חלק בתהליך הדיאלוג. הייצוג המרשים של הקהילה היהודית בצפון אמריקה תואם את גודלה של האוכלוסייה היהודית שם. ייצוגה של האוכלוסייה היהודית האירופית בתהליך השנה היה נמוך מכפי שהיינו רוצים.

עניין בישראל: קבוצות שנטלו חלק בדיונים הן כאלה שיש להן עניין בישראל. כתוצאה מכך, אין ספק שהתמונה הכללית שאנו מקבלים מן הסמינרים נוטה כלפי אותם חברים בקהילה היהודית העולמית שעבורם ישראל חשובה, ואשר מעוניינים בקיום דו-שיח הכולל בתוכו מרכיב ישראלי משמעותי. מצד שני, חשוב לציין כי ישראל, ודעותיהם של ישראלים, סובלות מתת-ייצוג בדיאלוג (אך על כך יש פיצוי מסוים בסיוע סקר הישראלים שערכנו השנה).

היתרון הטמון בתהליך הדיאלוג: לדיון בין יהודים בעלי עניין ברור וחד-משמעי בעולם היהודי והמעורבים בקהילותיהם יש יתרון על פני דיון הכולל יהודים שקשריהם עם הקהילה היהודית חלשים, ורמת העניין שלהם נמוכה. הואיל ומטרתו של תהליך הדיאלוג היא לדון בהשלכות של מגמות מסוימות על המדינויות של קהילות (ושל מדינת ישראל), הגיוני לטעון כי דיון כזה צריך לקחת בחשבון בראש ובראשונה (ואולי בלבד) את השקפתם של אותם יהודים בעולם אשר הקהילה חשובה להם.

הקודם