ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת

ב- 2017 צוין מלאת יובל שנים לאיחוד ירושלים במלחמת ששת הימים. במועד זה
גם חלף עשור מאז הדו”ח האחרון של המכון למדיניות העם היהודי שהוקדש כולו
לירושלים. מסיבה זו, טבעי היה שהמכון יקדיש את הדיאלוג בשנה זו לבחינה מחודשת
של מעמדה של העיר. ירושלים, כידוע, קדושה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות. אולם
מטרתנו היתה לעסוק במצבה של ירושלים כפי שהוא מובן, מפורש ומנותח על ידי
יהודים שיש להם עניין ומעורבות בעתידה של העיר. ראוי לציין כי ערב ירידת הדו״ח
לדפוס עסקה גם המערכת הפוליטית בישראל בדיון על שתי הצעות ממשלה שמטרתן
שינוי דרמטי בירושלים: האחת נועדה להרחיב מאוד את גבולות העיר ולצרף אליה
ישובים נוספים (״ירושלים רבתי״), והשניה לצמצם את גבולות העיר בהוצאת שכונות
ערביות מתחומה המוניציפלי והעברתן למעמד אחר. [7]

בדו”ח שהוכן על ידי המכון בשנת 2007 – תוכנית אסטרטגית לחיזוקה של ירושלים כבירה
ציביליזציונית של העם היהודי- [8]  נטען כי יש צורך דחוף לסגור את הפער בין החזונות,
התפיסות והאידיאלים שיש לאנשים אודות ירושלים, לבין המציאות האקטואלית של
ירושלים. עשר שנים לאחר מכן ביקשנו לחזור ולסקור את התפיסות והאבחנות של
יהודים ולהשוות אותן לאידיאלים ולחזונות שלהם ביחס ירושלים.

שאלותינו היו לעיתים ספציפיות מאוד: האם חיוני שבירושלים ישרור רוב יהודי? עד
כמה חשוב שתהיה רבגוניות יהודית בעיר? האם אתה תומך בחלוקת ירושלים בתמורה
לשלום עם הפלסטינים? מהו התפקיד שעל יהדות העולם למלא בעיצוב עתידה של
ירושלים?

מטרתנו היתה להבין את הנושאים הבאים:

  1. כיצד תופסים יהודים ברחבי העולם את מצבה הנוכחי של ירושלים – מבחינה
    תרבותית, דמוגרפית ופוליטית? האם הם תופסים אותה כעיר משגשגת או כעיר
    השרויה במשבר? האם הם חשים גאווה בראותם כיצד היא מתפתחת, או דאגה
    ביחס לעתידה?
  2. עד כמה חשובה ירושלים ליהודים – במיוחד יהודים שאינם מתגוררים בירושלים
    ועוד יותר מכך – יהודים שאינם מתגוררים בישראל (מבקרים ותיירים רואים בדרך
    כלל רק חלק קטן מירושלים, ולכן הם לא תמיד הם מכירים את המורכבות המלאה
    של העיר) – ועד כמה הם חשים מושקעים בעתידה?
  3. מהו חזונם של יהודים ביחס לירושלים, ומה המדיניות וסדר העדיפויות שהיו
    מאמצים בכדי להגשים חזון זה?

בניסיון לזהות את הפער (או את העדרו) בין מציאות לבין חזון, נדרשנו לצמצם את
הדיון ולתחוֹם אותו באופן המאפשר דיון ודיווח. במהלך הדיאלוג התמקדנו בארבעה
תחומי עניין עיקריים – שכולם היו נושא לדיון בהתכנסויות שיזם המכון:

  1. מגמות דמוגרפיות הנוגעות ליהודים ולערבים בירושלים ומה משמעותן לגבי
    עתידה.
  2. התפתחויות חברתיות ותרבותיות הנובעות מתמורות אלה, ומה משמעותן
    האפשרית.
  3. שאלות פוליטיות העשויות להשפיע על עתיד ירושלים.
  4. תשומתם של יהודים מכל רחבי העולם בעיצוב חזון לירושלים ובחתירה להגשמתו.

ברור שנושאים אלה אינם מכסים את כלל הנושאים הנוגעים לעתידה של ירושלים.
אולם אנו מאמינים כי התמקדות בהם אפשרה למשתתפים בדיאלוג לכסות את רוב
התחומים שבהם ניתן לקבל החלטות מדיניות שישפיעו על דמותה של העיר בעתיד.
מטרת המכון היא להציע למקבלי ההחלטות, גם שלטונות ישראל וגם המוסדות
היהודיים ברחבי העולם, הבנה טובה יותר של עמדות יהודיות אודות ירושלים כיום,
ולהצביע על כיוון אליו מבקשים היהודים שמנהיגיהם יובילו את ירושלים.

באופן טבעי, חלק מן הנושאים הנדונים בדיאלוג טעונים מאוד, ולא ציפינו שיושג
קונצנזוס לגבי כולם. משתתפים רבים בדיאלוג “דיברו על תחושה של קונפליקט
ברגשותיהם כלפי ירושלים”, כפי שמתאר זאת הדו”ח על דיון הדיאלוג במלבורן,
אוסטרליה. [9] עם זאת, מדו”חות קודמים למדנו כי האזנה לקולותיהם של היהודים יכולה
ללמד אותנו הרבה על העדפותיהם, וכן כי מקולות אלה ניתן לשאוב המלצות מועילות
רבות העשויות להוביל למדיניות חכמה יותר – כזאת שלא תגביר את המחלוקת, אלא
תצמצם אותה.

יעד עיקרי של “תוכנית הפלורליזם והדמוקרטיה” של המכון למדיניות העם היהודי
בתמיכת קרן דייווידסון הוא לגרום למספר מרבי של יהודים להרגיש בבית בישראל.
דו״ח זה מראה כיצד ניתן להפוך יעד זה לקונקרטי וממוקד ביחס לירושלים.

—————————————————————
[7] על הצעות השרים ישראל כץ וזאב אלקין, והתנגדות הממשל האמריקאי להצעת כץ, ראו לדוגמה: השר כ״ץ: נשכנע את טראמפ, חוק ירושלים רבתי יעבור, שירית אביטן כהן, 29 ,NRG באוקטובר 2017 .
[8] תכנית אסטרטגית לחיזוק מעמדה של ירושלים כבירה ציביליזציונית של העם היהודי, המכון
למדיניות העם היהודי, 2007. http://jppi.org.il/new/wp-content/uploads/2007/05/Jerusalem-A_Strategic_Plan_for_the_Srengthening_of_Jerusalem_as_the_Civilization_Capital_of_the_Jewish_People-Hebrew.pdf
[9] Caulfield South, Melbourne, Australia, Sunday 19th February, 2017, Moderator: John Searle, Note Taker: Ariella Birnbaum.

הקודם
הבא