ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת

הקשר של יהודי העולם לירושלים חזק. “ירושלים היא מרכז ההיסטוריה שלנו – לשנה
הבאה בירושלים”, הסביר משתתף בדיאלוג בוושינגטון. [10] “ירושלים היא מהות הקשר
בין ישראל והיהודים, אך סביבה גם מתרכזים ויכוחים רבים”, קבע משתתף בברזיל. [11]
“קונצנזוס. ירושלים היא ליבו של העם היהודי, הלב וה-’ raison-d’être ‘ [סיבת הקיום]
לעצם קיומה של המדינה היהודית,” סיכם דו”ח מפריז, צרפת. [12] גבריאל (גבי) שפר ואייל צור הגיעו למסקנה דומה במחקר המקיף שלהם מלפני כמה שנים על קשרי
יהודי התפוצות לירושלים: [13] “הקשר בין העם היהודי בכל העולם לבין ירושלים התקיים, כידוע לכל, במשך אלפי שנים, ויש לו היבטים דתיים, לאומיים ותרבותיים”.

לרבים מהיהודים ברחבי העולם יש תחושה של בעלות בחושבם על ירושלים. “אני יודע
שאין לי הזכות לחוש שהיא שלי משום שאינני מתגורר בה – ואף-על-פי-כן זה מה שאני
מרגיש!” אמר משתתף בדיון באן ארבור, מישיגן. [14] “ירושלים צריכה להיות הכתובת
המרכזית של העם היהודי”, התלהב משתתף בפאלם ביץ’, פלורידה. [15] רבים דיברו על
רגשותיהם כלפי העיר במונחים אמוציונליים. כאשר ביקשנו ממשתתפי הדיאלוג לחבר
סיסמאות שישמשו לחיזוק הקשר בין ירושלים לבין יהדות העולם, רבים מהם הציעו
סיסמאות כגון “עירך/ביתך” [16] "וירושלים – עירנו”. [17] בדו”ח מסנט לואיס, מיזורי, נאמר:
“היתה תחושה חזקה כי הסיסמה צריכה לקשר את האנשים באופן כזה שהם יחושו
בעלות. משום כך הושם דגש על ׳שלכם׳ ו׳שלנו׳ ועל הקונצפציה של הבירה הנצחית”. [18]
כפי שנַרְאֶה באחד הפרקים הבאים, תחושה זו של בעלות מתורגמת גם לציפייה: ליטול
חלק בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לעתידה של ירושלים.

כפי שניתן לראות בתרשים 1 – רוב מכריע של משתתפי הדיאלוג חשים “בבית”
בירושלים – והם יודעים על מה הם מדברים, משום ש- 42% מהם ביקרו בישראל
יותר מעשר פעמים, ופחות מ- 3% מהם מעולם לא ביקרו בישראל. [19] קרוב למחצית
המשתתפים מסכימים לחלוטין עם האמירה, “כאשר אני מבקר בירושלים אני מרגיש
בבית”, ועוד 29% מסכימים “במידת מה” עם אמירה זו. משתתף בדיאלוג באוסטרליה
ביטא את תחושותיו באופן הבא: “אני אוהב את תרבותה של ירושלים, הייתי רוצה
מאוד לרכוש דירה בסביבת המושבה הגרמנית ולבלות בה שישה חודשים בשנה. הייתי
יכול לטייל ברחובות כל היום. אני חש בטוח. אני חש בבית.” משתתף מקליבלנד ביטא
זאת ביתר תמציתיות: “אני חש בירושלים בדיוק כמו בבית”. [20] משתתף בציריך העיר:
“ירושלים היא כמו בת-זוג משנים רבות: אין היא יפה עוד כפי שהיתה, אך עדיין הומים
בי רגשות חזקים מאוד כלפיה”. [21] כאשר ישראלים שהשתתפו בדיאלוג נתבקשו לחבר
סיסמאות על ירושלים המכוונות כלפי העולם היהודי, אחד מהם הציע “בואו לבקר
בבית”, ואילו אחר הציע, “בוא לירושלים – משום שאת משפחתך אינך יכול לבחור”. [22]

מעניין לציין כי כאשר ביקשנו מהיהודים משתתפי הדיאלוג, שרמת הקשר שלהם לעיר
כה גבוהה, לנסות ולדרג אותה בצורה מדויקת יותר, הדירוג שלהם היה יותר גבוה מזה
של יהודים ישראלים (תרשים 2). [23] על פי סקר המכון בישראל, בקרב יהודים בישראל 53%
אומרים שהם מרגישים “קשר חזק מאוד” לירושלים, ואילו על פי הסקר של משתתפי
הדיאלוג ברחבי העולם, בקרב אותם מנהיגים יהודים 66% חשים “קשר חזק מאוד”
לירושלים. בקרב יהודים בישראל, כמעט אחד מכל עשרה אומרים שהם מרגישים
“קשר חלש” לירושלים. בין משתתפי הדיאלוג, רק אחוז אחד אמרו שהם מרגישים
“קשר חלש מאוד” לעיר.

בין משתתפי הדיאלוג מרחבי העולם, כמו בקרב יהודים ישראלים, הקשר לירושלים
משתנה בהתאם להשתייכות ארגונית, לרמת דתיות ולאוריינטציה פוליטית. הקשר
חזק יותר בקרב יהודים דתיים מאשר בקרב חילונים, חזק יותר בקרב אורתודוכסים
מאשר בקרב רפורמים. מנהיגים יהודים, כפי שהם מיוצגים בדיאלוג, מראים את אותן
הטיות ביחס לעיר. בקרב מי שמגדירים עצמם כאורתודוכסים או כמסורתיים יש שיעור
גבוה יותר ש“מרגישים קשר חזק” לירושלים – 85% אצל האורתודוכסים, 88% אצל
המסורתיים. בקרב הקונסרבטיבים והרפורמים אומרים 70% ו- 47% (בהתאמה) כי הם
מרגישים “קשר חזק מאוד לירושלים” (בקרב הרפורמים, קבוצה משמעותית – 41%
העדיפה את ההגדרה הרכה יותר: “קשר חזק”).

הגיוון בהתאם להשתייכות מגזרית ואידיאולוגית בולט ברבות מן השאלות הבודקות
גם את העוצמה וגם את אופי הקשר לירושלים. הדבר מתבהר כאשר אנו משווים את
התשובות לשלוש שאלות: אחת הנוגעת להרגשת ביטחון בירושלים, אחת להרגשת
הִתְעַלוּת בירושלים, ואחת להרגשה “בבית” בירושלים (בכל השאלות הוצג סולם מ 1
עד 4).

כפי שאפשר לראות בתרשים 3, השאלה היותר טכנית של “הרגשת ביטחון” מלמדת
על הבדלים, אם כי לא גדולים, בין קבוצות לפי השתייכות לזרם הדתי. אולם כאשר
אנו בודקים את התשובה לשאלה על הרגשת “התעלות” בירושלים ישנם הבדלים
משמעותיים יותר, ואלה נעשים מודגשים עוד יותר כאשר אנו בוחנים את התשובה
לשאלה על “הרגשה בבית” בירושלים.

 

בשני המקרים, התעלות והרגשת בית, יהודים אורתודוכסים דירגו את ירושלים במקום
גבוה יותר מאשר קבוצות אחרות. בשני המקרים, יהודים חילונים, ואף יותר מזה –
יהודים רפורמים – דירגו את ירושלים במקום נמוך יותר מאשר קבוצות אחרות. עיר
ההופכת להיות יותר אורתודוכסית, גם בחזותה וגם בתחושה שהיא מייצרת, גורמת
ליהודים לא-אורתודוכסים לחוש פחות בנוח, פחות “בבית”. מעניין לציין כי למגמה
זו אין השפעה רבה על יהודים קונסרבטיבים, החשים פחות בבית בירושלים מאשר
האורתודוכסים, אך הרבה יותר מאשר הרפורמים והחילונים.

בישראל – בהתבסס על סקר המכון למדיניות העם היהודי בקרב ישראלים – הקשר
לירושלים חזק יותר בקרב יהודים דתיים ובקרב יהודים המגדירים את עצמם כ”ימין”
על הסקלה הפוליטית. בסולם מ 1- עד 4, כאשר 1 משמעו קשר חלש ו- 4 משמעו קשר
חזק לירושלים, הדירוג הממוצע בקרב יהודים ישראלים המגדירים עצמם “לגמרי
חילונים” הוא 2.8 , בעוד שהדירוג הממוצע בקרב ישראלים דתיים הוא 3.7 ובקרב
ישראלים חרדים -.3.8  [24]

העובדה שיהודים בכל העולם קשורים לישראל הוכחה בעבר בדו”חות ובסקרים רבים.
אולם דומה כי מהדיאלוג שנערך השנה משתמע שירושלים היא אחת מנקודות הקשר
החזקות. לדוגמה, בתגובה לבקשה לדרג את הקשר לירושלים בהשוואה לקשר לתל
אביב, יהודים ישראלים – ועוד יותר מהם, משתתפי הדיאלוג – דירגו את הקשר שלהם
לירושלים כחזק יותר (תרשים 4).

עבור יהודים ישראלים, יש רק יתרון קל לקשר לירושלים לעומת הקשר לתל אביב
( 3.2 לעומת 2.9 ). אך עבור משתתפי הדיאלוג היהודים מרחבי העולם, הפער יותר
משמעותי, כפי שמראה התרשים. בדומה לכך, בעוד ש- 70% ממשתתפי הדיאלוג דירגו את הקשר שלהם לירושלים “ברמה גבוהה”, שיעור נמוך בהרבה – 38%  בחרו לתאר
כך את הקשר שלהם עם תל אביב. יהודים מכל העולם מבקרים בירושלים יותר מאשר
בתל אביב, והקשר האמוציונלי שלהם לירושלים חזק יותר. כפי שניסח זאת משתתף
משיקגו: “תל אביב היא כיפית מאוד, ואני יכול להבין מדוע חלק מן הישראלים אוהבים
אותה יותר – אבל הרי אי-אפשר לטעון ברצינות שחשיבותה של תל אביב ליהדות
אפילו מתקרבת לחשיבותה של ירושלים”. [25]

בבחינת הקשר לירושלים בהשוואה לערים אחרות בארץ, ביקשנו ממשתתפי הדיאלוג
לדרג גם את הקשר שלהם לחברון, שגם היא עיר עם היסטוריה יהודית עשירה, שיש
בה אתר יהודי חשוב (מערת המכפלה). אך שלא כבירושלים, בחברון יש רוב ערבי, היא
נמצאת תחת שליטה ישראלית חלקית ושנויה במחלוקת פוליטית, וידועה בחיכוכים
בין ערבים ויהודים הפורצים בה חדשות לבקרים.

הקשר של יהודים – ישראלים ולא-ישראלים כאחד – לחברון חלש באופן יחסי (תרשים 5).
53% מכלל היהודים הישראלים ו 42%- מכלל משתתפי הדיאלוג של המכון למדיניות
העם היהודי אומרים שהם מרגישים “קשר חלש מאוד” לחברון. רק 30% מכלל היהודים
הישראלים ו 26%- מכלל משתתפי הדיאלוג – ובשני המקרים, מדובר בנשאלים עם
נטייה חזקה לכיוון האורתודוכסי – אומרים כי הם מרגישים “קשר חזק” או “קשר חזק
מאוד” לחברון.

משמעות ממצא זה עשויה להיות כי חשיבותו ומעמדו של מקום הטעון במחלוקת עזה נחלשים, גם כאשר ערכו רב מנקודת-ראות היסטורית, תרבותית ודתית. ברור שבנפש
היהודית, לאורך הדורות חברון לא השתוותה בחשיבותה לירושלים. אולם חברון איננה
המקום הטעון מחלוקת היחיד שבדקנו, ולא המקום היחיד הטעון מחלוקת שממנו
ניתן ללמוד כי מצב של עימות מחליש את הקשר היהודי למקום. בנוסף לממצא בנוגע
לחברון, מצאנו גם דירוג נמוך יחסית של קשר יהודי להר הבית – שגם הוא מקום בעל
ערך גבוה ליהודים, אך שנוי במחלוקת מדינית עזה.

בשאלת הר הבית, קיים פער בולט יותר מאשר בנושא חברון בין יהודים ישראלים לבין
משתתפי הדיאלוג ברחבי העולם. בין הישראלים, קבוצה גדולה מאוד – 39% – אומרים
כי הם מרגישים “קשר חלש מאוד” להר הבית. בין משתתפי הדיאלוג, הקבוצה החשה
מנותקת לחלוטין מהר הבית קטנה בהרבה – 18% . אך אפילו בין משתתפי הדיאלוג,
הקשר להר הבית חלש משמעותית מהקשר לירושלים, או לתל אביב, או ל”ישראל”
באופן כללי. בסולם שבין 1 ל 4- , כאשר 4 מסמל את הקשר החזק ביותר, חברון מקבלת
ממוצע של 1.9 והר הבית ממוצע של 2.5 , בעוד שישראל ) 3.8 (, תל אביב ) 3.1 (, העיר
העתיקה בירושלים ) 3.4 ( והכותל המערבי ) 3.4 ( מדורגים גבוה יותר באופן משמעותי.

——————————————————————-
[10] דיאלוג בוושינגטון די.סי., ה- 5 באפריל, 2017. מנחה: ג'ון ראסקיי, רשמה: נעמי רוזנבלט
[11] דיאלוג בקורטיבה, ברזיל. רשם: אלברטו מילקביץ'
[12] דיאלוג בפאריז, ה-22 בינואר 2017. מנחה: גיל טאייב
[13] "למען ציון לא אחשה" יחס יהדות התפוצה לירושלים, גבריאל (גבי) שפר ואייל צור, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011
[14] מתוך הרשימות של שמואל רוזנר. דיאלוג באן ארבור, מישיגן, ה- 25 באפריל 2017. מנחה: שמואל רוזנר, רשמו מקס גליק ואיילת שפירו
[15] דיאלוג במערב פאלם ביץ, ה- 13 במרץ 2017. מנחה: ג'ון ראסקיי. רשמה פטריס גילברט
[16] דיאלוג במינאפוליס, ה- 8 במרץ 2017. מנחה: הרב ד"ר חיים הרינג, רשם: טרי קריוושה
[17] דיאלוג באן ארבור, ראו הערה 9
[18] דיאלוג בסנט לואיס, ה-13 במרץ 2017, מנחה: בארי רוזנברג. רשם: רבי טרייסי נתן
[19] ראו בנספח פרטים מלאים על הרכב משתתפי הדיאלוג
[20] דיאלוג בקליבלנד, ה- 30 במרץ 2017, הערות קבוצה 8
[21] מתוך הרשימות של הדיאלוג בציריך, ה- 6 באפריל 2017. מנחה: גיא ספייר
[22] מתוך הדיאלוג בירושלים. מנחה שמואל רוזנר, רשמה ענבל הקמן
[23] חשוב לציין כי שני הסקרים שאנו מציגים כאן אינם ניתנים להשוואה מבחינה סטטיסטית. הסקר בישראל הינו מדגם מדעי של יהודי ישראל. הסקר של יהודי העולם מייצג את ממוצע הדעות של קבוצה שבחרה את עצמה (ראו הערות קודמות).
[24]  35% מהישראלים מגדירים עצמם כ”חילונים לגמרי”, 10% – כדתיים, ו 9%- – כחרדים. ראו :

2017 Pluralism Index Survey Results


[25] הדיאלוג בשיקגו, רשם שמואל רוזנר.

הקודם
הבא