ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת

 
 

תהליך הדיאלוג של 2017 התרחש כאשר כבר היה ברור כי “פשרת הכותל” – ההסכם [73]
(והחלטת הממשלה) על הקמת רחבה שלישית מוכרת רשמית ליד הכותל המערבי
לצורך קיום פולחן של יהדות לא-אורתודוכסית – נמצא בצרה בשל התנגדות החרדים
ליישום התוכנית. [74] אולם ההחלטה הסופית של הממשלה (ב 25- ביוני 2017 ) להקפיא
את התוכנית, והזעם והאכזבה בשל כך, עדיין לא היו ידועים.

לטענותיהם של יהודים לא-אורתודוכסים, בעיקר בארה”ב, אך גם בישראל [75] על אפליה
מובנית בהקשר לרחבת הכותל יש היסטוריה משפטית, פוליטית ודתית ארוכה. הרבה
יותר מחשיבותה המעשית לתנועה כלשהי או למנהיג יהודי כלשהו, עניין זה הפך
לסמל להזנחת האינטרסים והרגשות של יהדות התפוצות מצידה של ישראל. הוא הפך
למבחן לקמוס לרצינותה של ישראל בהצהירה על כוונות לאפשר צמיחה של זירה
יהודית ציבורית רבגונית יותר, ולהתחשב יותר ביהדות העולם.

בדיאלוג המכון למדיניות העם היהודי על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית משנת
2014 , דיווחנו כי “הדוגמה של הכותל המערבי – דהיינו, אי-היכולת של נשים יהודיות לא-
אורתודוכסיות לקיים פולחן דתי בכותל באופנים העולים בקנה אחד עם הבנתן הן את
היהדות – הועלתה לא פעם ע”י יהודים המאוכזבים מן ההעדפות הדתיות של ישראל,
והוזכרה תכופות בסמינרים של המכון למדיניות העם היהודי”. [76] מחקר קודם של המכון
קבע כי “יהודים-אמריקנים צעירים אינם מרוצים מכך שברחבת הכותל שוררת הפרדה
חמורה בין גברים ונשים, וכי האחריות לאכיפתה היא בידי רב אורתודוכסי המחיל על כל
המבקרים את כללי ההתנגדות המתיישבים עם תפיסת היהדות שלו”. [77]

בעיניהם של יהודים ברחבי העולם, ישראל חוזרת ונכשלת במבחן, ובאופן זה הולך
ועולה ערכו הסמלי של העימות בכותל. חשיבותו בלטה כאשר הדיאלוג עסק בנושא של
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וחשיבות זו נותרה בעינה בדיאלוג הנוגע לעתידה
של ירושלים – אשר הסמל העיקרי שלה בקרב יהודים הוא הכותל המערבי.

“הכותל הוא לב הדת שלנו,” קבע משתתף בקליבלנד. [78] כאשר הוצגה שאלה על
משמעותה של ירושלים “אנשים הזכירו חוויות אישיות בכותל”, דיווחה קבוצה בניו
יורק. [79] “הכותל יוצר תחושה של רוחניות והשראה”, אמר משתתף בוושינגטון, ואחר
הוסיף כי “הכותל וכל מה שהוא מסמל” הוא מה שהופך את ירושלים למיוחדת עבורו.
במלבורן, אוסטרליה, שיתף אחד המשתתפים בחוויה שלו: “נראה לי מדהים, כאשר אני
הולך לכותל, ויש שם מישהו מתפלל ובידו אייפון. הישן והחדש. אני שואל את עצמי
ממתי נוהגים אנשים להתפלל בכותל, וכמה אנשים היו כאן לפנַי?”

למעשה, תחושת הקשר לכותל היא מקרה נוסף שבו היהודים משתתפי הדיאלוג
קשורים יותר לאתר בישראל – לפחות בליבם – מכפי שיהודֵי ישראל קשורים אליו.
שיעור היהודים בדיאלוג החשים קשורים מאוד לכותל ( 60% ) עולה על שיעור הישראלים
החשים כך ( 56% ). אך בולט עוד יותר הוא השיעור הנמוך של משתתפי הדיאלוג שאינם
חשים בשום קשר לכותל ( 5% ), לעומת שיעור הישראלים שאינם חשים בשום קשר אליו
( 13% ) (תרשים 25 ). חשוב לציין, עם זאת, כי כאשר יהודים ישראלים נשאלו לא מכבר
בסקר דעת קהל “מה לדעתך הוא האתר החשוב ביותר בירושלים”, 61% הצביעו על
הכותר המערבי. באותו סקר, 76% מיהודֵי ישראל אמרו כי “ביקרו בכותל במהלך השנה
החולפת”. [80]


אולם צל מעיב על תמונה ורודה זו של יהודים הקשורים לכותל. “התמונה של גברים
ונערים ליד הכותל עוררה מספר הערות שליליות, דאגה אודות ה’הגמוניה’ של
האוכלוסייה החרדית, היעדר כבוד ליהדות לא-אורתודוכסית וה’עבודה’ שיש לעשות
בתוך הקהילה היהודית בנושא זה של כבוד”, נאמר בדו”ח מן הדיאלוג במיניאפוליס.
“אינני יכול לסבול יותר את המקום הזה”, אמר משתתף בדטרויט למנחה, בהתייחסו
לכותל. “הכותל אינו המקום החביב עלי. ירושלים היא מקום מורכב. מבחינה דתית,
מעשית, אין זה מקום שכל היהודים יכולים ללכת אליו”, הסביר משתתף בוושינגטון.
בסאן פאולו, ברזיל, “משתתפים מסורתיים העלו את זכר הבעיות עם החרדים בשבתות
בירושלים (אבנים שנזרקו על מכוניות) ואת עניין נשות הכותל”.

משתתפי הדיונים שערך המכון הזכירו את הכותל פעמים רבות בהתייחסויותיהם
לירושלים כסמל גם לחשיבות ולערך של העיר, וגם לטרוניות שיש להם בקשר שלהם
איתו. סקר משתתפי הדיאלוג הציג שאלה ספציפית אחת ביחס לפשרת הכותל,
והתשובה חזתה את המשבר העתיד להתרחש בשל החלטת הממשלה להקפיא את
הפשרה. בשאלה זו נתבקשו המשתתפים לשקול שלוש העדפות אפשריות (תרשים 26 ):

  1. שום שינוי בסטטוס קוו בקירבת הכותל – העדפתם של רק 7% מן המשתתפים,
    רובם אורתודוכסים;
  2. העדפה של שינוי, אולם הסכמה עם הטיעון שלישראל יש עדיפויות אחרות, דחופות
    יותר, בסדר היום שלה – 23% הסכימו עם עמדה זו, שבמהותה דמתה לעמדתו של
    ראש ממשלת ישראל בעת שהחליט על הקפאת הסכם הכותל;
  3. השינוי בכותל חייב להיות גבוה בסדר העדיפויות של ישראל – אפשרות זו זכתה
    ברוב ברור של 69% מהמשתתפים שסימנו אותה כבחירתם )ושוב נזכיר – בחירה
    זו נעשתה עוד לפני פרוץ המשבר(. כלומר, רוב ברור בקרב היהודים לא היו מוכנים
    לקבל את הסטטוס קוו, גם לא מסיבות פרקטיות. מקבלי ההחלטות המחפשים
    סיבות מאחורי הזעקה הגדולה שקמה בעקבות הקפאת פשרת הכותל יכלו
    למצוא אותן כאן. תמיכה זו של כ 70%- בשינוי ההסדר בכותל אפשר היה לזהות
    גם בסקרים אחרים. לדוגמה, סקר דעת קהל של יהודים אמריקנים שערך הוועד
    היהודי-אמריקני בשנת 2016 מצא כי 70% תמכו ב”הקמת אזור תפילה מעורב
    לגברים ונשים בקירבת הכותל”. [81]

כמו ביחס לנושאים אחרים – והדבר משקף באופן ברור את התפקיד המרכזי והחזיתי
של יהדות אמריקה בקרב על פשרת הכותל – דעתה של הקהילה היהודית-אמריקנית
בנושא זה (כפי שבוטאה ע”י משתתפי הדיאלוג מארה”ב) תקיפה יותר מדעתם של
יהודים אחרים. יש לשים לב לכך שהמשתתפים בקבוצות הדיאלוג קשורים ברובם
לקהילה היהודית הממוסדת, כך שסביר להניח שהם מודעים לנושא ולחלק מהמגבלות
המסבכות את יישום הפשרה. למרות זאת, דומה שסבלנותם של 74% מהמשתתפים
האמריקנים פקעה בהמתנה לצעד של ממשלת ישראל – ממצא שבוודאי היה בוטה עוד
יותר אילו חזרנו על הסקר לאחר פרוץ המשבר בעקבות החלטת הממשלה להקפיא
את הפשרה (סקר הוועד היהודי האמריקאי מספטמבר 2017 , מצא תמיכה של 73%
מיהודי ארה״ב ברחבה לתפילה מעורבת בכותל).

עוד יש לציין את העובדה – הלא מפתיעה – כי הסדר הכותל נחשב כדחוף ונחוץ על
ידי יהודים רפורמים וקונסרבטיבים – ועל ידי חילונים הנוטים להביע אהדה כלפי כל
מה שמזוהה עם הממסד האורתודוכסי (תרשים 27 ). יותר מ 80- אחוז מן המשתתפים
הרפורמים בדיאלוג תבעו ליישם ללא דיחוי את הפשרה, לעומת 46% בלבד מן
האורתודוכסים. אך ראויה לציון העובדה כי אפילו בקרב המשיבים האורתודוכסים
לסקר הדיאלוג, מיעוט של 28% בלבד דוחה כל שינוי ורוצה לשמור על הסטטוס קוו
בכותל. זאת בניגוד להשקפותיהם של ישראלים אורתודוכסים, שרבים מהם דחו את
הפשרה ואת הקריאה לשינוי אפילו תוך כדי התגובות הזועמות שבאו בעקבות החלטת
הממשלה להקפיא את עיסקת הפשרה.


דעותיהם של יהודים ישראלים בשאלת הכותל תלויות לא מעט בניסוח השאלה. בסקר
“פיו” על ישראלים משנת 2016 , יהודים ישראלים “התפלגו בערך שווה בשווה בין
אלה התומכים ) 45% ) במתן רשות לנשים להתפלל בקול רם בכותל לאלה המתנגדים
לכך ( 47% )”. [82] לפי סקר זה, חרדים באופן כללי ( 81% ) התנגדו להתיר לנשים להתפלל
בקול רם בכותל המערבי. 55% מהישראלים החילונים תמכו בזכותן של נשים להתפלל
בכותל, בעוד ש 35%- מהם התנגדו לכך. “שני שלישים מהדתיים (אורתודוכסים)
מתנגדים להתיר לנשים להתפלל בכותל, בעוד שהמסורתיים מתחלקים כמעט שווה
בשווה – 44% תומכים, 48% מתנגדים.”

בסקר שנערך ב 2017- על ידי מכון שכטר הוצגה שאלה אחרת: “האם יש להתיר לכולם
להתפלל בכותל המערבי באופן שווה?” הפעם, 62% מן המשיבים השיבו בחיוב. 17%
מן המשיבים אמרו כי “יש ליישם פתרון שיאפשר לכל להתפלל באתר, אך להעניק
עדיפות לתפילות בסגנון אורתודוכסי ומסורתי”. 6.1% אמרו כי יש לתת קדימות
לתפילות לא-אורתודוכסיות. 9% אמרו כי יש לאסור תפילות לא-אורתודוכסיות ואת
התפילות של נשות הכותל. [83]

בעקבות החלטות הממשלה ביולי 2017 שאלה קרן רודרמן שאלה יותר כללית: “ראש
הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בפני הנהגת הקהילה היהודית בארה”ב כי ‘צריך שכל
יהודי ירגיש כי הכותל המערבי שייך לו וכי כל יהודי ירגיש רצוי בישראל’. האם אתה
מסכים או לא מסכים לכך שכל יהודי, לרבות רפורמים וקונסרבטיבים, ירגיש כי הכותל
שייך לו וכי כל יהודי ירגיש רצוי בישראל?” על שאלה זו, 82% מהבוגרים היהודיים
בישראל ענו ב”מסכים.” [84]

הארגון האקטיביסטי “חידוש” מצא כי 63% מיהודי ישראל מתנגדים ל”החלטות
הממשלה הנכנעות לדרישות המפלגות החרדיות להשעות את ‘פשרת הכותל’ ולהעביר
את חוק הגיור”. [85] בצד השני של המנעד, סקר מטעם מרכז אורתודוכסי אקטיביסטי
בקרב ישראלים חרדים ודתיים (אורתודוכסים) מצא כי 94% מכלל המצביעים החרדים
מתנגדים להקמת רחבה עבור רפורמים וקונסרבטיבים, ו 68%- ממצביעי “הבית
היהודי” מחזיקים בהשקפה דומה. 94% ממצביעי ש”ס אמרו כי הרחבה היא “קו אדום”
וכי על המפלגה לפרוש מן הקואליציה אם תיושם הפשרה. [86]

——————————
[73] The two Kotels solution: Cheer it with a grain of sadness, Shmuel Rosner, Jewish Journal, Feb. 1, 2016
[74] Is the Kotel compromise dead? Answering a reader’s question, Shmuel Rosner, Jewish Journal, March 29, 2016
[75] Herman, Tamar, (May 2013), “Israeli public opinion on the Women of the Wall,” IDI (http:// en.idi.org.il/analysis/articles/israeli-public-opinion-on-the-women-of-the-wall
המערבי כשהן לבושות טליתות ועוטות תפילין איננה מתפלגת באורח שווה בציבור הישראלי, והיא מרוכזת אצל ישראלים שנולדו באירופה ובאמריקה ובילדיהם )למעט ישראלים שנולדו בשטחי בריה"מ לשעבר(, ישראלים בעלי השכלה גבוהה, וישראלים מסורתיים וחילונים. לעומת זאת, התמיכה בנשות הכותל נמוכה הרבה יותר בקרב ישראלים ילידי אסיה ואפריקה, ישראלים שרמת השכלתם נמוכה, יהודים דתיים בישראל, ונמוכה עוד יותר בקרב חרדים".
[76] Page 83 in the report. http://jppi.org.il/uploads/jewish_and_democratic-eng.pdf
[77] Rosner, Shmuel, (2011), “Debating religion and state, debating distancing,“ JPPI
[78] קבוצה 1, מנחה: ברוס גודמן, רשם: לקשמי נבל
[79] הפדרציה של ניו יורק, קבוצה 1. רשמה: אנדריאה פליישהאקר.
[80] סקר מכון “מידגם” עבור “ידיעות אחרונות”, 2 יוני 2017 .
[81] הנוסח המדויק של השאלה היה: הועלתה לאחרונה הצעה להקצות סמוך לכותל המערבי – אתר קדוש ליהודים – אזור לתפילה יהודית ללא הפרדה בין המינים. כרגע התפילות נערכות בהתאם למסורת האורתודוכסית, כאשר גברים ונשים מופרדים במחיצה. האם אתה תומך או מתנגד להקמת אזור תפילה מעורב לגברים ולנשים בקירבת הכותל?
,See: AJC’s 2016 Survey of American Jewish Opinion, conducted by the research company SSRS
[82] “פיו” הציג שאלה מוזרה במקצת: “האם יש להתיר לנשים להתפלל בקול רם בקירבת הכותל?” עלינו להניח כי רוב המשיבים הבינו שזו שאלה אודות “נשות הכותל”, אולם הניסוח )המחלוקת מעולם לא נסבה על רמת הקולניות של התפילה( מותיר ספק לגבי ממצאים אלה.
See: Israel’s Religiously Divided Society, Pew, 2016
[83] See: Survey Results Are In: 62% of Israelis Believe Everyone Should be Allowed to Pray at Kotel, http://www.schechter.edu/survey-results-62-israelis-believe-everyone-allowed-pray-kotel
[84] http://www.rudermanfoundation.org/news-and-events/news/poll-israeli-attitudes-toward-american-jews
[85] יצוין כי סקר זה השתמש בניסוח המעורר שאלות. דעתם של יהודים ישראלים על הקהילה החרדית איננה חיובית, ולכן הזכרת העובדה שהחלטת הממשלה נתקבלה “לפי דרישת המפלגות החרדיות” מזמינה תגובה מסוימת מצד המשיבים.
[86] הסקר נערך ע”י מרכז ליבה, המתנגד לפשרת הכותל. ראו:
http://www.libayehudit.org/en

הקודם
הבא