ספריית מאמרים / יהדות ישראלית

למי בכלל אכפת מיום ירושלים?

כמעט שלושה מכל ארבעה יהודים בישראל אומרים שיום ירושלים הוא, מבחינתם, ״יום רגיל לגמרי״. כך עולה מנתוני פרויקט המחקר יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי. מי שלא מרגישים שיום ירושלים הוא יום רגיל, הם בעיקר ישראלים דתיים. ולא כל הדתיים, רק הדתיים הלאומיים. מקרב החרדים, רוב גדול מאוד, 87%, מתייחסים ליום ירושלים כאל ״יום רגיל לגמרי״.  

הדתיים (שכוללים בסקר שלוש קבוצות: דתי-ליברלי, דתי ודתי-תורני) הם מי שמבטאים את עניינם ביום ירושלים בסמלים שונים. יותר ממחציתם מניפים דגל ישראל ביום ירושלים, חלק ניכר מהם אומרים תפילת ״הלל״, וכשליש גם הולכים ״למסיבה, מצעד או טקס״. מקרב החילונים, רק מיעוט קטן מאוד משתתף באירוע לכבוד יום ירושלים. 4% מקרב מי שמגדירים את עצמם ״חילונים לחלוטין״, וכ-8% ממי שמגדירים עצמם ״חילונים קצת מסורתיים״. רק אחד מעשרה ״חילונים לחלוטין״ – שהם קרוב לשליש מכלל היהודים בישראל – מניף דגל ביום ירושלים. לשם השוואה, ביום העצמאות אחד מכל שני ״חילונים לחלוטין״ מניף דגל ישראל (53%). 

 

יום ירושלים נקבע בלוח השנה לאחר מלחמת ששת הימים, ולכן כרוך בקשר מובהק לאירועים פוליטיים השנויים במחלוקת עד היום. השנה הוא מעורר עניין נוסף בגלל ההחלטה הרשמית על העברת שגרירות ארה״ב לירושלים והאירועים שנלווים אליה. זו מן הסתם לפחות אחת הסיבות לכך שנותר מגזרי באופיו. הוא מספק עדות אחת מתוך רבות לקשר ההדוק של השתייכות דתית ותודעה פוליטית בחברה היהודית בישראל. זהו יום שמורגש בימין הרבה יותר מאשר בשמאל.  

כפי שיודע כל מי שמכיר, ולו במעט, את החברה הישראלית, השתייכות לקבוצה דתית מבטאת במקרים רבים לא רק אמונה וקיום מצוות, אלא גם הטיה פוליטית. נתוני המחקר יהדות ישראלית מלמדים עד כמה הדתיות והפוליטיות כרוכות אלו באלו גם ברמה המעשית, וגם ברמת הזהות. 

דוגמה מובהקת לכך אפשר לראות בתשובות לשאלה שהוצגה במסגרת המחקר: האם היהודים  בישראל סבורים שלהיות יהודי פירושו ליישב את ארץ ישראל השלמה (השאלה הוצגה בשני נוסחים, האחד ״להיות יהודי טוב זה ליישב את ארץ ישראל השלמה״, והשני ״להיות יהודי זה ליישב את ארץ ישראל השלמה״ – תוצאות הנוסחים השונים היו דומות מאוד ושוקללו לגרף המאחד את כלל המשיבים).  

מסך כל האוכלוסייה היהודית, נמצא רוב קטן שסבור שאכן, יש קשר הדוק בין היותו של אדם יהודי טוב, לבין תמיכתו ביישוב ארץ ישראל השלמה (53% אמרו שהם מזהים קשר כזה ב״מידה רבה״, או ״רבה מאוד״). אך הפערים שניכרו בתשובות בין קבוצות אוכלוסייה שונות בולטים לעין. בגרף המצורף מופיעות שתי הקבוצות שתשובותיהן הן הרחוקות ביותר זו מזו – קבוצת ה״דתיים״ מול קבוצת ה״חילונים לחלוטין״. כפי שאפשר לראות, רוב גדול מקרב החילונים לא סבור שיהודיות מחייבת תמיכה בארץ ישראל השלמה, ולעומת זאת רוב גדול מאוד מקרב הדתיים כן סבור שיהודיות משמעותה תמיכה כזאת. קבוצות נוספות שבהן לא היה רוב שמקשר יהודיות עם ארץ ישראל השלמה היו: חילונים קצת מסורתיים (בדיוק 50%) וחרדים (44%). קבוצות שכן זיהו קשר כזה היו: מסורתיים (69%), דתיים ליברלים (73%), דתיים תורניים (83%). 

בראש פרויקט יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אונ׳ תל אביב), האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים, המבוססים על סקר של 3000 יהודים ישראלים שנערך בשני סבבים, האחד של 2000 יהודים ישראלים והשני של 1000 נוספים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל. הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3000 נשאלים היא כ-1.8% והיא גדולה בהתאמה עבור תוצאות המתקבלות מתשובותיהם של פחות נשאלים. 

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ פועל במתכונת של צוות חשיבה ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו בתרומה לשגשוג העם היהודי והציביליזציה היהודית. נשיא המכון הוא אבינועם בר יוסף, ראשי מועצת המנהלים הם השגרירים סטיוארט אייזנשטאט ודניס רוס.  

לפרטים נוספים מזכירות המכון: 02-5633356, info@jppi.org.il, אדר שיבר: Adar@jppi.org.il 

פרסומים קודמים במסגרת פרויקט יהדות-ישראלית: 

 

מי קורא את ההגדה של פסח עד הסוף? (27.3.2018) 

 

מי עולה למירון בל״ג בעומר? (1.5.2018)