ספריית מאמרים / המכון בתקשורת

מי עולה למירון בל״ג בעומר?


הדיווחים בעיתונות מונים ״מאות אלפים״ שעולים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון בכל שנה. לפעמים הם מגיעים עד כדי ״כחצי מיליון בני אדם״. אבל כמה יהודים באמת עולים למירון בל״ג בעומר?

תשובה לשאלה הזאת מספקים הנתונים שנאספו במסגרת פרויקט המחקר יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי: נתונים אלה מלמדים, בין השאר, ש:

רבע מהיהודים בישראל אומרים שהם נוהגים לעלות ״לקברי צדיקים״.

כמחצית ממספר זה, 14% מהיהודים בישראל, אומרים שהם משתתפים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון ״כשהם יכולים״.

נתונים כלליים אלה מתייחסים כמובן לממוצע היהודי-ישראלי, כאשר כצפוי מאחוריהם מסתתר שוני גדול בין קבוצות שונות באוכלוסייה. לדוגמה, מקרב הישראלים המגדירים את עצמם ״חילונים לחלוטין״, שהם כמעט שליש מכלל היהודים בישראל, מספרם של העולים לקברות צדיקים זעום – כמו גם מספרם של העולים למירון. בקרב ״חילונים קצת מסורתיים״ רק 3% עולים למירון, אבל 9% אומרים שהם עולים לקברות צדיקים באופן כללי. בקרב יהודים ״מסורתיים״, 10% עולים למירון (״כשהם יכולים״), אבל מספר גבוה בהרבה, כמעט רבע, עולים לקברות צדיקים (23%). באופן טבעי, מספר העולים לקברי צדיקים, כמו מספר העולים למירון, גבוה יותר באופן משמעותי בקבוצות הדתיות (ראו גרף).

חשבון פשוט מלמד מה משמעות העובדה שארבעה עשר מכל מאה יהודים בישראל אומרים שהם הולכים ״כשהם יכולים״ להילולת רבי שמעון בר יוחאי. קרוב למיליון יהודים ״הולכים כשהם יכולים״ להילולה (14% משבעה מיליון יהודים – המספר שישראל קרובה אליו – הם 980 אלף בני אדם). מכיוון שאפשר להניח שלא כל שנה כולם ״יכולים״ ללכת, מספר של כחצי מיליון מבקרים בהילולה, כלומר, כמחצית ממי שמשתדלים ללכת באמת הולכים בשנה מסויימת, נשמע סביר כהערכה גסה של מספר העולים להילולה.

גם אם במאה ה-21, חלוקה עדתית משחקת תפקיד פחות חשוב מבעבר בהבנת החברה היהודית ישראלית, עליה לקברות צדיקים אינה זהה בקרב קבוצות עדתיות בישראל. על פי הקריטריונים שקבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוצאם של למעלה מ-40% מהיהודים בישראלים מוגדר כ״ישראלי״, בעוד שבשאלונים הבודקים הזדהות אישית של יהודים בישראל קרוב למחצית היהודים מגדירים עצמם כ״מזרחי/ספרדי״, כ-40% כ״אשכנזי״ והשאר כ״מעורב״ או ״אחר״[1].

בפרויקט יהדות-ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי המשתתפים הגדירו בעצמם האם הם ״מזרחים״ או ״מעורבים״ או ״אשכנזים״. בחלוקה כזאת קל לזהות שמספר העולים לקברי צדיקים גבוה בשיעור ניכר בקרב יהודים המגדירים את עצמם ״מזרחים״, לעומת יהודים ״אשכנזים״ או ״מעורבים״. הפער בהילולה במירון קטן בהרבה: 13% מהאשכנזים עולים למירון לעומת 18% מהמזרחים.

בראש פרויקט יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אונ׳ תל אביב) האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים, המבוססים על סקר של 3000 יהודים ישראלים שנערך בשני סבבים, האחד של 2000 יהודים ישראלים והשני של 1000 נוספים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל. הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3000 נשאלים היא כ-1.8% והיא גדולה בהתאמה עבור תוצאות המתקבלות מתשובותיהם של פחות נשאלים.

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ פועל במתכונת של צוות חשיבה ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו בתרומה לשגשוג העם היהודי והציביליזציה היהודית. נשיא המכון הוא אבינועם בר יוסף, ראשי מועצת המנהלים הם השגרירים סטיוארט אייזנשטאט ודניס רוס.

לפרטים נוספים מזכירות המכון: 02-5633356, info@jppi.org.il, אדר שיבר: Adar@jppi.org.il

פרסומים קודמים במסגרת פרויקט יהדות-ישראלית:

מי קורא את ההגדה של פסח עד הסוף? (27.3.2018)

[1]  ראו: המכון למדיניות העם היהודי –Israel Today: Society, Identity, and Political Affinities, Uzi Rebhun, 2016