הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2020

תש"פ | 2020

הערכה שנתית 2020

ההשפעות לטווח קצר ובינוני של מגפת הקורונה על העם היהודי נוגעות להיבטים הבאים:

שינוי בסדר היום העולמי

השפעתו של שינוי זה ניכרת בהסטה של מוקדי תשומת הלב העיקריים לזירות חדשות ודחופות. אם לתת דוגמה קונקרטית, העולם פנוי פחות לטיפול בסוגיית הגרעין האיראני – ומצד שני, גם איראן עצמה פנויה פחות להקצאת משאבים למאבק נגד ישראל. לטווח בינוני וארוך, למגפת הקורונה עשויה להיות השפעה גם על הזירה הפוליטית הפנימית במדינות רבות וכן על מאזן העוצמה הגלובלי, כאשר מדינות שיטפלו בו היטב ויתאוששו מהמשבר במהירות יתחזקו, לעומת מדינות אחרות שעשויות להיחלש בגלל התמודדות לקויה עם המשבר ותוצאותיו. במעגל ההשפעה לטווחים ארוכים יותר יש לקחת בחשבון אפשרות שהמשבר יחזק מגמות של לאומיות והסתגרות, ויפגע בתהליכים של גלובליזציה ושיתוף פעולה בינלאומי.

עוצמתה של מדינת ישראל

ישראל מושפעת מהמשבר הן בהיבט של יציבות פוליטית וכלכלית, הן בהיבט של איתנות בריאותית והן בהיבט של לכידות ציבורית. יש לציין שישראל נכנסה להתמודדות עם משבר הקורונה בעת שהייתה שרויה בעיצומו של משבר פוליטי שנמשך למעלה משנה. משבר זה לא עצר תהליכים של קבלת החלטות על ידי הדרג הפוליטי-ממשלתי והדרג המקצועי-פקידותי, אך יאלץ את הממשלה הנכנסת לקבל החלטות כואבות במיוחד. פתרון המשבר הפוליטי והקמתה של ממשלת חירום-אחדות הזוכה לרוב פרלמנטרי ותמיכה ציבורית רחבה יעניקו יתר לגיטימציה להכרעות הקשות הללו. ישראל עודה שרויה בעיצומו של משבר כלכלי קשה, שהדרך ליציאה ממנו ארוכה, בין השאר משום שהיציאה כרוכה בהתקדמות מקבילה בהתמודדות עם נגיף הקורונה והפגיעה בכלכלה העולמית.

כוחן של הקהילות היהודיות

המשבר השפיע על קהילות הן בהיבט הכלכלי, והן ביכולת לקיים פעילות מסודרת. פגיעתו של הנגיף בכמה קהילות, בעיקר חרדיות, גם בהיבט של סיכון חיי אדם, הייתה קשה מאוד. על פי ההערכות, שאינן מלאות, שיעור היהודים מקרב הנדבקים והמתים מהנגיף גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסיית המדינות שבהן הם חיים (למעט ישראל). המשבר הכלכלי הנלווה למשבר הבריאותי מצמצם את משאביהן של קהילות, ואת כוחם של ארגונים (בתי כנסת, מועדונים, חבורות וכדומה), וכן מאלץ אותם להסטת משאבים על פי סדרי עדיפויות חדשים. לצמצום זה, שאת היקפו קשה למדוד בשלב מוקדם כל כך, מתלווה הפסקה כמעט מוחלטת של פעילות מסורתית של התכנסות ופעילות משותפת. הזירה היהודית היחידה שממשיכה לפעול, ואף מתרחבת במהירות, היא הזירה המקוונת. היא מחייבת את הקהילות להתארגנות מחדש לפעילות מסוג זה, ליצירתיות ולחדשנות.

שינוי בדפוסי פעילות

בהמשך לסעיף הקודם, ניכר שינוי ממשי בפעילות המסורתית של יהודים כביטוי לזהותם ולחברותם בקהילה. שינוי זה נוגע הן להתכנסות קהילתית במישור הדתי (בית כנסת) והן להתכנסות לצרכי תרבות (לימוד, פעילות חברתית). בקהילות מסוימות, בעיקר בציבור האורתודוכסי, נבעו ממנו קשיים ניכרים, הן בהרגלת הציבור לשמירה על כללים נוקשים והן במציאת פתרונות סבירים לבעיות לא מוכרות (כולל בעיות בשדה ההלכתי). קשיים אלה האיצו יוזמות של פעילות דיגיטלית לקהלים יהודיים, וכן הניעו תהליכים של דיון פנימי על הצורך להסתגל למציאות חדשה (הדיון על שימוש בזום בליל הסדר היה דוגמה מובהקת לכך).

יחסים בין קהילות יהודיות

יחסי יהודי התפוצות עם ישראל, וכן היחסים הנובעים מתחושת הערבות ההדדית המשותפת לכלל יהודי העולם, עומדים גם הם מול אתגר חדש. הוא מתבטא קודם כל בזירה הטכנית: איסור על תנועה ומפגשים, הפסקת תנועת התיירות, ביטול תכניות נסיעה לישראל, לימודים בישראל, החזרת שליחים מהתפוצות לישראל, ביטול מסע החיים לפולין. באופן כללי, גם יחסים אלה עברו לזירה הדיגיטלית, שכוחה החוויתי שונה מזה של הזירה הפיסית. על היחסים בין קהילות משפיע גם מצב תודעתי של התמקדות בסביבה המידית, בדאגה למשפחה, לבריאותה, לתעסוקתה. כלומר, היהודים (כשאר העולם) עסוקים תודעתית בטיפול בבעיות מידיות ודחופות, ופנויים פחות לעיסוק ביחסיהם עם קהילות מרוחקות. לצד זה, הישיבה של יהודים רבים בבית, בחוסר מעשה (מקצועי) פינתה לחלקם זמן לתקשורת עם יהודים אחרים, ללימוד וקריאה, לחשיפה לתכנים ולתרבות יהודית.

היחס ליהודים

הניסיון ההיסטורי מלמד שמשברים פוליטיים מובילים לעיתים להפצת תעמולה אנטי יהודית. גם משבר הקורונה חולל התפרצויות של תעמולה אנטישמית בקבוצות מסוימות, אם כי בשלב זה מוקדם לקבוע כי המשבר הביא לפגיעה חמורה בתדמית היהודים ובביטחונם. כהמשך של מגמה שנצפתה גם בטרם משבר הקורונה, תופעות של אנטישמיות מדווחות כיום יותר לא רק בקהילות באירופה, אלא גם בקהילה בארה״ב.1 דו"ח הליגה נגד השמצה קבע כי בשנת 2019, עוד לפני המשבר, יהודים אמריקנים היו יעד לתקריות אנטישמיות יותר מאשר בכל שנה בארבעת העשורים האחרונים.2 ראשי הליגה קבעו כי מדובר ב״נורמליזציה של אנטישמיות״ בארה״ב. כך, כאמור, עוד לפני המשבר הבריאותי והכלכלי, שעלול, כדרכם של משברים חברתיים, להוביל לעלייה בכוחן של קבוצות רדיקליות ובהן אלה המתנכלות ליהודים.

הקודםהבא