הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2020

תש"פ | 2020

הערכה שנתית 2020

התפתחויות שליליות בעת האחרונה

עלייתן של תיאוריות קונספירציה שאותן מקדמים גורמי ימין קיצוני. גורמי ימין קיצוני ו״עליונות הגזע הלבן” משתמשים במגפת הקורונה להצגת והפצת בדיות גזעניות, המצביעות על “ממשלה נשלטת על ידי יהודים שמנצלת את הנגיף כדי לשרת אינטרסים יהודיים”.2 יש לציין כי השפעתן של תיאוריות אלה מצומצמת למדי ביחס לתיאוריות מפוקפקות אחרות. במחקר של אוניברסיטת אוקספורד נמצא כי 19.8 אחוזים מן המשיבים האמינו כי מאחורי הנגיף עומדים יהודים, בעוד ש-45.8 אחוזים האמינו כי “נגיף הקורונה הוא נשק ביולוגי שפותח ע״י סין במגמה להחריב את המערב”.3

פנייה של תומכי BDS לקהלים מן הזרמים המרכזיים. גורמי BDS אנטי-ישראליים ניצלו את מגפת הקורונה כדי להכפיש את ישראל בשמאל הפרוגרסיבי ובמגזרים אחרים. גורמים אלה, שאליהם חברו תועמלנים מטורקיה ומאיראן, הציגו את ישראל כ״נגיף” נורא עוד יותר מן הקורונה, והפיצו קריקטורות של ישראל המפיצה, כביכול, את הנגיף.

ירי קטלני ותקיפות גופניות. בנוסף להתקפות הקטלניות של קיצונים ימניים על בתי כנסת בפיטסבורג, פאוויי (קליפורניה) והאלה (גרמניה), ישנה בשנים האחרונות עלייה באלימות נגד חרדים בארה״ב מצד שכניהם השחורים וההיספאנים (כחלק ממתחים אתניים בעיר ניו יורק ובפרבריה). לעיתים תכופות, תקיפות אלה לא זוכות להתייחסות רצינית בשל זהות התוקפים, זהות הקורבנות, והתחום הגאוגרפי המצומצם שבו הן מתרחשות, אולם גזענות מסוג זה הביאה ליותר ממאה תקיפות ושני מעשי רצח בשנת 2019.4 גם אם היקפה של התפתחות זו מצומצם בהשוואה להשפעה הפוטנציאלית החמורה של האידיאולוגיה של עליונות הגזע הלבן באמריקה, האלימות האנטישמית מחייבת תשומת לב מצד קובעי המדיניות, וכרוכה בהתערבות לצורך הרגעה ומיגור האלימות.

יהודים נתפסים כבעלי זכויות יתר בהקשר של שפל כלכלי. הידרדרות לעוני ואבטלה בשיעורים גבוהים היו בהיסטוריה קרקע פורייה להתפתחותן של תנועות אנטישמיות. המגפה, המובילה להעמקת פערים כלכליים וחברתיים, עלולה להביא מגזרים חלשים להתפתות לתיאוריות קונספירציה של הימין הקיצוני ושל השמאל הקיצוני, המציגות את היהודים בתור בעלי ממון המשעבדים והמדכאים את העניים.

גורמי שמאל קיצוני באירופה מנצלים את השנאה ליהודים כדי לזכות בקולותיהם של מצביעים מוסלמים ומצביעי הימין הקיצוני. פוליטיקאים של השמאל הקיצוני באירופה – הטוענים כי אינם שומעים את הסיסמאות האנטישמיות המושמעות באספות והפגנות שלהם – משתמשים באופן שיטתי ברטוריקה אנטי-ישראלית רדיקלית על מנת למשוך מהגרים מוסלמים, ולעיתים משתמשים בתיאוריות קונספירציה אנטישמיות כדי למשוך מצביעים מן המעמד הבינוני שנפגעו כלכלית מהגלובליזציה ונוטים בעקבות כך לתמוך בימין הקיצוני.

יהודים הם שעירים לעזאזל לפופוליסטים מימין ומשמאל כאחד. המתח החברתי-פוליטי בארה״ב הוביל השנה גזענים לבנים לטעון כי יהודים הם הגורם המארגן העומד מאחורי התסיסה האנטי-שלטונית ואנטי-ממסדית בערים גדולות בארה״ב. אנשי שמאל קיצוני, האוחזים בהשקפות אנטי-ישראליות, האשימו – ללא יסוד – כי ישראל היא שאימנה את השוטרים שהיו אחראים למותו הטרגי של ג׳ורג׳ פלויד (הריגתו של פלויד השחור על ידי שוטר לבן במינסוטה היא שהציתה את גל המחאות בארה״ב), והשוו בין האלימות המשטרתית באמריקה לבין אלימות נגד הפלסטינים המיוחסת לישראל.

התפתחויות חיוביות בעת האחרונה

  • הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שמטרתו להגן על סטודנטים יהודיים. הצו אוסר על מימון פדרלי למכללות ולאוניברסיטאות המתעלמות מן האנטישמיות.
  • אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה (IHRA). הגדרת האנטישמיות של הברית, שנוסחה לראשונה בוועדה של האיחוד האירופי כהגדרה בלתי-מחייבת, מכה שורשים בהדרגה בכל רחבי העולם.5
  • פעילויות של מוסדות ממלכתיים לצמצום האנטישמיות. בין אלה נכללים הדו״ח הראשון של האו״ם על אנטישמיות, החלטות שונות להגבלת פעילות אנטישמיות ו-BDS,6 ומינוי נציגים מיוחדים לטיפול באנטישמיות ע״י קבוצת מדינות רחבה יותר. 7
  • מפלגת הלייבור הבריטית התנערה מאנטישמיות. האנטישמיות שפשתה במפלגת הלייבור תחת מנהיגותו של ג’רמי קורבין הייתה גורם במפלתו מול בוריס ג’ונסון בבחירות שנערכו ב-2019. בתיאום עם מנהיגים יהודיים התחייב קייר סטארמר, מנהיגה החדש של הלייבור, “לטהר את כתם האנטישמיות מן המפלגה”.8
  • תנועת “Black Lives Matter” העלתה את רמת הערנות לגזענות ולזכויות מיעוטים. יתכן שיש בכך משום הזדמנות לחדש את הברית בין יהודים ושחורים, שהייתה כה בולטת בתנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת.9 כמובן, תופעה זו עלולה במקביל להזין איבה כלפי ישראל והיהודים, הנתפסים כשייכים לאליטות הדיכוי הלבנות.

מגמות ארוכות טווח

  • תקופת חסד בת שבעה עשורים לאחר השואה הסתיימה. האנטישמיות חוזרת להיות המצב ה״נורמלי”, שקהילות יהודיות תיאלצנה ללמוד לחיות אתו.
  • בעולם שבו מגזרים משמעותיים חווים הידרדרות חברתית ומודאגים מאופק כלכלי עגום, תיאוריות קונספירציה פורחות ו"היהודי" חוזר ומופיע כנאשם בתיאוריות קונספירציה פוליטיות, דתיות וחברתיות. רשת האינטרנט מנוצלת על ידי גורמים שונים להפצה אנונימית של תיאוריות פשטניות נגד יהודים, המלוות בהתבטאויות המאשימות את היהודים במעשים זדוניים. לתיאוריות אלה נחשפים מאות מיליונים ואולי מיליארדים של בני אדם.
  • האנטישמיות הנראית והבלתי-נראית באירופה בולמת את השתתפותן של קהילות יהודיות בחיי החברה הכללית, ופוגעת בנכונותם של יהודים לקחת חלק בחיי הקהילה היהודית (למרות שדעות אנטי-יהודיות נמצאות בירידה בקרב כלל האוכלוסייה).
  • האינדיקטור העיקרי המעיד על סיכויי השרידות של קהילה יהודית מקומית באירופה הוא שיעור המוסלמים באוכלוסייה באותו אזור.
  • אנטי-ציונות הפכה לזרם מרכזי באירופה, ולעיתים קרובות היא כוללת אלמנטים אנטישמיים מסורתיים. יהודים מואשמים לעיתים תכופות כאחראים לפעולותיה ולמדיניותה של ממשלת ישראל.
  • בצפון אמריקה ובאוסטרליה, לאנטישמיות כמעט שאין השפעה מוחשית על ההשתלבות החברתית, האקדמית, הכלכלית או הפוליטית של יהודים.
    עם זאת, בארבע השנים האחרונות ישנה עלייה בנוכחות ובנועזות של גורמי ימין אנטישמים המביעים שנאה ליהודים ופועלים נגדם. גם בהשקפות אנטישמיות בשמאל ניכרת מגמת עלייה, ויהודים (בעיקר בקמפוסים של מכללות) חשים יותר מאוימים. רוב הפעילות נגד יהודים בהקשר זה היא מילולית ופסיכולוגית, ולא פגיעה גופנית.
  • אי-הנוחות שיהודי אירופה חשים זה מכבר זוחלת לסביבה האמריקנית. עוד ועוד בתי כנסת בארה״ב החלו לנקוט אמצעי ביטחון. תופעה זו עלולה לשדר מסר תת-תודעתי, שלפיו היהודים אינם “אזרחים רגילים” כי אם “אזרחים בסיכון”.
הקודםהבא