דוחות

הערכה שנתית 2021

ממשלת ישראל החדשה והעם היהודי

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:
אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר

הערכה שנתית 2021


הסביבה הגיאופוליטית שבה מנווטת ישראל את דרכה מושפעת מחילופי הנשיאים בארה"ב ומחילופי הממשלה בירושלים. ישראל עלולה למצוא את עצמה ניזוקה הן ממהלכים של הנשיא החדש ביידן, שמבטאים התנתקות ממדיניות החוץ של טראמפ (בדגש על סוגיות איראן והפלסטינים והיחס למוסדות ולסדר הבינלאומיים), והן ממהלכים של ביידן שמבטאים המשכיות לתפיסת מדיניות החוץ של קודמו טראמפ (אתגרי הפנים זוכים לקדימות, רתיעה ממעורבות צבאית, צמצום הנוכחות במזה"ת). בזירה האיראנית ישראל ניצבת מול דילמה מורכבת: כיצד להרחיק את איום הגרעין, מבלי לגלוש למשבר עם וושינגטון. העמקת הקיטוב הפוליטי, והנטייה הגוברת של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית לבקר את ישראל ולהימנע מתמיכה בה, מציבים אתגר ליהודי ארה״ב ולישראל. המתח המחריף בין המעצמות (ארה״ב, מול סין ורוסיה) מחדד דילמות ישראליות ועלול לגרור אותה לתפקיד של כלי משחק בעימות בינמעצמתי. במקביל, משבר כלכלי ופוליטי, גם על רקע מגפת הקורונה, קולע מדינות רבות במזרח התיכון לטלטלה של חוסר יציבות, בעיות משילות וסכנה להידרדרות אלימה. לסיכום: למרות ההישג ההיסטורי של הסכמי אברהם מהשנה שעברה, לא מסתמנת תפנית שמבטיחה פתרון לבעיות האסטרטגיות היסודיות בפניהן ניצבת ישראל: האיומים הביטחוניים (איראן, חיזבאללה, חמאס, סוריה), והיעדר פתרון לסוגיה הפלסטינית. על רקע אלה אנו  מזיזים את המחוג לאחור, בכיוון שלילי.

המלצות

יש להציב את שמירת היחסים עם ארה"ב (והיהדות האמריקנית) כיעד-על הדורש ניהול, תכלול, מיקוד ותיאום קפדני בין מערכות הממשל הישראלי

הסבר: השינויים במדיניות החוץ האמריקנית בעקבות חילופי הנשיאים מציבים אתגרים משמעותיים בפניה של ישראל. חשיבותם המכרעת של היחסים עם ארה"ב לישראל ולעם היהודי מחייבים את ממשלת ישראל לנהל את המחלוקות עם ממשל הנשיא ביידן באופן זהיר, מכבד ומושכל. עליה להגיע להבנות עם ארה"ב מבלי לגלוש למשבר עמה. רוב הניתוח בתחום הגיאופוליטי המוצג בהמשך הסקירה נוגע לנושא זה.

יש לטפח את האהדה הדו-מפלגתית לישראל

הסבר: מגמה בעייתית שהובלטה על רקע העימות עם חמאס היא השחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית האמריקנית בישראל. התופעה, הצומחת בין היתר על רקע הקיטוב הפנים אמריקני המעמיק, מהווה סיכון אסטרטגי לישראל ולעם היהודי, (מה גם שנלווית לה הסלמה משמעותית באירועים אנטישמיים). אין להתעלם מהתעצמותה של אווירה אנטי-ישראלית בקונגרס, ומלחצים המופעלים על הנשיא מן האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית להקשיח עמדות מול ישראל בנושאים שונים. העובדה שכ-70 אחוז מיהודי ארה"ב תומכים במפלגה הדמוקרטית, וחלקם שותפים לחלק מהביקורת על ממשלת ישראל, כמו גם מגמות של התנכרות לפרויקט הציוני בקרב חלק מבני הדור הצעיר היהודי, מעצימה את האיום על חוסנו של משולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב.

יש להימנע ככול שניתן ממהלכים שיציתו תסיסה בצד הפלסטיני, ולפעול לקיום דיאלוג קונסטרוקטיבי עם הרשות הפלשתינית

הסבר: הנשיא ביידן חידש את המגעים עם אבו מאזן, השיב את הסיוע לרשות הפלסטינית, והודיע על כוונה לפתוח מחדש את הקונסוליה בירושלים שנהגה לרכז את הקשר האמריקני עם הרש"פ (שנסגרה על ידי הנשיא טראמפ). ההערכה הרווחת היא שביידן לא ידחוף להגעה מהירה להסדר קבע כי אינו מאמין שהצדדים בשלים לכך, אך בהחלט צפוי שיקשיח תביעותיו מישראל להיטיב את היחס לפלסטינים ולהימנע מקביעת עובדות בשטח שימנעו יישום עתידי של פתרון שתי המדינות (קרי – העמקת ההתנחלות מעבר לגושי ההתיישבות הצמודים לקווי 67 ומהלכים הנתפסים כפרובוקציה במזרח ירושלים).

הקודםהבא