חרדים

דו"ח צמיחת הקהילות החרדיות בתפוצות

דו"ח צמיחת הקהילות החרדיות בתפוצות

פרויקט זה בודק את הפוטנציאל – ההזדמנויות והאתגרים גם יחד – של תמורות ביחסי האלמנטים החרדים והלא חרדים בקהילה היהודית-אמריקנית. הוא בודק נתיבים אפשריים של בניית אמון וחיזוק התקשורת בין שתי הקהילות. בהתאם לכך, הוא צופה שינוי התנהגותי גם מצד החרדים וגם מצד הזרם המרכזי כתוצאה מכך מתעוררות מספר שאלות:

באיזו מידה עומד פרויקט זה בסתירה לגישות מקובלות מצד החרדים לגבי החברה הרחבה יותר והקהילה היהודית הרחבה יותר? האם הפרויקט כרוך בשינוי של החרדים עצמם? או שהוא כרוך בעידוד יצירתו של תהליך אבולוציוני המתיישב עם ערכיהם ועם הבנתם את עצמם, כפי שניתן להבין מההתייחסות דלעיל בדבר התנהגותה של "אגודת ישראל" בפולין?

האם לחרדים יש אינטרס בהשתתפות רבה יותר בקהילה הכללית של הזרמים המרכזיים? מה יהיו התנאים הנחוצים להשתתפות כזו (לדוגמה, הכרה בערכו של אורח החיים החרדי ובאסטרטגיה החרדית להתמודדות עם המודרניוּת?) האם השתתפותם תוגבר או תיבלם כתוצאה מן העובדה שהם בנו קהילה משלהם (עם ארגוני רווחה וחסד חרדיים משלהם)? מה הם הקשיים המעשיים הכרוכים בהשתתפותם של החרדים בקהילה – נושאים של אמון, תקשורת ודו-קיום בין אורחות חיים שונות?

האם לזרמים המרכזיים המאורגנים של הקהילה היהודית יש אינטרס ביותר שיתוף פעולה עם החרדים? ואם כן, מהו האינטרס? מה המחיר שהם יצטרכו לשלם עבור יותר שיתוף פעולה כאמור?

רמה אחרת של שאלות נוגעת למבנה פרויקט הדיאלוג עצמו. במקורו נועד הפרויקט להתייחס לרמת המאקרו – כיוזמה אסטרטגית שההשראה לה ניתנה על ידי המגמות הדמוגרפיות הכלל-ארציות. אך הדיונים עצמם נוהלו ברמה המקומית. אף שכל המשתתפים היו מודעים לנושא הכלל-ארצי, רבים מהם היו מודאגים – וניתן להבין זאת – מנושאים מקומיים ומיחסים מקומיים בין הקהילות. האם אפשר – וצריך – לגשר על הפערים שבין שתי רמות הדיאלוג? האם ניתן בקלות להפוך יחסי אמון ותקשורת ברמה המקומית ליחסי שיתוף פעולה ברמה הכלל-ארצית?

הקודםהבא