הדיאלוג היהודי העולמי של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לשנת 2023 בחן את הקיטוב הגובר והשיח המתלהם בתוך ישראל ובקהילות יהודיות בעולם, בייחוד במה שקשור למדיניות שנוקטת ממשלת ישראל בנושאים של פלורליזם דתי, האיזון בין מערכת המשפט לבין רשויות השלטון האחרות בישראל והניהול של שטחי יהודה ושומרון מאז 1967.
מחברים: ד"ר שלמה פישר וד"ר ג'ון רסקיי.
רכז פרויקט: יונתן סיידל
כאשר התחלנו לתכנן את הדיאלוג הנוכחי, התמקדנו בקיטוב בתוך הקהילה היהודית המאורגנת בתפוצות, ובעיקר בצפון אמריקה. אולם כשהתחלנו לקיים את המפגשים בחורף 2023 (בחודשים ינואר-מרץ), לא יכולנו להתעלם מן הקיטוב ההולך ומעמיק בישראל סביב מה שמכונה ״הרפורמה המשפטית״ שקידמה הקואליציה. הקיטוב התבטא בהפגנות רחבות היקף, של המתנגדים לרפורמה המוצעת ושל התומכים בה, ובצורות שונות של מחאה אזרחית לא אלימה, כגון חסימת כבישים מהירים, לצד פעולות קיצוניות יותר, כגון הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים. העיסוק המתמשך בתקשורת הכללית ובתקשורת היהודית בתפוצות בנושא המחאות נגד הרפורמה המשפטית, והעניין שהוא עורר בקהילות היהודיות, הניעו אותנו להוסיף למפגשי הדיאלוג את סוגיית הרפורמה המשפטית, שכן לא יכולנו להתעלם ממנה.
בשלב מסוים הוספנו שאלה על הקיטוב בישראל והשפעתו על משתתפי הדיאלוג. התשובות לשאלה זו ואחרות הקשורות בה הפתיעו אותנו. הן מלמדות כי בעקבות משבר זה התגברו העניין בישראל והסקרנות כלפיה, בכל אופן מצד מקצת מן היהודים המעורבים, והם התגברו עוד יותר אחרי מתקפת 7 באוקטובר. אין ספק שלמשבר הפוליטי־חוקתי בישראל היה גם אפקט שלילי ברוב קהילות התפוצות, שבא לידי ביטוי בין השאר בירידה במספר העולים ארצה. במחצית הראשונה של 2023 פחתו שיעורי העלייה ב־20% לעומת השנה הקודמת.8 התפיסה של ישראל כמרכז בטוח ויציב ליהודים נפגעה. משתתפים רבים גם כתבו (בתשובות לשאלות הפתוחות בסקר) שהדבר יגרום ליהודים הצעירים בתפוצות להתנתק מישראל או לפתח אדישות כלפיה (אפקט שקיבל תוקף בסיפורים האישיים של מחנכים שעובדים עם תלמידים יהודים).
אף על פי כן נראה כי בקבוצת המנהיגים המעורבים מאוד שלנו (קרי המשתתפים עצמם) הייתה לאירועים גם השפעה אחרת. רוב המשתתפים, המעורבים מאוד בפדרציות ובקהילות היהודיות המקומיות שלהם, אמרו שהם מרגישים מחוברים יותר לישראל בעקבות המשבר (57%), וכשני שלישים אמרו שיש סיכוי גדול יותר שיבקרו בישראל. התעניינות מוגברת זו מתבטאת גם בעובדה שקבוצות יהודיות בתפוצות נוטות לצדד בקבוצות מקבילות בישראל. למעשה, 75% אמרו שהמשבר הגביר את רצונם לתרום משאבים למיזמים ולארגונים שהם מסכימים עימם בישראל. יהודים אורתודוקסים, רפובליקנים ושמרנים נוטים לתמוך בממשלת ישראל הנוכחית, לעומת הליברלים – שנוטים לתמוך באופוזיציה הנוכחית ובתנועת המחאה. 62% מן המשתתפים אמרו שהקיטוב הוביל להתרבות השיחות בסביבתם בנושאים הקשורים במדיניות ישראל,9 ו־64% אמרו כי הם שמחים על כל הזדמנות להשתתף בשיחות כאלה.10
במילים אחרות, למשבר הפוליטי־חוקתי בישראל היו, נכון לעת כתיבת דברים אלה (אוקטובר 2023), גם השפעות חיוביות וגם השפעות שליליות. המשבר חיזק את החיבור והזיקה לישראל בקרב המנהיגים היהודים המעורבים ועורר מחדש את סקרנותם בנוגע לישראל ולחברה הישראלית. בה בעת, נדמה שהוא גם הגביר את האדישות ואת ה״התנתקות״ בקרב הדור הצעיר. עם סיומו המוצלח של המשבר יש לנסות ולשמר את ההיבטים החיוביים לעיל.
