דיון על שיטת הבחירות הראויה לכנסת התקיים היום (ג') במכון למדיניות העם היהודי במסגרת פועלו של המכון לגבש 'חוקה רזה'. בדיון נטלו חלק מנהיגי ציבור, חוקרי אקדמיה מתחום המשפט ומדעי המדינה ועמיתי המכון.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן הזכיר כי בימים אלו המכון למדיניות העם היהודי מקדם 'חוקה רזה' שתסדיר את היחסים בין הרשויות. לדבריו, "כשרוצים לדון ביסודות המשטר לא ניתן לחמוק מדיון על שיטת הבחירות".
המשנה לנשיאה לשעבר, פרופ' אליקים רובינשטיין שמוביל את הפרויקט מטעם המכון טען כי אמנם "יהיה מי שיגיד שהנושא לא שייך למערכת החוקתית, שאולי זה פוליטי מדי. אבל זה שייך. יש קבוצות שלוקחות את ימי הבחירות ברצינות, ובמובן זה זו אזרחות אחראית, אבל אין ספק שיש מה לשפר".
פרופ' ראובן חזן מהאוניברסיטה העברית דיבר על חשיבותה של בחירת שיטה ראויה. לדבריו, "שיטת הבחירות קובעת איך המערכת הפוליטית תתפקד. שיטת בחירות מתאימה יכולה להשפיע על המשילות ועל היציבות הפוליטית. זו אולי ההחלטה החשובה ביותר בדמוקרטיה".
ח"כ זאב אלקין (תקוה חדשה) הסתייג משיטת הבחירות הקיימת ושלל מעבר לשיטה אזורית. לטענתו, "יש בעיה עם שיטת בחירות אזורית עוד לפני החלוקה עצמה. פוליטיקאים פשוט יחשבו רק על איזור הבחירה שלהם, והסחטנות תגיע לגבהים חדשים. ניהול המדינה ברמה הלאומית יהיה בלתי אפשרי".
אלקין הציע להוריד את אחוז החסימה וטען כי העלאתו פגעה בדמוקרטיה. "הטענה שהעלאת אחוז חסימה תשפר את המשילות התבררה כלא נכונה. היציבות הייתה יותר גדולה עם מפלגות קטנות. לפני הבחירות האחרונות הצעתי ללפיד שיוריד את אחוז החסימה, הוא לא שמע לנו. אני בטוח שהיום הוא מצטער על זה".
שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין הודה כי "השיטה שלנו בסך הכל בסדר, הבעיה שלנו זו לא השיטה". לדבריו, "הבעיה היא התרבות הפוליטית, האנשים שאנחנו בוחרים, הפלאטו שרונים והטלי גוטליבים. ביילין טע כי אם בכל זאת צריך לשפר משהו הרי שהדבר החשוב ביותר הוא להבטיח את תקינותו של הליך הבחירות וכשרותו".
בכנס התקיים פאנל שעסק בשאלת הדרך הראויה לבחור את המועמדים למפלגות. בפאנל השתתפו פרופ' קרן וינשל מרגל, עמיתה במכון למדיניות העם היהודי, ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר רעות איצקוביץ-מלכה מהאוניברסיטה הפתוחה.
פאנל נוסף עסק בשיטת הבחירות הראויה לכנסת, ובו השתתפו עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס מהמכון למדיניות העם היהודי, פרופ' אורית קדר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אבנר בן-זקן, מהמכון למחשבה ישראלית ופרופ' גידי רהט, מהאוניברסיטה העברית.