מלבד שלטון הרוב, חופש הביטוי והעיקרון היסודי של הפרדת הרשויות, שאין חולק על כך שבלעדיהם לא תיכון דמוקרטיה, ישנם ערכים נוספים הזוכים להסכמה רחבה, בכללם ערך השוויון, כבודו של האדם, חירותו, חייו, שלילת גזענות ועוד. במרוצת השנים נעשתה המדידה של קבלת הערכים הללו בציבור הישראלי באמצעות שאלות על עצם התפיסה של הערכים הללו כחשובים ומתוך התייחסות להשלכות שיש לאימוץ או לדחייה של ערכים אלו. כך למשל, שאלות על הנכונות ״להקצות לערבים תקציבים זהים לאלו שמקבלים יהודים״ בניסוח זה או אחר בוחנות את הטמעת ערך השוויון ואת שלילת הגזענות; שאלות הבוחנות את האמון במוסדות השלטון כמו גם שאלות על רצון ב״מנהיג חזק״ יכולות ללמד על האופן שבו נתפסת הפרדת הרשויות, וכן הלאה. אם מקבלים את הדברים כפי שאני מתאר אותם, אפשר להסיק שישנם ערכי ליבה בדמוקרטיה הישראלית ושאפשר למדוד את היחס אליהם.
שוויון אזרחי בין יהודים לערבים
בחינה של עמדות המסורתים לשאלות הקשורות לציבור הערבי מגלה שאלו תואמות פעמים רבות את העמדה הממוצעת של הציבור היהודי בישראל. כך, 64.5% מהמסורתים מצהירים שהם מקבלים את האזרחים הערבים כחברים מלאים בחברה הישראלית (הממוצע הכלל-יהודי עומד על 63%). 58% מסכימים שבין האזרחים הערבים והיהודים צריך להתקיים שוויון בזכויות הפרט, בתקציבי הממשלה ובהזדמנויות להשכלה ולתעסוקה.36
יש לציין שהקבוצה הישראלית היחידה הדוגלת בשוויון אזרחי באופן מובהק יותר מהמסורתים היא הקבוצה החילונית. כאשר בודקים את הנתונים תוך כדי הבחנה בין ״ מסורתים לא-דתיים״ ל״מסורתים דתיים״, הרי שהנתונים המתקבלים בקרב הראשונה כמעט זהים לנתונים של הקבוצה החילונית.37
כמו כן, המסורתים נוטים להסתייג מעמדות מהותניות וגזעניות בנוגע להבדלים בין יהודים וערבים. כך, על השאלה אם רוב היהודים טובים יותר מרוב הערבים מפני שהם נולדו יהודים, 27% מהמסורתים ענו בחיוב לעומת 46% מהדתיים ו-64% מהחרדים;38 הווה אומר שבישראל יש קורלציה ברורה בין התנגדות לשוויון אזרחי ובין שמרנות דתית, אם כי התמיכה המסורתית בשוויון מוכיחה שזו אינה נגזרת של עמדה אוניברסלית בלבד. כפי שנראה בהמשך, גם המסורתים הלא-כל-כך-דתיים מזדהים עם עמדות פרטיקולריות ולאומיות, מבלי שאלו יפגעו במחויבות שלהם לשוויון האזרחי.
חוק הלאום ועיקרון השוויון
חוק הלאום הביא לקיטוב פנים-מסורתי. ניתן לומר בגסות כי רוב החילונים תמכו בביטולו או הוספת עיקרון השוויון (68%), בעוד ורוב הדתיים (56%) והחרדים (68%) תמכו בשינוי לטובת חיזוק האופי היהודי של המדינה. אולם, בקרב הציבור המסורתי הדעות היו חלוקות יותר. 38% מהמסורתים תמכו בביטול החוק או בהוספת עיקרון השוויון, למול 40% שתמכו בשינוי לטובת חיזוק אופי היהודי של המדינה.
חברה משותפת ליהודים וערבים
מבין כלל הציבורים היהודים בישראל, החילונים והמסורתים מחזיקים בעמדות הפתוחות ביותר כלפי ההשתתפות של הציבור הערבי בחברה האזרחית ויצירת מרחבים משותפים ליהודים וערבים. כך, 11.5% מהחילונים ו-14% מהמסורתים ״מוטרדים מאוד״ מהעובדה שכמחצית הרוקחים בישראל ערבים, בעוד ושיעור זה מתפס ל-25% בקרב דתיים ו-30% בקרב חרדים. 27% מהמסורתים היו מוטרדים מהעובדה ששופט ערבי, ג׳ורג׳ קרא, שפט את נשיא המדינה משה קצב, לעומת 45% מהדתיים ו-55% מהחרדים.
35% מהחילונים ו-52% מהמסורתים מתנגדים להשכיר את דירתם לערבי, לעומת 76% מהדתיים ו-90% מהחרדים. כמו כן, 49% מהמסורתים מסכימים שערבים ילמדו בתיכונים יהודים, כאשר השיעור הממוצע בקרב כלל הציבור היהודי הוא 53%. מספר זה צונח בקרב דתיים (22%) וחרדים (5%).40
מדד הפלורליזם לשנת 2022 בדק את שיעור התמיכה של מגזרים יהודים שונים ביצירת מרחבים משותפים עבור יהודים וערבים. הנתונים חושפים שוב שעמדת המסורתי הממוצע משקפת כמעט במדויק את זו של הישראלי הממוצע. ראשית, רוב מוחץ של הציבור המסורתי בישראל מאמין ששירותים ציבוריים צריכים להתנהל בלי הפרדה, בין אם מדובר בבתי חולים (79%), קופות חולים (88%) או תחבורה ציבורית (89%).
עם זאת, כאשר מדובר במרחב בעל אופי דתי דוגמת בית קברות, כ-83% מהמסורתים תומכים בהפרדה מוחלטת בין ערבים ויהודים, זאת לעומת 52% מהחילונים, 91% מהדתיים ו-93% מהחרדים. בנוגע להפרדה במגורים, המסורתים מתבדלים משאר המגזרים. רק מיעוט (31%) תומך בהפרדה מוחלטת, זאת בניגוד לדתיים וחרדים התומכים בהפרדה בשיעור של כ-60%. אולם, רק 24% מהמסורתים תומכים בשכונות משותפות לכולם ו-44% חושבים שיש לאפשר שכונות משותפות ושכונות נפרדות, זאת בניגוד ל-50% מהחילונים שתומכים בשכונות משותפות ו-33% שתומכים בשתי האופציות.41
בסוגיה שמגלמת לתוכה אחד המתחים המשמעותיים של החברה הישראלית, רוב המסורתים בוחרים אפוא בדרך האמצעית: לאפשר למי שרוצה ולא לכפות על מי שאינו רוצה בכך.
מנהיג חזק ואמון במוסדות המדינה
במדד הדמוקרטיה הישראלית 2017, כ-35% מהמסורתים שללו לגמרי את הקביעה ״כדי לטפל בבעיות המיוחדות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת או בדעת הקהל״, וכרבע מהם הסכימו מאוד עמה.
לשם ההשוואה, 40% מהחילונים אך רק 24% של הדתיים-לאומים ו-20% של החרדים הביעו התנגדות דומה.42 בנוגע לאמון במוסדות המדינה, על פי סקר שערך סמי סמוחה ב-2019, 59.6% מהציבור המסורתי נותן אמון בבתי משפט ו-43% נותנים אמון בכנסת.43 באופן דומה, לפי מדד הדמוקרטיה לשנת 2017, 56% מהמסורתים נותנים אמון בבית משפט העליון, לעומת 79% מהחילונים, 32% מהדתיים-לאומים ו-12% מהחרדים.44
