היחס לממסד הדתי ולהלכה
התפיסה הציבורית הרווחת על המסורתיות מייחסת לה אמביוולנטיות רבה ביחס להלכה. מצד אחד, המסורתים נתפסים כמי שאינם מרגישים מחויבות הלכתית אלא שומרים על מנהגים ומצוות על פי ראות עינם. מצד שני, המסורתים תוארו לא פעם כשמרנים, ששוללים כל שינוי הלכתי ואינם מערערים על הסמכות הרבנית.45
יעקב ידגר, בניתוח איכותני מבוסס על עשרות ראיונות שקיים עם מסורתים ומסורתיות, היה הראשון שערער את אותה תפיסה. במחקרו, ידגר הראה שהמסורתים מקיימים יחסים מורכבים עם רבנים ועם ההלכה. לצד הכבוד שהם חשים למסורת, הם מעלים קולות ביקורתיים כלפי ההנהגה הדתית ואף תומכים בשינויים במדיניות ההלכתית. עם זאת, על אף הביקורת שלהם על הממסד האורתודוקסי הם גם מסתייגים מהתנועות הליברליות וממה שנתפס בעיניהם כהכשר כמו-הלכתי שניתן בדיעבד על ידי אותן תנועות.46
בחלק זה נראה כי הנתונים הכמותיים מסקרים עדכניים מאפשרים לשרטט תמונה מורכבת ודומה לזו של ידגר. המסורתים אינם אחידים ביחסם להלכה ולסמכות הרבנית, ולא מהססים לבקר אותן.
ביקורת על הדת הממוסדת בישראל
על פי המדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2017, 76% מהמסורתים מצהירים שאין להם אמון ברבנות הראשית, שיעור גבוה הרבה יותר מאשר בקרב הדתיים-לאומים (50%) וחרדים (32%).47
אותה שאלה נשאלה שוב ב-2021 והתקבלו נתונים מעט יותר חיובים: 51% מהמסורתים-דתיים ו-73% מהמסורתים-לא-דתיים הצהירו שאין להם אמון כלל או שיש להם די מעט אמון ברבנות הראשית.48 מחקר שנוסף שנערך ב-2017 על ידי מכון דיאלוג ובדק את מידת ההסכמה עם הטענה שלפיה הרבנות הראשית תורמת לזהותה היהודית של ישראל ומקרבת את הציבור הישראלי לדת, מצא ש-30% בלבד מהמסורתים הסכימו במידה כלשהי עם הטענה. זאת לעומת 65% בקרב דתיים ו-84% בקרב חרדים.49
לא רק שהמסורתים ביקורתיים כלפי הרבנות כמוסד, אלא שחלק לא-מבוטל גם תומך בפתיחת התפקידים הדתיים בפני קהלים שאינם יכולים להיכנס כרגע בשערי הרבנות. על פי סקר משנת 2020 של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, 33% מהמסורתים (41% בקרב המסורתים הלא-דתיים, 16% בקרב המסורתים הדתיים) מאמינים שיש לפתוח את שערי הרבנות בפני נשים.50
שיעורי התמיכה בפתיחת התפקידים הדתיים היו גבוהים עוד יותר כאשר המסורתים נשאלו על הנכונות לאפשר לגברים מהקהילה הלהט״בית לכהן ברבנות או לעלות לתורה: כ-50% בקרב המסורתים הלא-דתיים וכ-27% בקרב המסורתים הדתיים תמכו.51
הסמכות לגייר
הביקורת על הרבנות הראשית באה לידי ביטוי גם בתחום הגיור. על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה במאי 2019, עבור רוב המסורתים, מדיניות הגיור של הרבנות הראשית איננה מקלה דייה.52 המסורתים חלוקים בשאלת ״למי הסמכות לגייר״, אולם רובם מסכימים שסמכות זו לא צריכה להיות מופקדת בידי הרבנות הראשית בלבד. כ-41% מהמסורתים-דתיים ו-36% מהמסורתים-הלא-דתיים היו רוצים לראות במקומה מערך ממלכתי חדש שיוסדר בחוק.
כרבע מהמסורתים-הלא-דתיים היו רוצים שהסמכות לגייר תינתן לבתי דין מכל הזרמים, מהארץ או מחו״ל. לנתונים אלה יש להוסיף שבסקר של אתר המדד שערכו רוזנר, פוקס וסלפקוב ב-2021 – 66% מהמסורתים-הלא-כל-כך-דתיים ו-43% מהמסורתים-דתיים טענו שבעיניהם ישראלי שנולד לאב יהודי ואמא לא-יהודיה ועבר גיור אצל רב רפורמי נחשב ליהודי.53
היחס להלכה
סקר משנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה גם בדק את העמדות של הציבור היהודי בישראל בנוגע להלכה.54 על השאלה ״מה דעתך על הגישה שיש לעדכן את ההלכה היהודית ככה שתתאים לחיים המודרניים (למשל, להתיר לנסוע ולהדליק חשמל בשבת, לאפשר לכהן ולגרושה להינשא וכדומה)?״, ענו 43% מהמסורתים שהם בעד או מאוד בעד, כאשר שיעור זה עלה ל-53% בקרב מסורתים-לא-דתיים. זאת בעוד ובקרב חרדים (96%) ודתיים-לאומיים (89%) נרשמה התנגדות גורפת.
חופש דת וחופש מדת
כפי שראינו לעיל, הציבור המסורתי הוא הציבור היחיד שמאמין באופן מובהק שיש איזון בין ״היהודי״ ו״הדמוקרטי״, אך גם שבמקרה של התנגשות, על הדמוקרטי לגבור על היהודי. נוסף על כך, הציבור המסורתי מבין שמדינת ישראל היא מדינה יהודית במובן הלאומי של המילה ולא במובן הדתי. אם יהדותה של ישראל היא בעיקר במישור הלאומי והתרבותי, הרי שבמישור הדתי המדינה אמורה לשמור על ניטרליות מסוימת ולאפשר לקבוצות יהודיות שונות חופש דת וחופש מדת. נראה עתה שזוהי אכן העמדה של רוב הציבור המסורתי, שתומך בחופש דת לא מתוך התנגדות למגזר זה או אחר אלא מתוך עמדה דמוקרטית המתנגדת לכפייה דתית ומכירה בזכות של כל אזרח או אזרחית לחיות בהתאם למצפונם.
על פי סקר מקיף שפרסמו פרופ׳ קמיל פוקס ושמואל רוזנר ב-2021 עבור ״ישראל חופשית״, מסך כל המסורתים, 73% הסכימו עם הקביעה ״בעיר שיש בה גם דתיים וגם חילונים וגם מסורתים אפשר להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בשכונות שבהן מספר הדתיים שזה מפריע להם יחסית קטן״.55 המסורתים-הלא-כל-כך-דתיים תמכו באופן מובהק יותר (79%), אבל גם בקרב המסורתים-דתיים התקבל רוב מובהק (62%). בנוגע לנישואין אזרחיים, 83% מהמסורתים תמכו ברישום אזרחי עבור חסרי דת ו-58% חשבו שיש לאפשר לכל מי שירצה להתחתן אזרחית (68% של המסורתים-הלא-כל-כך-דתיים ו-41% של המסורתים הדתיים).
כמו כן, 59% מהמסורתים תמכו בהקמת בתי קברות אזרחיים עבור מי שירצה. נתונים אלו תואמים נתונים של סקרים אחרים שנעשו בשנים האחרונות באותם נושאים.56