תחת השם ״מסורתי״ נהוג להתייחס בעיקר לזהות המזרחית-מסורתית האופיינית לרבים מהיהודים שמוצאם בארצות האסלאם.95 ודאי שאין למעט מחשיבות השיח המסורתי-מזרחי, שבמידה רבה שמורה לו זכות הבכורה בכל הנוגע לזהות המסורתית והתגבשות המסורתיות בישראל. אולם, לאור מה שראינו לעיל, אני מבקש להרחיב את היריעה ולהכיר בכך שבמקביל למסורתיות המזרחית, קיימות גם כן מסורתיות חילונית ומסורתיות ציונית-דתית. הכוונה היא קודם כול למה שראינו באופן ברור לעיל. יש בישראל אנשים רבים המגדירים את עצמם כשייכים למגזר החילוני או למגזר הציוני-דתי, ובד בבד אימצו פרקטיקה ותפיסת עולם מסורתיות. הטענה שרבים מבני הציבור החילוני והציוני-דתי הם בפועל מסורתים או הופכים ל מסורתים במהלך חייהם איננה חדשה כשלעצמה.96
אולם, לא מדובר בפרקטיקה בלבד שקשורה לרמה כזו או אחרת של שמירת המצוות, כי אם בתפיסת עולם רחבה ההולכת ומתגבשת. במקביל לשיח המזרחי-מסורתי, מתנהלים גם כן שיח חילוני-מסורתי ושיח דתי-לאומי-מסורתי בעלי חשיבות מכריעה בפריצת המסורתיות מעבר לגבולותיה העדתיים. אלו שיחים הנובעים ממרחבים תרבותיים שונים אבל מבססים ביחד זהויות מסורתיות המבוססות על אותם עקרונות יסוד.
קצר המצע מהשתרע כדי לתאר את השורשים ואת המורשת הייחודים לכל אחד מהשיחים המסורתים. אולם, ניתן לומר בהכללה שהשיח החילוני-מסורתי נבט בחוגים של ההתחדשות היהודית, במעגלים דוגמת המכללה באורנים ולאחר מכן בבתי המדרש אלול ועלמא. זהו שיח שביקש למלא את הרצף שבין התנ״ך לפלמ״ח, מבלי לוותר על אף צד ותוך כדי הכנסת החלוצים לרצף המסורתי.97 השיח המזרחי-מסורתי התפתח בקרב הוגים ואנשי חינוך שרצו להשמיע קול של תיקון חברתי מתוך רצף יהודי ולא מתוך אקטיביזם פוליטי מזרחי-חילוני בלבד. שיקום ההון התרבותי של יהודי ארצות האסלאם נתפס כבעל יכולת לקדם תיקון חברתי עבור החברה הישראלית כולה. השיח השלישי, שצמח בערוגה של הציונות הדתית, הושפע במידה ניכרת מרצח רבין ומתחושת השבר הדתי-חילוני שבתוך החברה הישראלית. אם המטרה הראשונה הייתה לנסות לבנות גשר בין הצדדים, במהרה התפתח שיח אחר על אודות הרציפות שבין הזהויות היהודיות השונות והיכולת לנסח סיפור אחר, על בסיס מורשת יהודית וישראלית שאינה פונדמנטליסטית.
שלושת המעגלים האלה פרצו יחד לתודעה הציבורית החל משנות התשעים, עת רבו הארגונים שעסקו בזהות ובתרבות היהודית בהקשר יהודי-ישראלי רחב. בסוף שנות התשעים, העיסוק האינטנסיבי בשסע הדתי-חילוני בישראל בעקבות רצח רבין הביא לדיאלוג מתמשך בין השחקנים השונים. משנות האלפיים, שיתוף פעולה גם נעשה ברמה הארגונית.98 ״פנים״, הארגון הגג של ההתחדשות היהודית בישראל שהוקם בסוף שנות התשעים, כולל בתוכו ארגונים מהשדה המסורתי-מזרחי, הדתי-לאומי וההתחדשות היהודית החילונית.99
כך גם בנוגע ל״רשות הרבים״, הרשת הירושלמית של ארגוני היהדות-הישראלית.100 אותם ארגונים רואים אפוא את עצמם כשייכים לאותו מרחב יהודי-ישראלי רחב, וכך גם רואות אותם הקרנות השונות שתורמות להם. קרן האני, קרן מתנאל, ובעבר גם הקרן החדשה לישראל מימנו ארגונים משלוש הזירות שזיהו כשייכים לאותו מרחב יהודי-ישראלי חדש.
בחינת רשת השיח המסורתית מאפשרת, אפוא, לראות כי ישנם קווים משותפים גם בניסיון של הוגים מבתי מדרש שונים לנסח תפיסת עולם אלטרנטיבית עבור החברה הישראלית. עם זאת, הרחבת המונח ״מסורתי״ על חילונים וציונים-דתיים מוצהרים יכולה להיתפס כפטרנליזם זהותי.101 לפיכך, יצוין שוב שבהקשר של מחקר זה המונח ״מסורתי״ אינו משמש כשם עצם אלא כשם תואר, שיכול להשתלב עם זהויות פרטיקולריות רבות. אין ערעור על ההגדרה העצמית של חילונים או דתיים למגזר כזה או אחר, אלא הדגשה שחלקים נרחבים של מגזרים אלה בוחרים לאמץ במודע זהות מגזרית רכה יותר ובד בבד לנהל דיאלוג פתוח עם המסורת היהודית. אותם חילונים משוחחי מסורת וציונים-דתיים שקצה נפשם בדתיות לאומית-קטגורית שייכים בוודאי לאותו מרחב מסורתי חדש שאינו שייך לאף מגזר ולאף עדה.