דוחות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

שעון הלכידות (שבהערכות קודמות של המכון כונה ״שעון הקשרים״) הוזז השנה משמעותית לכיוון השלילי, בעיקר בשל השפעתם של מהלכי חקיקה בישראל הן על רמת הקיטוב בתוך ישראל הן על היחס של יהודי התפוצות לישראל והן על היחסים בין קהילות מקוטבות פוליטית של כלל היהודים. כפי שמעידים הנתונים, בישראל ישנה תחושה ציבורית של מרקם חברתי שנפרם. ישראלים אומרים שהמצב החברתי ״רע״ (רוב בציבור היהודי), ורבים מהישראלים סבורים כי המדינה עוברת משבר שהוא אחד מהחמורים בתולדותיה, או החמור ביותר בתולדותיה (בסקרי המכון במרץ וביולי כשני שלישים מהמשיבים). עובדה זו מקרינה גם על יהודים בשאר העולם.

בקרב חלקם היא מתבטאת בהיסחפות לוויכוח פנימי המהדהד את הוויכוח הפוליטי הפנים־ישראלי. בקרב אחרים היא מייצרת תחושת ניכור כלפי ישראל, אם משום שהם סבורים כי ישראל עוברת תהליכים שאינם מקובלים עליהם אידאולוגית, אם משום שהם מקבלים את הרושם שישראל עצמה אינה יציבה ומתעורר אצלם ספק באשר לעמידותה בטווח הארוך.

גורמים אחרים שהשפיעו השנה על לכידות העם היהודי: לגיטימציה גוברת לשיח אנטישמי (המחזקת הזדהות של יהודים שיש להם קשר לקהילה ומרחיקה אחרים), שהתבטאה בחריפות בפרשת הראפר קניה וסט (להרחבה ראו פרק מגמות בעם היהודי 2023); פגיעת יהודים בפלסטינים ביהודה ושומרון (אזורי הגדה), שיש לה השפעה על היחס הכללי של יהודים בתפוצות למוסריותה של ישראל ולמעמדה כמדינת חוק וסדר; היחסים המתוחים של ממשלת ישראל והעומד בראשה עם הממשל האמריקאי (שרוב יהודי ארצות הברית תומכים בו); המשך המלחמה באוקראינה המשליכה על גורלם של יהודי אוקראינה ורוסיה, וכן שאלת תמיכת ישראל באוקראינה (שרבים מיהודי ארצות הברית מבקרים כלא מספקת); הבלטה של האתגר החרדי הן בישראל (דיוני התקציב, פקיעת חוק הגיוס ועוד) והן בתפוצות (לימודי ליבה בבתי ספר חרדיים בניו יורק).

מגמות והמלצות

מעבר לפתרון הסוגיות העקרוניות הנוגעות למבנה המשטר ושלטון החוק, יש לחתור לסיום המשבר החברתי־פוליטי בישראל בפשרה בשל השפעתו הדרמטית על לכידות העם היהודי.

הסבר: ממשלת ישראל חותרת לשנות כמה מההסדרים הנהוגים ביחסי השלטון ומערכת המשפט. שינויים אלה נתונים במחלוקת חריפה, יש הרואים בהם צעד הכרחי, שיאפשר לממשלת ישראל לשפר את יכולתה לשלוט ולהוציא לפועל מדיניות, ויש הרואים בהם הידרדרות של ישראל למצב שלטוני ספק־דמוקרטי. ישנה כמובן חשיבות רבה לשאלת הסדרי השלטון, אך לצידה עומדת – ולא פחות חשובה – גם שאלת הלכידות. ישראל היא מדינה שמתמודדת עם אתגרים רבים, חיצוניים ופנימיים, והתרופפות של הלכידות החברתית מסכנת את יכולתה להתמודד איתם ביעילות. במקביל, היא מקשה על יהודים בשאר העולם להזדהות עם ישראל ולחוש ביטחון ביחס לעתידה. כאשר הן מקבלי ההחלטות והן המתנגדים להם מעצבים את תפיסת העולם שלהם בהקשר המשפטי־פוליטי, יש הכרח שהם יכניסו למערכת השיקולים לא רק את התוצאה הנוגעת ישירות למבנה המשטר, אלא גם, ואולי בעיקר, את השלכות המתח הפוליטי על הלכידות החברתית.

יש להרחיב שת״פ יהודי־גלובלי למאבק נגד נרמול השיח האנטישמי, מתוך חתירה להסכמות על פרמטרים להגדרה, מדידה, חקיקה ופעולה.

הסבר: גם השנה נרשמו תקריות אנטישמיות לא מעטות, וניכר נרמול של שיח אנטישמי ברשתות וגם בזירה הציבורית. על ארגוני העם היהודי, וממשלת ישראל, להכיר בעובדה שלאחר דעיכה של כמה עשרות שנים לאחר השואה, האנטישמיות שבה להיות אתגר משמעותי שיש להתמודד איתו באופן רציף ושיטתי. התמודדות יעילה עם האתגר מחייבת חתירה להסכמות רחבות ככל האפשר בשאלה מהי אנטישמיות, מי הגורמים המעודדים אותה וכיצד יש לפעול נגדה. לא קל להגיע להסכמות כאלה בעידן של שיח מקוטב, אך יש לשאוף לכך גם במחיר של ויתורים עקרוניים על עמדות בתחומים מסוימים, משום שלמחלוקות בין יהודים בנושא זה יש השפעה מזיקה על יכולתם להיאבק יחדיו והשפעה מעודדת על מי שמבקשים להפיץ אנטישמיות, והן תורמות לשחיקה בלכידות בנושא מהותי לשרידות כלל העם היהודי. לצד זאת יש מקום גם לעיצוב מדיניות לאחריותה ולתפקידה של ישראל במאבק באנטישמיות.

הקודםהבא