דוחות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

שנת 2022 הייתה טובה לכלכלת ישראל. המדינה התאוששה ממשבר הקורונה, רמת האבטלה הייתה נמוכה, השכר עלה, העוני והפערים הצטמצמו. בתחילת 2023 הוטל צל כלכלי מעל המדינה, בגלל ההשפעה של מגמות גלובליות של אינפלציה, עליית ריבית וירידה בהשקעות במגזר ההיי־טק, אך בעיקר בשל המשבר החברתי־פוליטי, שאיננו כלכלי במהותו אבל השפעתו על הכלכלה ניכרת.

ישראל נכנסה לתקופה מאתגרת לכלכלה. לירידה של השקעות בהיי־טק יש משמעות מיוחדת, משום שכלכלת ישראל נשענת במידה רבה על כוחו של מגזר זה. במקביל, המשבר, כך נראה, שוחק את ערך השקל, מגביר את חששם של משקיעים מכניסה לישראל ועלול ליצור גלי הדף נוספים אם תתקבל החלטה על הורדת דירוג האשראי של ישראל.

לאלה מצטרפת מגמה חברתית מטרידה של שיח על האפשרות של מעבר מישראל של יחידים וקבוצות שהפריון שלהם גבוה למדינות אחרות, הן בשל החשש מפני התוצאות המיידיות של חקיקה ביוזמת הממשלה, והן בשל החשש שהתעורר בקרב רבים מהם מפני המסלול החברתי־דמוגרפי שעליו צועדת ישראל.

הממשלה, שנהנית מרוב יציב בכנסת, העבירה תקציב מדינה בהליך מהיר ונינוח יחסית לשנים האחרונות (שבכמה מהן לא הועבר תקציב כלל). עם זאת, על התקציב נמתחה ביקורת של אנשי מקצוע, בכלל זה מתוך משרדי הממשלה, בטענה על הקצאת משאבים גדולה לצרכים של שימור היציבות הקואליציונית.

יהודי התפוצות צופים מרחוק במשבר בישראל וחשופים גם הם להשפעותיו, הן באשר לשאלה אם להשקיע בישראל והן באשר לשאלה אם לתרום לישראל. כמה קרנות ובעלי הון הגבירו השנה את המעורבות שלהם בפילנתרופיה, במסגרת ניסיונות להשפיע על מה שמתחולל בישראל. עם זאת, הספקות שמועלים באשר לעתידה של ישראל מחלחלים גם לחוגים אלה, מה שעלול להוביל את חלקם להפניית המאמץ הפילנתרופי לחזיתות אחרות.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בחשיבות הקריטית של שגשוגה של מדינת ישראל לשלומו ולמצבו של העם היהודי, הזזנו את שעון המשאבים החומריים לאחור, לתחום ה״בעייתי״.

מגמות והמלצות

יש לתעל בדחיפות משאבים לטיפול בבעיות כרוניות שיקשו על המשך השגשוג הכלכלי של ישראל.

הסבר: חווֹת הדעת של כמעט כל המומחים גורסות כי בתקציב הממשלה האחרון, וגם ברבים מאלה שלפניו, לא ניתן מענה ממשי לבעיות הנובעות מגידול האוכלוסייה, מהרכבה ומרמת ההשכלה שלה, ואלה יקשו על ישראל לשמור על שגשוג כלכלי בטווח הארוך (ישראל מועמדת להיות בתוך שנים לא רבות המדינה הצפופה ביותר מכלל המדינות המפותחות).

שיעור התעסוקה בישראל נמוך ביחס לממוצע מדינות ה־OECD, מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית. ראש אגף התקציבים במשרד אוצר, יוגב גרדוס, נתן ביטוי לאתגר הצפוי לישראל כאשר אמר שבחינת מאפייני פריון העבודה ושיעור ההשתתפות הנוכחיים בכוח העבודה מביאה למסקנה שבעוד עשורים מעטים ״רמת החיים הממוצעת במדינת ישראל תהיה דומה למדינות מזרח אירופה: לטביה, רומניה והונגריה״. השאלה האם מדינה שרמת החיים בה היא כזאת תוכל לעמוד באתגרים אחרים הצפויים לישראל, שאינה ממוקמת באירופה אלא במזרח התיכון (כולל הנטל הכלכלי הכבד הנובע מצורכי ביטחון), צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. ולכן…

על ישראל לקיים מאמץ רצוף, תכליתי ושאפתני להרחבת מעגל כוח האדם המשכיל ובעל פריון העבודה הגבוה.

הסבר: כפי שאמר עוד הממונה על התקציבים, ״השילוב בין פריון ילודה גבוה לפריון עבודה נמוך״ מייצר ״השלכות כלכליות קטלניות״. על כן, שיפור רמת הכישורים של מגזרים שאינם תורמים כרגע לפריון כחלקם באוכלוסייה הוא מהלך הכרחי. אם מהלך כזה יבוצע כראוי, הוא יכול להיות ״אחד המנועים המרכזיים להעלאת רמת החיים של כולנו״, כדברי גרדוס. מהלך כזה מחייב צמצום של משאבים המנותבים למטרות שאין בהן תועלת לצמיחה וטיפול יסודי ברמה הנמוכה של מערכת החינוך.

על ישראל להתמקד בהשקעה בשימור כוח אדם איכותי.

הסבר: בטרם תשלים ישראל מהלך להרחבת מעגל כוח האדם שפריון העבודה שלו גבוה, שגשוגה תלוי בקבוצה קטנה למדי של מי שמביאים איתם לשוק העבודה כישורים מיוחדים בתחומים עתירי ידע. בקבוצה זו רווח השנה יותר מהרגיל שיח מטריד על אפשרות של מעבר למדינות אחרות. כמובן, ייתכן ששיח זה אינו אלא רעש רקע הנובע מן המשבר הפוליטי ושהוא יירגע לאחריו, אולם נתונים שאנחנו מביאים בהמשך הסקירה מלמדים שאין להקל ראש באפשרות של עזיבת ישראל הדרגתית של יזמים, אקדמאים ומדענים, רופאים ומהנדסים. לבעלי מקצועות אלה יש ביקוש במקומות אחרים, ושחיקה במספריהם עלולה להשפיע באופן ממשי על רמת ואיכות החיים במדינה. ישראל צריכה להשקיע מאמץ דחוף במניעת מגמה כזאת.

הקודםהבא