דוחות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

מגמות ארוכות טווח המאתגרות את הזהות היהודית המשיכו גם השנה לשחוק את הזהות היהודית. בד בבד, דווקא האירועים בישראל חידדו תחושות של ערנות וסקרנות (וגם חרדה) שיש בהן רכיב של רצון למעורבות וקשר עם ישראל וכן למעורבות בדיון על שאלות הנוגעות לזהות יהודית בת ימינו. בשל השפעות דו־כיווניות אלו אנו משאירים את שעון הזהות השנה ללא שינוי.

בעידן המודרני הזהות היהודית מאותגרת בכמה דרכים אופייניות לתקופה. הראשונה שבהן היא אפשרות הבחירה. בקהילות התפוצות שמורה לכל יהודי הבחירה אם להיות יהודי או לא. בנוסף, פרישה מהקהילה אינה מחייבת המרת דת. האתגר השני הוא של נישואי חוץ עם לא־יהודים. 42% מהיהודים הנשואים בתפוצות נשואים לבן או בת זוג לא־יהודים. האתגר השלישי הוא של יהודים ללא דת. יהודים אלו מזדהים כיהודים מטעמי ייחוס משפחתי, אתניוּת או תרבות, אבל מצהירים שאין להם דת. לקבוצה זו יש אומנם זהות יהודית מוצהרת, אך מבחן המעשה מלמד שלחבריה מעורבות נמוכה בפעילות הקהילה היהודית. שיעור היהודים ללא דת נמצא בעלייה. כ־27% מכלל יהודי ארצות הברית מגדירים את עצמם באופן זה, וכך גם 40% מהיהודים מתחת לגיל 30.

האירוע קצר הטווח שהייתה לו השפעה השנה על הזהות היהודית הוא המשבר הפוקד את ישראל. תגובת הקהילה למשבר זה הייתה מורכבת (ראו בהמשך). מצד אחד, המשבר ערער את ביטחונם של היהודים בישראל כגורם מרכזי ומייצב של קהילה וזהות. מצד שני (כפי שהתברר בשיחות עם 15 קבוצות מיקוד של יהודים מרחבי העולם*), המשבר עורר עניין מחודש בנעשה בישראל, ובקבוצות מסוימות גם הוביל לדחף לפעולה בקרב מנהיגים ויהודים מעורבים בקהילות התפוצות. המשתתפים בקבוצות הדיון אמרו שהמשבר גורם להם להרגיש קשורים יותר לישראל (57%), ורבים מהם אמרו כי המשבר מעלה את הסבירות שהם יבקרו בישראל. 70% מהמשתתפים אמרו שהמשבר הביא לעלייה בתכיפות השיחות שלהם על ישראל, ורובם אמרו שיש להם עניין להשתתף בשיחות כאלה. תיאור זה נכון גם לישראלים רבים השוהים בתפוצות, שהמשבר חיבר אותם מחדש לישראל בקשר של ערנות ואקטיביזם, שיכול להוביל גם לתוצאות חיוביות של עניין מחודש בחיים בארץ (בהינתן סיומו של המשבר).

מגמות והמלצות

על בתי כנסת וארגוני הקהילה לקיים פעילות חינוכית ודיונים על המשבר בישראל.

הסבר: ראשית, הנגשה זהירה של פרטי המשבר וסיבותיו ליהודים בתפוצות עשויה לסייע בריכוך הרושם הקשה שהמשבר יוצר כאשר הוא מתפרש ללא הקשריו המורכבים. שנית, דיונים על המשבר, שגם כך נמצא בכותרות התקשורת ולכן גם בתודעה, יכולים לשמש מנוף לחידוש העניין של יהודים במה שמתרחש בישראל. יש להשתמש בתבונה בעובדה שהמשבר, מעבר לסיבותיו הפוליטיות, נוגע גם בשאלות יסוד של הזהות היהודית המודרנית ומשמעותה ומספק הזדמנות לאוורר שאלות אלה.

על בתי כנסת וארגונים לא־אורתודוקסיים לחפש דרכים חדשות למשיכת יהודים לבתי הכנסת.

הסבר: לאחר תום תקופת הקורונה נרשמה התאוששות בביקורים של יהודים בבתי כנסת. עם זאת, סימן השאלה שהועמד מעל ההשתתפות והאלטרנטיבות הזמניות, ולעיתים קבועות, שהוצעו לה, בדמות השתתפות מקוונת מרחוק, מצדיק בחינה מחדש של המודלים הקיימים של השתתפות פעילה וחיפוש דרך לעדכן אותם כך שיתאימו לדור שלפחות לזמן מה התרגל להיעדר מבתי הכנסת. בתקופת הקורונה נלמדו יתרונותיו של המפגש המקוון, אך גם חסרונותיו. מומלץ לקהילה היהודית לוודא שהחזרה לשגרה כוללת חזרה למפגשים אישיים, אנושיים, במסגרת בתי הכנסת והארגונים האחרים.

יש לחפש דרכים לעבות את משמעות הזהות היהודית של צאצאי נישואים מעורבים המזדהים כיהודים.

הסבר: בקהילה הגדולה של צפון אמריקה 61% מהיהודים שנישאו מאז 2010 נשואים ללא־יהודים. לנישואים כאלה יש השפעה ניכרת על הזהות היהודית. הם מחזקים קשרים חברתיים ומשפחתיים עם לא־יהודים, והתרופפות הרשת החברתית היהודית גוררת התרופפות של פעילות ומעורבות יהודית. עם זאת, רוב (62%) הצאצאים של נישואי חוץ גדלים כיהודים, אלא שבבחינת זהותם זו מתברר כי מדובר בזהות שתוצאתה מעורבות וזיקה רופפת. קבוצה גדלה זו של יהודים נעשית משמעותית מספרית וחברתית בקהילה היהודית, ויש להקים מסגרות ייעודיות לבחינה של זהותה המורכבת ושל דרכי הפעולה שיביאו להעמקת זהותם היהודית של צאצאי הנישואים המעורבים.

הקודםהבא