דוחות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

המשבר החברתי־פוליטי בישראל היה האירוע הדומיננטי בהשפעתו השנה על העם היהודי. אירוע זה הקרין הן על מצבה הפנימי של ישראל הן על יחסיה עם מדינות העולם ועם יהודי התפוצות.

משבר בישראל | לאחר בחירות והקמת קואליציה חדשה, ובעקבות הצגת תוכנית רפורמה מקיפה למערכת המשפט, ישראל נקלעה למשבר חברתי־פוליטי חריף. כפי שניתן ללמוד מן הנתונים המוצגים בהמשך ההערכה, ובלי קשר לשאלה אם מהלכי הרפורמה כפי שהוצגו (והמעט שנחקקו) היו נחוצים אם לאו – משבר זה חולל תפנית לשלילה בתחומים רבים, ובכללם ביטחון, יחסי חוץ וחוסן כלכלי.

חברה | השפעתו העיקרית של המשבר ניכרת ברמת הלכידות של הציבור הישראלי (בדגש על הציבור היהודי), והיא משליכה גם על יחסי ישראל עם יהודי התפוצות. בישראל מתחזקת מגמה מדאיגה של אובדן אמון במוסדות הממלכתיים ושחיקה באמון בעתידה של המדינה. בקרב יהודי התפוצות ניכרת חרדה מקבילה לעתידה של ישראל. המתח הרב מתורגם בקרב ישראלים רבים גם להצפה של דאגות מפני הצפוי לישראל בשל תהליכים דמוגרפיים המשנים את אופייה. דאגה זו מזינה התפתחות של עמדות מגזריות לעומתיות ועלייה ברמת החשדנות בין קבוצות בחברה. היא מובילה לשיח מקטב על רצון ל״הפרדה״ בין מגזרים שונים, וכן, בקרב מיעוט לא־קטן, על אפשרות למעבר למדינות אחרות.

גאופוליטיקה | ישראל נתפסת כמעצמה אזורית שכלכלתה חזקה ואשר שכניה מבקשים להישען עליה ולשתף איתה פעולה. עם זאת, המשבר בישראל פוגע בכוח ההרתעה שלה, בין השאר משום שהוא מכרסם גם בהתנדבות לצה״ל. הסכנה של התפרצות אלימה בשטחי יהודה ושומרון ובגבול הצפון עלתה, ואיראן ממשיכה להתקדם בתוכנית הגרעין שלה אגב שיפור עמדת המיקוח המדינית שלה. המשבר פגע, לצד גורמי מחלוקת אחרים, גם ביחסים המדיניים עם הממשל האמריקאי, שבחר לנקוט עמדה לעומתית למהלכי הממשלה. לצד אלה, התפתחות חיובית מאוד לישראל מסתמנת כאפשרות אם וכאשר תירשם הצלחה בקידום המאמץ להגיע להסכם שלום עם ערב הסעודית. הסכם כזה יהיה תפנית היסטורית ביחסי ישראל עם מדינות האזור ועם כלל המדינות האסלאמיות.

אנטישמיות | בשנה האחרונה הודגמה הנורמליזציה המתרחבת של האנטישמיות בכמה אופנים: התחזקות הימין הקיצוני באירופה הביאה לריבוי ביטויים של אנטישמיות במרחב הפוליטי; הנרמול בארצות הברית של שיח אנטישמי הגיע לשיא כאשר נשיא לשעבר אירח ראפר אנטישמי ופעיל מכחיש שואה; ונמשכו הדיווחים על שטף של תקריות אנטישמיות בארצות הברית. לקראת סוף השנה נרשם אירוע דרמטי נוסף שהקשרו אנטישמיות באמריקה, כאשר הרוצח שקטל 11 יהודים בבית כנסת בפיטסבורג נידון למוות על מעשהו.

דמוגרפיה | המלחמה באוקראינה הובילה לגל ההגירה נרחב של יהודים מאוקראינה (לישראל ולמדינות אחרות, רובן באירופה) והעלתה גם את שיעור העלייה לישראל מרוסיה, ובמידת מה מבלרוס. מגמות אלו מאיצות את צמצומן של מה שהיו, לפני מאתיים שנים, הריכוזים הגדולים של האוכלוסייה היהודית בעולם ומחזקות את התהליך של ריכוז האוכלוסייה היהודית בשתי מדינות עיקריות: ישראל וארצות הברית.

הקודםהבא