דוחות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

במסגרת סקר הלכידות והפלורליזם שעורך המכון למדיניות העם היהודי נבחנת בכל שנה השאלה עד כמה נוח לישראלים ״לחיות בישראל כמי שהם״. שאלה חוזרת זו מלמדת על השינויים משנה לשנה בתחושה של ישראלים ממגזרים ומקבוצות שונות, המושפעת מהתפתחויות חברתיות ופוליטיות. השנה, לראשונה, הוחלט לחזור על שאלה זו פעמיים: פעם ראשונה בסקר הקבוע, בפברואר 2023, כאשר המשבר כבר היה נוכח אבל עדיין טרי יחסית, ופעם שנייה לאחר חצי שנה, באמצע יולי, בימים שלקראת העברת החוק לצמצום עילת הסבירות, שבהם נרשמה עלייה מחודשת בעוצמה ובלהט השיח בעד ונגד שינויי החקיקה המוצעים במערכת המשפט.

בשני הסקרים נעשה שימוש באותם מונחים, ויותר מזה – שניהם הופנו לאותם נשאלים (במגזר היהודי). כלומר, החזרה על אותה שאלה מול אותם נשאלים אפשרה למדוד את התנודות ברמת המשיב או המשיבה היחידים בסקר השני לעומת הראשון. המדידה העלתה כמה ממצאים חשובים. כמובן, אי־אפשר לקבוע בנחרצות מהי הסיבה ומהו המסובב ומדוע חלו שינויים בתחושת הנוחות של הישראלים. ובכל זאת נראה שהשנה, אולי יותר מבשנים קודמות, היכולת לקשור אירועים לתוצאות רגשיות גבוהה מבדרך כלל.

ממצא ראשון: שלא במפתיע, תחושת הנוחות של הישראלים לחיות בישראל כמי שהם נשחקה מאוד במשך חצי שנה. למעשה, התנודות שנרשמו בחצי שנה זו גדולות יותר מן התנודות הממוצעות משנה לשנה. כך: שיעור המרגישים לא נוח ("די" או "מאוד") עלה מ־20% ל־32%; ושיעור המרגישים נוח ("די" או "מאוד") ירד מ־76% ל־65%.

ממצא שני: בחלוקה לפי תמיכה פוליטית נרשמה ירידה בתחושת הנוחות בכל הקבוצות. כלומר, יש ירידה בתחושת הנוחות גם בקרב תומכי ימין (בקרב המרגישים ״נוח מאוד״ – ירידה מ־55% בפברואר ל־43% ביולי) וגם בקרב תומכי מרכז או שמאל. הירידה התלולה ביותר ניכרת בקרב מי שמזדהים כתומכי מרכז או שמאל־מרכז.

ממצא שלישי: הירידה בתחושת הנוחות במהלך חצי השנה שבין פברואר 2023 ליולי 2023 היא החדה ביותר מאז החלה המדידה של שאלה זו בשנת 2016. מגמת ירידה מסוימת ניכרת מאז שנת 2020, ייתכן שבתגובה למערכות הבחירות התכופות, או למשבר מגפת הקורונה, או גם וגם. ואולם התוצאה של 65% נוחות סך הכול בקרב יהודים ביולי 2023 היא צניחה של כ־10% לעומת נתוני פברואר 2023 ושל כ־20% מאז שנת 2020.

יהודים חלקית: קטגוריה בתוקף

האם יש ״יהודים חלקית״? מסיבות מתודולוגיות ועקרוניות סקר מכון פיו לשנת 2013 של יהודי ארצות הברית כלל את הקטגוריה "יהודים חלקית״, אלא שהסקר לשנת 2021 ביטל אותה. אין פירוש הדבר כמובן שלא נותרו יהודים שמזהים את עצמם, או את החינוך שקיבלו, כ"יהודים חלקית״.
בלוח שלהלן, מתוך המיזם ״הקול היהודי״ למדידת דעת קהל בעולם היהודי, אפשר לזהות שלא מעט יהודים יודעים להשיב על השאלה אם הם גדלו כ״יהודים חלקית״. יותר מזה, רוב היהודים שגדלו בבית שיש בו הורה יהודי אחד, ולא שני הורים יהודים, מגדירים את הבית שגדלו בו ״יהודי חלקית״ או ״לא־יהודי״. נדגיש כי בפאנל המדגם רשומים כרגע יהודים מזרמים שונים ובעלי תפיסות שונות, ובכל זאת יחסית לאוכלוסייה היהודית הכללית בארצות הברית עדיין מדובר באוכלוסייה מחוברת לקהילה. כלומר, אפשר להניח שבמציאות של כלל יהודי ארצות הברית, הנתונים על משפחות מעורבות ייטו לכיוון הסיווגים "יהודי חלקית״ או ״לא־יהודי״ אף יותר ממה שהמספרים המוצגים כאן מראים. (הנתונים המובאים כאן אינם כוללים יהודים אורתודוקסים).

הקודםהבא