דוחות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

מדד ישראל-תפוצות: עמדות והתנהגות

את עוצמת הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות ניתן לאמוד בשתי דרכים: האחת, באמצעות סקרים הבוחנים עמדות של יהודים בישראל ובתפוצות; והשנייה, באמצעות בחינת ההתנהגות של יהודים. בסוף הפרק הקצר הזה נציג דוגמה לבחינה כזאת של התנהגות, המשקפת עוצמת קשר, מתוך עבודה מקיפה שנעשית כיום במכון למדיניות העם היהודי ואשר תוצג בִּשלבים בחודשים הבאים.

תפוצות: עמדות

בשנת 2022 נערכו כמה סקרים בקהילות יהודיות בארצות הברית בנושא עוצמת הקשר בין יהודי התפוצות וישראל. תוצאות הסקרים העידו, ככלל, על קשר חזק. בסקר שנעשה בקרב יהודים בקהילת לונג ביץ', קליפורניה, נמצא כי לישראל תפקיד חשוב בזהות היהודית של יהודים רבים:1 רוב היהודים באזור לונג ביץ' קשורים רגשית לישראל (18% קשורים מאוד ו־42% במידת מה), מחציתם היו בישראל לפחות פעם אחת, וכמעט שני שלישים מהם עוקבים אחר החדשות על ישראל (23% עוקבים מאוד ו־39% במידת מה). נתונים אלה דומים לנתונים שנמצאו בקרב כלל יהודי ארצות הברית בסקר שנערך בשנת 2020. 2

בסקר בקרב יהודים בצפון מדינת ניו ג'רזי נמצא כי תחושת הקשר לישראל והתמיכה בה חזקות מאוד.3 רוב גדול מהמשיבים (87%) השיבו שהם קשורים לישראל (במידה רבה או במידת מה), נסעו לישראל (87%) ומרגישים במידה רבה או במידת מה שיש להם משהו במשותף עם היהודים בישראל (85%). רוב המשיבים גם אמרו שהם מסכימים מאוד עם הטענה שישראל חיונית לעתיד העם היהודי (79%), מרגישים גאים בישראל (72%) וסבורים שהדאגה לישראל היא חלק מהותי בהיות יהודי (59%). עם זאת, רוב המשיבים (58%) ציינו כי הם מרגישים שלא בנוח עם חלק מצעדי המדיניות שנוקטת ממשלת ישראל. הסקר גם עמד על כך שהקשרים עם ישראל חלשים יותר יחסית בקרב חברי הקהילה הרפורמית ובקרב משיבים צעירים יותר (תרשימים 1 ו־2).

הסקרים המוזכרים כאן נערכו לפני חילופי השלטון בישראל בסוף שנת 2022, שייתכן שהייתה להם השפעה על עוצמת הקשר. עד כה נערכו רק שני סקרים לאחר חילופי השלטון הללו, אך קשה להסיק מהם מסקנות כלליות, מכיוון שמדובר בסקרים שנערכו בקהילות שאינן מייצגות.

מרכז כהן ללימודי יהדות מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ערך סקר בפורטלנד, אורגון, בין אוקטובר 2022 לינואר 2023.4 הסקר התפרסם ביוני 2023, ונמצא בו כי רק מיעוט מהיהודים בפורטלנד קשורים רגשית לישראל (18% קשורים מאוד ו־28% במידת מה). מדובר בשיעורים נמוכים יחסית – אולי בהשפעת חילופי השלטון בישראל, ואולי משום שהקהילה היהודית בפורטלנד ליברלית יחסית. 77% מהיהודים המבוגרים בפורטלנד מזדהים פוליטית כליברלים מאוד או כליברלים, לעומת 50% המזדהים כליברלים בקרב כל יהודי ארצות הברית.5 מחקרים רבים הוכיחו בעבר שיהודים בעלי עמדה ליברלית נוטים להיות פחות מחוברים לישראל.6

סקר אחר שהתפרסם במרץ 2023 על ידי מכון המחקר Nishma מתחקה אחר עמדותיהם של יהודי ארצות הברית האורתודוקסים־מודרנים והחרדים.7 על פי הסקר, 88% מהיהודים האורתודוקסים חשים חיבור רגשי לישראל (65% במידה רבה ו־23% במידת מה), 54% מכל היהודים האורתודוקסים מבקרים בישראל לעיתים קרובות (65% במידה רבה ו־23% במידת מה), ו־78% מתעדכנים באופן שוטף על החדשות בישראל (52% במידה רבה ו־26% במידת מה). הסקר מספק נתון מעניין נוסף על הקשר של הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית עם ישראל: 7% מהמשיבים אמרו כי יש סיכוי גבוה שהם יעלו לישראל בחמש השנים הקרובות, ו־14% אמרו כי יש סיכוי מסוים שהם יעשו זאת.

כאשר נשאלו המשיבים על עמדותיהם כלפי הממשלה החדשה בישראל, 42% מכלל היהודים האורתודוקסים השיבו כי הם מרוצים מהממשלה, ו־18% אמרו שהם מוטרדים. העמדות כלפי הממשלה קשורות לקבוצת השיוך: בקרב החרדים שיעור המרוצים עומד על כ־50%, ובקרב האורתודוקסים המודרנים השיעור נע בין 42% באגף השמרני ל־11% באגף הליברלי. שיעור המודאגים מהממשלה החדשה בקרב הקבוצה האורתודוקסית לפי קבוצת שיוך מוצג בתרשים 3.

פרופ' חיים וקסמן קבע במאמר שפרסם בשנה שעברה, שסקר את יחסם של יהודי ארצות הברית לישראל משנת 1967 ועד היום, כי על פי הנתונים אין היחלשות של הקשר בין יהודי ארצות הברית לישראל וכי הקשר איתן ויציב כבר שנים רבות.8 אף שבמשך שנים ההגדרה העצמית של יהודי ארצות הברית במונחים דתיים נחלשה (כיום 32% מהם אינם מזדהים עם שום זרם דתי, ו־53% אומרים שהדת אינה רכיב משמעותי בחייהם), הם ממשיכים להזדהות כיהודים אתניים. ככאלה, הזדהותם היא עם תרבות היהודים, שאחד מרכיביה הוא הזיקה לישראל. וקסמן גם מסביר מדוע בניגוד לנתונים שהוא מציג יש תחושה בקרב רבים שהיחסים בין ישראל ליהודי התפוצות נתונים במשבר.9

ישראל: עמדות

סקר שערך משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות בינואר 2023, לאחר חילופי השלטון בישראל, בחן את עמדותיהם של יהודים המתגוררים בישראל כלפי יהדות התפוצות בכמה פרמטרים.10 ממצאי הסקר מציירים תמונה חיובית של תחושת האחווה שחשים יהודים בישראל כלפי יהודי התפוצות: 63% מהמשיבים הסכימו במידה רבה עם ההיגד “אני מרגיש שיהודי התפוצות הם אחים שלי", ו־69% אמרו ש"ליהודי התפוצות וליהודים בישראל יש גורל משותף למרות שהם חיים במדינות שונות". הסקר בחן את תחושת האחווה גם באמצעות תגובותיהם של יהודים בישראל לאנטישמיות בחו"ל: רוב מוחלט של המשיבים (81%) השיבו כי הם מוטרדים מהתקפות על רקע אנטישמי כלפי יהודי התפוצות.

בדומה למה שעולה מסקרים כבר שנים רבות, בסקר זה ניכר מתאם שלילי בין רמת הדתיות של המשיבים הישראלים לבין תחושת הקרבה שהם חשים ליהודי התפוצות. יהודים חרדים ודתיים נטו באופן גורף להביע סולידריות רבה יותר עם יהדות התפוצות ממשיבים מסורתיים וחילונים. עם זאת, בהיגדים שעניינם ההתחשבות ביהודי התפוצות בנושאי דת ומדינה, המתאם אינו מתקיים. כלומר, חרדים ודתיים אינם מעוניינים להתחשב בעמדתם של יהודי התפוצות בסוגיות אלה.

התנהגות

בבואנו למדוד את עוצמת הקשר בין ישראל לתפוצות, ברצוננו לבחון גם את האומדנים המלמדים על התנהגותם של יהודים הלכה למעשה. המכון למדיניות העם היהודי מקדיש השנה זמן ומשאבים לבחינת נתונים אמפיריים המשקפים דפוסים של התנהגות. במסגרת ההערכה השנתית אנו מציגים רק דוגמה ראשונה מתוך מגוון מדדים שנוכל להציג בחודשים הקרובים.

אחד האומדנים שמאפשרים לבחון את עוצמת הקשר הוא גובה התרומות לישראל. הספרות המחקרית מצביעה על כך שתרומותיהן של תפוצות בכלל הן אמצעי להבעת תמיכה במדינת המקור וכלי לביסוס הקשר עימה.11 תרומת יהדות התפוצות היא אפוא כלי לשימור וחיזוק היחסים בין יהודי התפוצות לבין מדינת ישראל, ובחינה של מספר וגודל התרומות עשויה לגלות אם חל שינוי ביחסה של יהדות התפוצות לישראל (התרומות עולות או יורדות).

הנתונים שבדקנו באשר לתרומות לקוחים מסקר הכנסות והוצאות מלכ"רים (מוסדות ללא ככוונת רווח) בישראל שמבוצע על ידי הלמ"ס.12 הסקר מקיף את כל המלכ"רים בישראל שיש להם פעילות כלכלית ואשר מאוגדים כעמותות, כחברות לתועלת הציבור, כאגודות עות'מאניות או כהקדשות. נתוני הסקר מתקבלים מניתוח דוחות כספיים של מדגם מייצג של המלכ"רים הפעילים בישראל. אחד ממקורות המימון השוטפים של מלכ"רים הוא תרומות מחו"ל (לצד העברות שוטפות מהממשלה, מכירת שירותים, הכנסות מריבית ותרומות ממשקי בית בישראל). התרומות מחו"ל, כפי שהן מוצגות בדוח, כוללות העברות שוטפות שהתקבלו מיחידים, מעסקים וממלכ"רים בחו"ל. אף שנתוני הלמ"ס אינם כוללים תרומות של יהודים בלבד, ניתן להניח בסבירות לא־מבוטלת כי ברוב המקרים תרומות אלו הן חלק הארי של התרומות.13

תרשים 5 מראה כי היקף התרומות מחו"ל למלכ"רים בישראל עלה, במונחים ריאליים, מכ־9 מיליארד שקלים בשנים 2009–2013 ל־12.8 מיליארד שקלים בשנת 2021, השנה האחרונה שיש עליה נתונים בדיווחי הלמ"ס. מכאן שאם בוחנים את ההתנהגות של יהדות התפוצות, לפחות במה שנוגע לדפוס התרומות, הַקשר לישראל איתן. ובכל זאת יש לסייג מסקנה זו: גובה התרומות המוצג כאן משקף את כמות הכסף, אך לא את מספר התורמים. כלומר, ייתכן שהמצב הוא שפחות תורמים מעבירים יותר כסף, ומצב זה לא בהכרח משקף התחזקות של הקשר כי אם התחזקות של הקשר של מעט תורמים גדולים.

סיכום

הנתונים שבידינו מעידים על קשר חזק בין יהודי ישראל ובין יהודי התפוצות, אף שניכר כי הקשר חלש יותר בקרב היהודים הרפורמים בארצות הברית והיהודים החילונים בישראל. קשה לזהות בנתונים שינוי של ממש בַּקשר בשנה האחרונה, אם כי ישנה אפשרות שהשפעת שינויי השלטון בישראל והמתח החברתי בה עדיין אינם באים לידי ביטוי בסקרים המעטים שנעשו בחודשים האחרונים.

יהודי ארצות הברית והמשבר בישראל

חרדה היא, במובהק, התגובה הרגשית הדומיננטית בקרב יהודי ארצות הברית למשבר החברתי־פוליטי המתרחש כעת בישראל, ובלי שום קשר להשתייכות לזרם דתי זה או אחר או לאי־השתייכות לזרם כלשהו. כל אפשרות אחרת שהוצעה למשיבים לסקר קיבלה לעומתה ייצוג נמוך בהרבה. בלוח מסומנות גם התגובות הרגשיות השנייה והשלישית בכל קבוצה.

״חרדה״ היא התגובה הדומיננטית גם כאשר היא נבחנת לפי פילוח אידאולוגי־פוליטי. וכך, גם בקרב ליברלים וגם בקרב שמרנים סומנה האפשרות "חרדה" בידי שיעור משיבים גבוה בהרבה מכל אפשרות אחרת שהוצגה להם. אפשרויות נוספות שצוינו בידי קבוצה גדולה הן ״גועל״ (19%) – בקרב מי שהגדירו את עצמם ״ליברלים מאוד" – ו״תימהון״ (21%) – בקרב מי שהגדירו את עצמם אנשי מרכז. במענה לשאלה כיצד ישפיעו האירועים במדינת ישראל על יחסם של המשיבים אליה – התשובה הדומיננטית בקרב אורתודוקסים וקונסרבטיבים הייתה שלא יהיה שום שינוי ביחסם לישראל, והתשובה הדומיננטית בקרב רפורמים ויהודים שאינם משייכים את עצמם לשום זרם הייתה ״תלוי בתוצאה״. גם כשליש מהקונסרבטיבים וכרבע מהאורתודוקסים השיבו ״תלוי בתוצאה״.

הערות

1 Matthew A. Brookner, Janet Krasner Aronson, Matthew Boxer, Leonard Saxe, Zachary H. Seeskin, & David Dutwin. 2021-22 Long Beach area Jewish community study. Choen Center for Modern Jewish Studies – Brandes University (May 2023)

2 Pew Research Center. Jewish Americans in 2020
(May 11, 2021). באותו סקר נמצא כי רוב היהודים בארצות הברית קשורים רגשית לישראל (25% קשורים מאוד ו־32% במידת מה), 45% היו בישראל לפחות פעם אחת, ו־57% עוקבים אחר החדשות על ישראל (14% עוקבים מאוד ו־43% במידת מה).

3 Berman Jewish DataBank. 2022 Northern New Jersey Jewish Community Study

4 Matthew Boxer, Matthew A. Brookner, Adina Bankier-Karp, Alicia Chandler, Daniella Levine, Adam Martin, Raquel Magidin de Kramer, Ilana Friedman, Matthew Feinberg, Janett Krasner Aronson, & Leonard Saxe.
2022-23 Greater Portland Jewish Community Study. Choen Center for Modern Jewish Studies – Brandes University (June 2023)

5 Pew Research Center. Jewish Americans in 2020
(May 11, 2021), בעמ' 161.

6 לדוגמה, בסקר AJC 2021 Annual Survey of American Jewish נמצא ש־86% מהמשיבים שהזדהו כרפובליקאים סברו שהקשר לישראל חשוב לזהותם היהודית, אך רק 52% מהמשיבים שהזדהו כדמוקרטים סברו כך.

7 Berman Jewish DataBank. 2023 Profile of American Jewish community with focus on the Modern Orthodox and Haredi (Yeshivish, Chasidish)

8 Chaim I. Waxman. Who says American Jews are detaching from Israel, and why? Israel Journal of Foreign Affairs, 16 (3), 350-364 (2022)9 שם, עמ' 353–357.

10 דוח ממצאי סקר מעקב מדד עמדות הציבור כלפי הקשר בין ישראל לתפוצות – 2023.

11 Mark Boyle & Rob Kitchin. A diaspora strategy for Canada? Enriching debate through heightening awareness of international practice. The Canadians Abroad Project Paper No. 11-1. Asia Pacific Foundation of Canada, 2011; Hanna Shaul Bar Nissim. “New diaspora philanthropy”? The philanthropy of the UJA-Federation of New York toward Israel. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly,48 (4), 839-858 (2019)

12 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקר הכנסות והוצאות מלכ"רים 2021-2009, לוח ג.

13 כאמור, נתוני הלמ"ס כוללים העברות שוטפות שהתקבלו מיחידים, מעסקים וממלכ"רים בחו"ל. הנתונים אינם כוללים העברות מממשלות למלכ"רים. הנתונים כוללים תרומות של עמותות נוצריות, אך מחקר שנערך על תרומות מארצות הברית לעמותות בישראל מצא כי שיעורן של תרומות של עמותות נוצריות היה 3% מכלל הכספים שגייסו עמותות ישראליות בתרומות זרות. Jamie Levine Daniel, Galia Feit, & Osnat Hazan. Who gives, who gets, and how do we know? The promises and limitations of administrative data for cross-border philanthropy tracking. VOLUNTAS: International Journal of Voluntary and Nonprofit Organization, 34, 91-99 (2021)

הקודםהבא