דוחות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

מדינת ישראל מאופיינת בשיעור פריון גבוה יחסית למדינות המערב, הרבה מעל ל־2.1 ילדים לאישה, שזה השיעור הנדרש לשמירה על גודל האוכלוסייה (״שיעור החלפה״). למרות שהפריון גבוה במיוחד באוכלוסייה הדתית, גם אצל יהודים המגדירים את עצמם ״חילונים״ מספר הילדים הממוצע לאישה גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. יתרה מזו, בשונה ממדינות אחרות, שבהן חלה ירידה של ממש בשיעור הפריון הכולל, שיעור הפריון הכולל בקרב האוכלוסייה הישראלית נותר יציב למדי בארבעים השנים האחרונות, גם אם חלו שינויים בשיעור הילודה בתת־קבוצות מסוימות. תחזיות האוכלוסייה המעודכנות מלמדות על אפשרות של גידול מתמשך באוכלוסייה בישראל, מה שיביא גם לצפיפות הולכת וגדלה.

הפריון בישראל

שיעור הפריון בישראל גבוה יחסית; ב־2020 הוא היה 2.9 ילדים בממוצע לאישה.1 רוב המדינות ששיעור הפריון בהן גבוה מאוד נמצאות באפריקה, ושיעור הפריון בישראל – מקום 63 בעולם2 – דומה לזה שבמצרים וגבוה במיוחד בהשוואה למדינות מערביות מפותחות. שיעור הפריון הממוצע במדינות ה־OECD, לדוגמה, הוא 1.61 ילדים לאישה.3 גם אילו היינו כוללים בהשוואה שעשינו מדינות ששותפות בארגון OECD אך לא חברות בו, ישראל ראשונה בשיעור הפריון. הנתון הזה איננו תוצאה של שינויים בדפוסי הפריון בישראל, אלא של הירידה בפריון במדינות אחרות (ישראל עברה את ערב הסעודית בשיעור הפריון רק בשנת 2010 וכך הגיעה למקומה הנוכחי בהשוואה הבינלאומית4). קודם לארבעים שנות היציבות, בשנות ה־70 של המאה ה־20, חלה ירידה בשיעור הפריון בישראל בקרב קבוצות שהיגרו לכאן ממדינות צפון אפריקה ואסיה. במדינות אלה שיעור הפריון היה גבוה מזה שבישראל, אך העולים הורידו את שיעור הפריון אצלם זמן לא רב לאחר שבאו לישראל, והדבר תרם לירידה הכוללת בשיעור הפריון במדינה.5

בהשוואה למדינות ה־OECD, ישראל היא אפוא היוצאת מן הכלל הן בשיעור הפריון הגבוה והן ביציבותו. ב־1980 היה שיעור הפריון הכולל בישראל 3.14, מקום 6 מתוך 38 המדינות החברות היום ב־OECD. באותה שנה היה שיעור הפריון הכולל בישראל נמוך מזה שבמקסיקו, בטורקיה, בקולומביה, בקוסטה ריקה ובאירלנד. אלא שבארבעת העשורים הבאים, בעוד שיעור הפריון בישראל נותר יציב, הוא ירד בחמש המדינות האחרות שהזכרנו. הירידה החדה ביותר נרשמה במקסיקו – מ־4.84 ילדים, בממוצע, לאישה ל־2.10. זו הסיבה לכך שלמרות היציבות בשיעור הפריון בישראל, מקומה היחסי השתנה.6

מעברים דמוגרפיים

דפוסי ההתפתחות הדמוגרפיים דומים בכל המדינות, וההבדלים ביניהן ניכרים בעיתוי המעברים מדפוס אחד של ילודה ותמותה לדפוס אחר. השינוי המשמעותי הראשון בעידן המודרני היה הירידה בתמותה, בעיקר בתמותת תינוקות. בדרך כלל חוו היהודים את השינוי הזה מוקדם משכניהם הלא־יהודים באותם אזורים. וכך, היהודים במרכז ובמערב אירופה היו הראשונים שחוו גידול טבעי גדול בעקבות הירידה בתמותה, אחריהם יהודי מזרח אירופה, ולאחר זמן גם יהודי צפון אפריקה ואסיה.7

המאפיין הבולט ביותר של המעבר הדמוגרפי השני, שטרם הושלם בכל המדינות, הוא הירידה בשיעורי הפריון. באירופה הוא התרחש בתקופה מוקדמת יותר, והיום שיעור הפריון הכולל ברוב מדינות אירופה נמוך משיעור ההחלפה – 2.1 ילדים לאישה. מאפיינים אחרים של מעבר דמוגרפי זה הם דחיית שלב ההורות, ירידה במעמד הנישואים, אימוץ דפוסי חיים שאינם דומים לדגם המסורתי של תא משפחתי וגידול ניכר במספר התינוקות שנולדים מחוץ למסגרת הנישואים. ההסברים לתהליך זה הם בעיקר המעבר החברתי לנורמות פוסטמודרניות ששמות דגש על מימוש עצמי ואינדיווידואליזם.8 ישראל מסתמנת כעת כיוצאת דופן מול תהליכים אלה, לפחות בהשוואה למדינות מערביות ומפותחות כלכלית. דפוסי ההתנהגות הרווחים בישראל דומים יותר למדינות השכנות לה במזרח התיכון.9

פריון לפי דת ודתיוּת

למרות היציבות במדד שיער הפריון הכולל בישראל, במגזרים שונים באוכלוסייה ניכרות מגמות שונות זו מזו.10 נמצא קשר מובהק בין מאפיינים חברתיים, כגון השכלה והכנסה, לבין מגמות דמוגרפיות, אך רמת הדתיות היא המאפיין החשוב ביותר בהקשר זה;11 למשפחות דתיות שיעור ילודה גבוה בהרבה.

דפוסי הפריון של נשים ישראליות לא־יהודיות אינם תואמים את הדגם הישראלי. מאז שנות ה־60 של המאה הֿ20 חלה ירידה חדה בשיעור הפריון בקרב נשים ערביות ישראליות: מ־4.7 ילדים בממוצע לאישה ל־2.1 בקרב נוצריות, מ־7.3 ל־2.3 בקרב דרוזיות, ומ־9.2 ל־3.3 בקרב מוסלמיות.12 לעומת זאת, במשך ארבעה עשורים שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות נותר יציב וגבוה: בקרב חרדיות – בין 6.0 ילדים בממוצע לאישה ל־7.3 לאורך כל התקופה (תנודתיות רבה); בקרב דתיות – בין 3.7 ל־4.33 (תנודתיות קלה יותר); בקרב מסורתיות־דתיות – בין 2.5 ל־3.3 (2.82 היום); בקרב מסורתיות לא־דתיות – בין 2.1 ל־2.6 (2.34 היום); ובקרב חילוניות – בין 1.8 ל־2.3 (2 ילדים לאישה היום). רק במדינה אחת ב־OECD, מקסיקו, שיעור הפריון גבוה מ־2, שהוא שיעור הפריון בקרב הנשים החילוניות הישראליות (שהוא נמוך יחסית בישראל).13

לנוכח הירידה בשיעור הפריון בחברה הערבית והיציבות בפריון בקבוצות אוכלוסייה אחרות אפשר היה לצפות לירידה בשיעור הפריון הכולל באוכלוסייה. אלא שהרכב האוכלוסייה המשתנה, קרי המשקל היחסי של כל קבוצה באוכלוסייה, מונע התפתחות כזאת. שיעורי פריון גבוהים אפיינו את האוכלוסייה הערבית שנים רבות, ולכן האוכלוסייה הישראלית הערבית היום היא צעירה מאוד. כשני שלישים מהערבים הם מתחת לגיל 14.18 שיעור הפריון היום באוכלוסייה זו אומנם נמוך בהרבה מבעבר, אך הוא עדיין מעל לממוצע הישראלי, ולכן הוא מעלה את שיעור הפריון הכולל. הדפוס הדמוגרפי בחברה החרדית מביא למצב דומה. גם החרדים הם קבוצה גדולה יותר בקרב האוכלוסייה הצעירה הישראלית (נשים בגילים 15–49), ושיעורי הפריון אצלן גבוהים בהרבה מאלה שבקבוצות אחרות. לכן גם בלי שינוי בשיעור הפריון בכל קבוצת אוכלוסייה, המשקל הגדול של החרדים והערבים באוכלוסייה הצעירה יוצר עלייה בשיעור הפריון הכולל.

פריון וצפיפות

השילוב של גידול מתמשך של האוכלוסייה, משאבים מתכלים וצפיפות דחף לקריאה במדינות שונות להורדת שיעור הפריון. עם זאת, במדינות ששיעור הפריון בהן הוא מתחת לשיעור ההחלפה, יש מי שמוטרדים מבעיות דוגמת מחסור בכוח עבודה, הנטל של אוכלוסייה מזדקנת וההשלכות האפשריות של מגמות אלו על הכלכלה. במדינות מסוימות הצליחה הממשלה להוריד את שיעור הפריון על ידי התערבות קיצונית בדפוס המשפחתי, כפי שנעשה בסין. לעומת זאת, אמצעים שננקטו כדי לעודד עלייה בשיעורי הפריון, כגון קצבאות נדיבות ומסגרות זולות לחינוך בגיל הרך, לא נחלו הצלחה ממשית.

השפעת שיעור הפריון על גודל האוכלוסייה וצפיפותה ניכרת. ישראל היא מדינה קטנה (21,671 קמ"ר15), במקום ה־153 מבחינת גודל מתוך 234 מדינות וטריטוריות,16 ובמקום ה־34 ברמת הצפיפות – על כל 1 קמ״ר חיים בישראל 418 בני אדם.17 ישראל צפופה מבלגיה אבל פחות מהולנד, הנחשבת למדינה האירופית הצפופה ביותר. על כך יש להוסיף כי חלקים גדולים משטחה של ישראל הם מדבר וכי האוכלוסייה אינה מפוזרת באופן אחיד בכל שטחי המדינה אלא מרוכזת לאורך החוף ובירושלים.18 שיעור הגידול של האוכלוסייה הישראלית נע בין 1.6% ל־2.4% לשנה, ולפי התחזיות הוא יוסיף לגדול בקצב דומה בשנים הבאות, ואיתו העלייה בצפיפות.

תחזיות אוכלוסייה

על בסיס תחזיות האוכלוסייה של הלמ"ס ניתן להעריך את צפיפות האוכלוסייה העתידית בישראל. כמובן, אין לדעת בוודאות מה יהיה גודל האוכלוסייה בעתיד, בגלל ריבוי הגורמים שעשויים להשתנות, אך ניתן להציע תחזיות אוכלוסייה על בסיס כמה תרחישים, כפי שעושה הלמ"ס (תחזיות אוכלוסייה לפי אומדנים נמוכים, בינוניים וגבוהים לפריון ולתוחלת חיים). הניסיון לכלול בתחשיב גם רכיבים של הגירה הוא מסובך מאוד. לדוגמה, לא היה אפשר לצפות מראש את גל ההגירה מרוסיה ומאוקראינה בשנה שעברה (2022) בעקבות המלחמה באוקראינה. לפיכך בכל התרחישים לשיעור ההגירה מופיע רק אומדן אחד.

כדי לחשב את התחזיות לישראל מחלקים את האוכלוסייה לשלוש קבוצות, לפי דפוסי הפריון והתמותה האופייניים לכל אחת מהן: יהודים לא כולל חרדים, יהודים חרדים, ערבים. למרות השוני בתוך קבוצות אלו, דוגמת ההבדלים בין הקבוצות הערביות הנוצרית, המוסלמית והדרוזית, התחזית מחושבת עבור קבוצות מאוחדות; כלומר, היא נעשית בנפרד על כל אחת משלוש הקבוצות העיקריות ואז מאוחדת לאומדן כללי של האוכלוסייה בעתיד.

אפילו לפי האומדן השמרני, האוכלוסייה בישראל תגדל בחדות בארבעת העשורים הבאים. בישראל של שנת 2035 תהיה צפיפות של 531 בני אדם על 1 קמ"ר, ובשנת 2065 – 721 בני אדם על אותו שטח. לפי אומדן זה, צפיפות האוכלוסין בישראל בשנת 2065 תהיה גבוהה מהצפיפות הנוכחית בטייוואן, אבל עדיין נמוכה מזו דהיום ברשות הפלסטינית. לפי התרחיש הגבוה יותר (ריבוי גבוה יותר), צפיפות האוכלוסין בישראל עתידה להגיע בשנת 2065 לכ-1,150 בני אדם ל־1 קמ"ר, דומה לזו השוררת כיום בבנגלדש. כמובן, צפיפות האוכלוסין תגדל לא רק בישראל אלא גם במדינות רבות אחרות, ולכן מקומה של ישראל ברשימת המדינות הצפופות ביותר יטפס מעלה, אך לא יגיע לפסגה. עד לשנת 2050 ישראל תמוקם כנראה בין מקום 10 בעולם למקום 16 (תלוי במודל). באירופה ימשיך רק האי מלטה להיות צפוף מישראל.

פריון והשכלה גבוהה

שיעור הפריון הגבוה בישראל ניכר בקרב נשים חרדיות, והשאלה אם הוא יישאר גבוה עד כדי כך תלויה ועומדת. במדינות רבות, כאשר רמת ההשכלה של נשים עלתה, שיעור הפריון ירד. האם תופעה דומה נראית בישראל בקרב נשים חרדיות? לפי נתוני הסקר החברתי מהשנים האחרונות, לא נראה שישנה התאמה אצל נשים חרדיות בין רמת ההשכלה שלהן ומספר הילדים שהן יולדות (לפחות עד 7 ילדים או יותר; הלמ"ס אינה מספקת מידע מפורט כשמספר הילדים עולה על 7).
כמובן, ייתכן שהעלייה ברמת ההשכלה של נשים חרדיות, שהיא תופעה חדשה יחסית, עוד לא הובילה לתוצאה המוזכרת לעיל אך כן תוביל לה בעתיד. רוב הנשים החרדיות שרכשו השכלה עדיין צעירות, ולכן מספר הילדים שילדו עד כה קטן יחסית. אם הן יחליטו להפסיק ללדת כאשר משפחתן תגיע לגודל מסוים, קטן מן הממוצע בחברה החרדית, יתברר שאכן חל שינוי ארוך טווח – כלומר, שהשכלת נשים חרדיות מביאה לתוצאה דומה שמביאה השכלת נשים בקבוצות אוכלוסייה אחרות. מצד שני, ייתכן שההשפעה העיקרית של השכלה על ילודה היא דווקא בהקשר של לימודים בבית הספר היסודי ובתיכון, ואם כך – כניסתן של נשים חרדיות רבות למסלולי ההשכלה הגבוהה לא תחולל שינוי של ממש בשיעורי הפריון אצלן.

עם זאת, מצאנו קשר מסוים בקרב נשים חרדיות בין השתתפותן בכוח העבודה ובין מספר הילדים שהן יולדות. וכך, ככל שיש לאישה חרדית מספר ילדים גדול יותר, כך יורד הסיכוי שהיא תצא לעבוד או תהיה חלק מכוח העבודה (כלומר, תחפש עבודה גם אם אינה מועסקת כעת). קשר זה יכול לנבוע משיקולים של עלות מול תועלת כלכלית (המשכורת נמוכה לעומת המחיר של יציאה מהבית), או מכך שמשפחות אמידות יותר יכולות להרשות לעצמן גם מספר ילדים גדול יותר וגם שהאם לא תעבוד מחוץ לבית.19

יותר הורים יהודים, יותר חברים יהודים

כשליש מיהודי ארצות הברית מעידים על עצמם שכל או רוב חבריהם יהודים. הקשר לחברים יהודים מלמד בדרך כלל על זהות יהודית שיש לה משמעות מעשית דוגמת ציון חגים יהודיים או ביקורים בישראל. ליהודים אורתודוקסים אמריקאים יש שיעור גבוה מאוד של חברים יהודים (88%, על פי נתוני מכון פיו 2021). השיעור יורד בפילוח לפי השתייכות לזרם דתי או לפי גיל (לצעירים יותר יש שיעור נמוך יותר של חברים יהודים).

ניתוח נתוני המיזם ״קול העם״ של המכון למדיניות העם היהודי מאפשר לזהות את הקשר בין זהות ההורים לשיעור החברים היהודים של הצאצאים. וכך, לכמחצית ממי שגדלו במשפחות שבהן שני ההורים יהודים יש רוב של חברים יהודים. מנגד, למי שגדלו עם הורה יהודי אחד (אב או אם) יש בדרך כלל פחות חברים יהודים. מעגל החיברות במסגרת היהודית הוא כמובן מעגל שלם. כלומר, למי שרוב חבריהם יהודים יש סיכוי גדול יותר ליצור קשר זוגי עם בן או בת זוג יהודים, וכך גם בתחומי חיים אחרים.

הערות

1. ילודה ופריון בישראל, 2020. אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

2. The World Bank, Fertility rate, total (births per woman)

3. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, ילודה ופריון בישראל, 2020 (21.2.2022).

4. OECD, Fertility rates

5. Dov Friedlander & Calvin Goldscheider Immigration, Social Change and CohortFertility in Israel. Population Studies, 32 (2), 299-317 (1978)

6. OECD, Fertility rates

7. Sergio DellaPergola. Some fundamentals of Jewish demographic history. In Sergio DellaPergola & Judith Even (eds.). Papers in Jewish demography 1997: Selected proceedings of the demographic sessions held at the 12th World Congress of Jewish Studies (pp. 11–33), The Hebrew University of Jerusalem,2001

8. Batool Zaidi & S. Philip Morgan. The second demographic transition theory: A review and appraisal. Annual Review of Sociology, 43, 473–492 (2017)

9. Alex Weinreb, Dov Chernichovsky, & Aviv Brill. Israel’s exceptional fertility. Taub Center for Social Policy Studies in Israel (December 2018)

10. Evgenia Bystrov. The second demographic transition in Israel: One for all?. Demographic Research, 27, 261–298 (2012)

11. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה לתקשורת. ילודה ופריון בישראל, 2020 (21.2.2022).

12. Weinreb, Chernichovsky, & Brill (לעיל הערה 9).

13. OECD, Fertility rates

14. Nasreen Hadad Haj-Yahya, Muhammed Khalaily, & Arik Rudnittzky. Statistical
report on Arab society in Israel: 2021. The Israel Democracy Institute (March 17 2022))

15. Israeli Missions Around the World. Israel: Size and dimension

16. World Metter. Largest countries in the world
(by area)

17. countries by population Density | countries by Density 2023

18. Alon Tal. The land is full: Addressing overpopulation in Israel. Yale University Press, 2016

19. יש גם קשר בין גיל ומספר ילדים. כלומר, לנשים צעירות יש נטייה חזקה יותר לעבוד מלנשים מבוגרות יותר, וזהו חלק ממגמת העלייה בשיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בכוח העבודה, וכמובן – לנשים צעירות יותר יש פחות ילדים. למעשה, יחלפו עוד כמה שנים עד שאפשר יהיה לבחון את המגמה בקרב דור שלם של נשים חרדיות שכבר יכלו להשתתף בכוח העבודה ולזהות דפוסים מובהקים של קשרי גומלין בין השכלה, תעסוקה ופריון.

הקודםהבא