
שעון הדמוגרפיה זז השנה בכיוון חיובי בשל חזרה לדפוסים דמוגרפיים קודמים, עם דעיכתה של מגפת הקורונה. האוכלוסייה היהודית בעולם הולכת וגדלה, כפי שעולה גם מנתונים שפורסמו ב־2022 על בסיס מפקדי אוכלוסייה שנערכו ב־2021 באוסטרליה,1 בבריטניה2 ובקנדה.3 שיעור התמותה ירד, וייתכן שהוא אף יישאר ברמה נמוכה מן המקובל בעקבות תמותה יתרה בתקופת מגפת הקורונה, בעיקר של זקנים ואנשים עם מחלות רקע.
בישראל, הנתונים אינם מצביעים על ירידה בשיעור הפריון. כאשר מדובר ביהדות התפוצות, קשה יותר לאמוד בה את המגמות בשיעור הפריון – הן בשל היעדר נתונים והן בשל הקושי לאמוד את שיעור הפריון בפועל, שמותנה לא רק במספר הלידות אלא גם בסיכוי שהילדים ימשיכו להזדהות כיהודים בבגרותם. הנתונים מארצות הברית מלמדים שרוב היהודים שיש להם הורה יהודי אחד אכן מזדהים כיהודים,4 מה שמאפשר גידול מסוים של האוכלוסייה היהודית.
בשנת 2022 נרשמה עלייה חדה במספר העולים לישראל, שנמשכה בששת החודשים הראשונים של 2023, בעיקר בגלל המלחמה באוקראינה. ואכן, גל ההגירה הגדול יותר של יהודים היה מאוקראינה (לישראל ולמדינות אחרות, רובן באירופה).
המלחמה העלתה גם את שיעור העלייה לישראל מרוסיה, ובמידת מה מבלרוס. מגמות אלו מאיצות את צמצומם של מה שהיו, לפני מאתיים שנה, ריכוזי האוכלוסייה היהודית הגדולים בעולם ומחזקות את התהליך של התרכזות היהודים בשתי מדינות עיקריות: ישראל וארצות הברית.
מגמות והמלצות
יש לעשות מאמץ לתמוך ביהודים מברית המועצות לשעבר השרויים במצוקה.
הסבר: המלחמה באוקראינה חוללה גל עלייה גדול מאוקראינה ומרוסיה, ובמידה מסוימת גם מבלרוס. לעולים מאוקראינה, בעיקר, יש קושי כלכלי ניכר, והם נזקקים לתמיכת המדינה. שני שלישים מהם הם נשים,5 רבע מהם מתחת לגיל 18 ועוד חמישית מעל גיל 65 6 – תמהיל המושפע מן ההחלטה של משפחות רבות להתפצל (הגברים בגיל השירות הצבאי נשארו באוקראינה כדי להילחם). ככל שהמלחמה תימשך, כך פליטים, ובמיוחד פליטים ילדים, יתאקלמו טוב יותר בסביבה החדשה, והשהייה הארוכה כאן תפחית את הסבירות שהם יחליטו לחזור לאוקראינה בתום המלחמה. לפיכך מדינת ישראל צריכה לתכנן את מדיניותה בעניין איחוד משפחות בתום הקונפליקט.
בה בעת המלחמה וגלי ההגירה החלישו מאוד את הקהילות היהודיות במדינות ברית המועצות לשעבר. ההגירה לישראל נתפסת בעיני צעירים רבים ברוסיה כדרך לחמוק מחובת הגיוס לצבא, והדבר מביא לא רק לצמצום הקהילה היהודית במדינה אלא גם לעזיבה מוגברת של צעירים ולהשארת האוכלוסייה המזדקנת מאחור. היהודים המבוגרים שנותרו ברוסיה, שנזקקו לסיוע עוד לפני המלחמה, סובלים מהשפעת הסנקציות הבינלאומיות על המדינה, שהחמירו את המצב הכלכלי ומקשות על ארגוני חסד יהודיים לסייע להם.
יש לגבש מענה לגידול במספר הישראלים שמזדהים כיהודים אך אינם מוכרים היום כיהודים.
הסבר: אתגר ההתמודדות עם ישראלים שמזדהים כיהודים אך אינם מוכרים כיהודים על פי הדין הדתי נעשה דחוף יותר לטיפול. גודלה של אוכלוסיית ה"אחרים" בישראל, הכוללת בעיקר עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם שאינם נחשבים יהודים לפי ההלכה, עברה בסוף 2022 את סף החצי מיליון.7 רוב הגידול באוכלוסייה זו הוא תוצאה של העלייה המוגברת בעקבות המלחמה באוקראינה, והשלכותיו חורגות מעבר לבעיות המוכרות של קליטה כלכלית ותרבותית של עולים; הן קשורות גם לסוגיות משפטיות הנוגעות לאזרחות, מגורים ומעמד אישי ולעוד שלל אתגרים בירוקרטיים.
הערות
1. Peter Kohn. Record number of Jews. The Australian Jewish News (June 30, 2022)
2. David Graham & Jonathan Boyd. Jews in Britain in 2021: First results from the census of England and Wales. JPR: Institute for Jewish Policy Research
3. Robert Brym. What the 2021 census reveals about Canada’s Jewish community – as examined by sociology professor Robert Brym. The Canadian Jewish News (December 6, 2022)
4. Pew Research Center. Jewish Americans in 2020 (May 11, 2021)
5. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה לתקשורת. העלייה לישראל 2021 והעלייה לישראל בעקבות הלחימה באוקראינה בשנת 2022 (10.8.2022).
6. אילה אליהו. נתונים על עלייה לישראל מאוקראינה ורוסיה בשנת 2022. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (12.12.2022).
7. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה לתקשורת. אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת 2023. (29.12.2022).