אנטישמיות

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

ראש פרויקט: שמואל רוזנר

משתתפים:

גילה אמאתי | נדיה ביידר | אריאל בנדור | יונתן גבעתי | אבי גיל | בארי גלטמן | ג'נאן דניאל | שלום סלומון ואלד | חיים זיכרמן | אלדר זילבר | נעה ישראלי | שמרית כהן־ברבי | דב מימון | רוברט נויפלד | יונתן סיידל | נח סלפקוב | דנה פאן־לוזון | שלמה פישר | שוקי פרידמן | אלי קנאי | אלירן קרסנטי | רבקה רביץ | דניאלה רגב | ליפז רוטקובסקי | יעל ריבנר | ג'ון רסקיי | עמית שובל | ידידיה שטרן | רועי שיינדורף

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023
Shutterstock

הערכה שנתית: מצב העם היהודי לשנת 2023

בשנת 2021 עלה מספר גילויי האנטישמיות בעולם במידה ניכרת, וההנחה הרווחת הייתה אז שמדובר בעלייה בעקבות מתחים חברתיים שנוצרו בתקופת מגפת הקורונה ובעקבות העימות הצבאי בעזה. אולם גם בשנת 2022, שממנה נעדרו רכיבים אלה, נרשמה רמה גבוהה של אנטישמיות. עלייה זו מדגישה את האפשרות שהסיבות לעלייה בגילויי שנאת יהודים אינן זמניות אלא ארוכות טווח ולכן מעמידות בספק ציפייה אופטימית לשיפור בקרוב.

לנוכח מציאות זו על הקהילות היהודיות בעולם להכיר בכך שהעוינות לא תיעלם מאליה. עליהן לנקוט פעולות לחיזוק ביטחונם של היהודים בקהילה, בתיאום עם הממשלים המקומיים. יש להפעיל לחץ על ממשלות כדי שיעצבו תוכניות למלחמה באנטישמיות; לקדם ולאכוף חקיקה נגד פשעי שנאה; לחזק את הפעילות בפלטפורמות המקוונות; להיאבק באופן פעיל נגד הכחשת השואה; ולקדם תוכניות חינוכיות שמעודדות סובלנות וקבלת האחר.

במהלך השנה החולפת היו שלושה רכיבים עיקריים הראויים לציון במסגרת סקירה זו, המדגימים את הנורמליזציה המתרחבת של האנטישמיות.

התחזקות הימין הקיצוני באירופה. ההתפשטות של ביטויי אנטישמיות ניכרת בכל המרחב הפוליטי, אך איום ממשי על השגשוג היהודי באירופה עלול לבוא בעקבות עלייתן לשלטון של מפלגות ימין קיצוניות בגרמניה ובצרפת. ההתחזקות הנמשכת של הימין הקיצוני בצרפת והצלחתה האלקטורלית של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" בשלטון המקומי בגרמניה ביוני 2023 הן תופעות המחייבות המשך מעקב.

נרמול השיח האנטישמי בארצות הברית. בדצמבר 2022 אירח נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ במעונו את הראפר קניה ווסט ואת תומך העליונות הלבנה ומכחיש השואה ניק פואנטס. אירוע זה, שעורר ביקורת חריפה, מייצג שינוי כיוון שרק לפני עשור לא היה אפשר להעלותו על הדעת. אירועים נוספים המשקפים נרמול של שיח אנטישמי היו ההופעה בגרמניה של המוזיקאי הבריטי רוג'ר ווטרס במדי אס־אס והציוץ בעל הטון האנטישמי של איש העסקים הקנדי־אמריקאי אילון מאסק נגד איל ההון היהודי־אמריקאי ג'ורג' סורוס.

שטף תקריות אנטישמיות בארצות הברית. הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League – ADL) חשפה לאחרונה נתונים המלמדים על זינוק ממשי במספר התקריות האנטישמיות ברחבי ארצות הברית. על פי הארגון, מספר התקריות זינק בשיעור מבהיל של 500%, יותר מכל התקריות בעשר השנים האחרונות – מ־751 מקרים ב־2013 ל־3,697 ב־2022.

להלן נציג כמה מהנתונים המתארים את העלייה באנטישמיות, ולאחר מכן ננתח ארבע פעולות שנעשו במסגרת המאבק באנטישמיות: פסק הדין הדרמטי במקרה הירי בבית הכנסת בפיטסבורג, אימוץ חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act – DSA) על ידי האיחוד האירופי, יישום תוכנית אסטרטגית לאומית ראשונה מסוגה נגד האנטישמיות בארצות הברית והחלטת ממשלת ישראל על איחוד כוחות במשרד התפוצות במאבק נגד האנטישמיות ונגד הקמפיין הבינלאומי לצורות שונות של חרם על ישראל (BDS).

נתונים נבחרים

המדד המשולב של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) כולל שלושה ממדים: גישות כלפי יהודים, תקריות אנטישמיות, תפיסות בקרב יהודים. בחינת סַמנים משלימים אלה מאפשרת למדד לספק הבנה מקיפה של התפתחות התופעה ולסייע לזהות אסטרטגיות התערבות יעילות.

צרפת – 20% מיהודי צרפת חוו תקיפה פיזית; 37% אומרים שהם חשים חוסר ביטחון "לעיתים קרובות" או "מדי פעם"; 45% מההורים היהודים בצרפת מבקשים מילדיהם שלא לחשוף את דתם.1

בריטניה – הקהילות היהודיות מרגישות שאין תמיכה במאבק בתופעת האנטישמיות, בייחוד בחוגי השמאל הפרוגרסיבי. היהודים הבריטים נאבקים לא פעם נגד אופן הצגתם בשיח הרווח בשמאל, התורם משמעותית לכך שתומכי שמאל בבריטניה אינם מזהים גילויי אנטישמיות ואינם מתייצבים נגדם. ככלל, 18% מיהודי בריטניה דיווחו כי הם חשים לא־רצויים בארצם במידת מה או במידה רבה.2 הסיבה לכך שבבריטניה נרשם השיעור הגבוה ביותר של תקריות אנטישמיות יחסית לשיעור היהודים במדינה היא הליך הדיווח היעיל יותר במדינה זו לעומת זה שבמדינות אחרות.

גרמניה – בין שנת 2020 לשנת 2021 נרשם זינוק במספר הפוסטים האנטישמיים ברשתות החברתיות במדינה –פי 13. כל תקרית אנטישמית חמישית מתרחשת על רקע של תאוריית קונספירציה;3 40% מהיהודים דיווחו כי חוו בשנה החולפת קיפוח, דחיקה לשוליים או איום כזה או אחר;4 יהודים החיים בגרמניה מרגישים תכופות כי סביבתם רואה בהם אחראים למדיניות של ישראל בזירה הפלסטינית וכי ההמשגה של ישראל כ"יהודי הקולקטיבי" נעשתה הבסיס להתייחסות ולשיפוט כלפי כל היהודים.

ארצות הברית – עלייה חדה בתקריות אנטישמיות, הכוללת התגברות ניכרת בהיקף התעמולה מטעם קבוצות העליונוּת הלבנה (גידול של 102%, ל־852 תקריות), בבתי ספר מגן חובה עד כיתה י"ב (גידול של 49%, ל־494 תקריות) ובאוניברסיטאות (גידול של 41%, ל־219 תקריות). כמו כן נרשם זינוק בשיעור ההתקפות על יהודים אורתודוקסים (עלייה של 69%, ל־59 תקריות) ובאיומים לפגוע במוסדות יהודיים (עלייה מ־8 מקרים ל־91).

נתונים חדשים על דימוי היהודים

השנה פורסמו שני סקרים חשובים המאפשרים להפיק מהם תובנות בעניין הממד הראשון של מדד JPPI – הגישות כלפי יהודים. סקר אחד מתמקד באירופה והשני בארצות הברית.

הגישות כלפי יהודים באירופה

סקר הליגה נגד השמצה, ADL Global 100 Survey, שהעריך את הגישות כלפי יהודים ביותר מ־100 מדינות מאז שנת 2014, מביא ראיות משכנעות לכך שגם בשנת 2023 הסטראוטיפים הפוגעניים והדעות הקדומות נגד יהודים נוכחים באירופה. כאחד מכל ארבעה אירופים מחזיק באמונות אנטישמיות טיפוסיות. במערב אירופה הסטראוטיפ האנטישמי הרוֹוח קשור בהאשמה בנאמנות כפולה (לישראל). האנטישמיות נוכחת בכל הקבוצות הפוליטיות באירופה, אף כי ניכרת בה הנטייה להיות נפוצה יותר בחוגי הימין.

במזרח אירופה ממשיכות להתקיים רמות מדאיגות של אמונות אנטישמיות בהונגריה (37%), בפולין (35%) וברוסיה (26%). הכחשת השואה נפוצה יחסית באזור זה. בהונגריה ובאוקראינה הסכימו 19% מן המשיבים עם הקביעה ש"השואה היא מיתוס ולא התרחשה במציאות" או סברו שמספר הקורבנות היהודים נופּח. ברוסיה ובפולין שיעור מכחישי השואה עומד על 17% ו־15% (בהתאמה).
מן הסקר עלו גם חדשות מעודדות. המודעות לשואה כמעט אוניברסלית במערב אירופה, והכחשה מוחלטת של השואה נדירה ביותר. גרמניה והולנד מציגות את השיעורים הנמוכים ביותר של הכחשת השואה – רק 5% ו־4% (בהתאמה). אומנם כמה מדינות מערב אירופיות מפגינות אהדה רבה יותר לפלסטינים מאשר לישראל, אך התמיכה בהחרמת ישראל נמוכה ביותר.

הגישות כלפי יהודים בארצות הברית

במחקר עומק שפורסם בינואר 2023 נחשפו רמות מטרידות של רגשות אנטי־יהודיים בקרב אמריקאים. מהמחקר עולה כי המשיבים הסכימו, בממוצע, עם 4.2 היגדים שנכללו בפרק השאלות בסוגיה האנטי־יהודית. חמישית מהאמריקאים הסכימו עם 6 או יותר מ־11 ההיגדים המקוריים – נתון שיא לעומת העשורים הקודמים. המחקר שפך אור על התפיסות הרווחות בקרב רבים מאזרחי ארצות הברית באשר ליהודים.

דוגמאות:

  • 70% מהאמריקאים אמרו כי הם רואים ביהודים זרים ושבטיים וכי הם מאמינים שהיהודים נוטים לדבוק בבני עמם יותר מבני אדם אחרים;
  • 53% מהאמריקאים אמרו כי הם מאמינים שיהודים עושים כל מאמץ לשכור לעבודה יהודים אחרים;
  • 39% מהאמריקאים אמרו כי הם חושבים שליהודים יש נאמנות כפולה ושמסירותם לישראל גדולה ממסירותם לארצות הברית;
  • 38% מהאמריקאים אמרו כי הם סבורים שהיהודים אוהבים להיות בולטים בכל תחום;
  • 26% מהאמריקאים אמרו כי הם חושבים שהיהודים מחזיקים בכוח חריג בעסקים;
  • 20% מהאמריקאים אמרו כי הם מאמינים שליהודים בארצות הברית יש יותר מדי כוח.

החוקרים בחנו את היחס ליהודים וגם לישראל, והתוצאות חשפו את טשטוש הגבולות בין אנטישמיות לבין אנטי־ציונות. כך לדוגמה, מתברר שלחלק לא מבוטל מאזרחי ארצות הברית יש רגשות שליליים כלפי ישראל, בכלל זה השקפות אנטי־ישראליות שמקורן בתאוריות קונספירציה אנטישמיות. להלן ממצאים אחדים:

  • כ־40% מהאמריקאים אמרו כי הם מסכימים עם ההיגד שישראל נוהגת בפלסטינים באופן דומה לזה שהנאצים נהגו ביהודים;
  • כ־24% מן האמריקאים אמרו כי הם סבורים שישראל אינה תורמת תרומה חיובית לעולם ושלמדינה ולתומכיה השפעה מזיקה על הדמוקרטיה האמריקאית;
  • כ־18% מן האמריקאים הביעו אי־נוחות כלפי האפשרות של שהייה במחיצת תומכי ישראל.

המחקר העלה כי אמריקאים שמאמינים במספר סטראוטיפים אנטי־יהודיים גדול יותר הם בדרך כלל: (1) בעלי ידע מוגבל על יהודים, יהדות וההיסטוריה היהודית; (2) אין להם קשרים אישיים עם יהודים, או שיש להם זיכרון שלילי מקשרים כאלה בעבר; (3) ממעיטים בערך העוינות והסכנות המאיימות על יהודים בארצות הברית היום; (4) בעלי נטייה כללית לתאוריות קונספירציה. החוקרים מצאו כי ככל שהחוויות האישיות של אנשים במחיצת יהודים היו חיוביות יותר, כך הם חשו בנוח יותר לשהות בחברת תומכי ישראל ונטו יותר לחשוב שישראל תורמת תרומה חיובית לעולם.

מאמצי התערבות בולטים

רדיפת הצדק: פסק הדין בעניין הפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג

פיגוע הירי בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג ב־2018 היה המתקפה האנטישמית הקטלנית ביותר בתולדות ארצות הברית וגבה את חייהן של 11 נפשות. לאחרונה הרשיע חבר המושבעים את הרוצח, רוברט באוורס, בכל סעיפי האישום, ובכללם פשעי שנאה. באוורס נידון למוות על ידי חבר מושבעים פדרלי, גזר דין המוות הפדרלי הראשון תחת ממשל ביידן, שגם הטיל מורטוריום על ביצוע העונש. הקהילה היהודית בירכה על ההחלטה בתקווה שפסק הדין הדרמטי ירתיע אנטישמים מביצוע פשעים נגד יהודים. לנוכח הקשיים הניכרים במקרים דומים באירופה, של רוצחים אנטישמים שאשמתם הוכחה (כפי שקרה במקרי הרצח הטרגיים בפריז של שרה חלימי ומיריי קנול), המשמעות של עונש זה כפולה. אכיפת החוקים נגד פשעים אנטישמיים עודה רופפת באירופה: ביבשת כולה מדוּוחות לרשויות פחות מ־20% מהתקריות האנטישמיות, ואילו בצרפת רק רבע מן התקיפות האלימות שמדוּוחות ועומדות בקריטריונים לפשעים אנטישמיים הסתיימו בעונש.7

אירופה: האיחוד האירופי מאמץ את חוק השירותים הדיגיטליים (DSA)

היות שמפעילי הרשתות החברתיות מוּנעים משיקולי רווח, התמריץ שלהם לטפל בגילויי אנטישמיות חלש. מומחים באיחוד האירופי מצאו שאלגוריתמים מסייעים להפצת מידע כוזב בפלטפורמות מקוונות, גם נגד יהודים. בתגובה העבירה מועצת האיחוד האירופי ביולי 2022 את חוק השירותים הדיגיטליים. פירוש הדבר הוא שהחל בשנת 2024 יהיו מפעילי הפלטפורמות אחראים לחסום חדשות כזב ותעמולה של שנאה. אם כך יהיה, ייתכן שתרד השכיחות של השיח האנטישמי באינטרנט.
על מנת שמאמץ זה יהיה יעיל יותר, עליו להיות מיושם בעולם כולו. אלא שבארצות הברית יוזמות דומות נתקלות במחסומים בשל ההקפדה החוקתית על השמירה על חופש הביטוי.

ארצות הברית: תוכנית אסטרטגית ראשונה למאבק באנטישמיות

במאי 2023 השיק ממשל הנשיא ביידן את התוכנית הלאומית למאבק באנטישמיות (National Strategy to Counter Antisemitism). זוהי תוכנית ראשונה מסוגה ורחבת היקף הכוללת למעלה מ־200 רכיבים, בהשראת תוכניות אסטרטגיות מוצלחות באירופה. לתוכנית ארבעה צירים מרכזיים: העלאת המודעות לאיום האנטישמי על הדמוקרטיה האמריקאית, אבטחת הקהילות היהודיות, עצירה של נרמול האנטישמיות וטיפוח הסולידריות בין קהילות. התוכנית מדגישה כי האנטישמיות פוגעת בחברה האמריקאית בכללותה, והיא שואפת להדוף כל צורה של שנאה.

התוכנית קיבלה משוב חיובי מארגונים יהודיים בולטים בארצות הברית, הרואים בה יוזמה פורצת דרך בכך שהיא מזהה את האנטישמיות כסוגיה של ביטחון לאומי. עם זאת, גם יוזמה זו נפלה קורבן לקיטוב הפוליטי, וארגונים שמרניים וימניים מתחו עליה ביקורת. המתנגדים טוענים שהתוכנית מתייחסת בעיקר לתנועות ימין הדוגלות בעליונות הלבנה ושהיא מזניחה את האנטי־ציונות במחנה השמאל הפרוגרסיבי. לשיטתם, חסרה בה הגדרה ברורה של המונח "אנטישמיות". הממשל בחר שלא לאמץ את ההגדרה שניסחה הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (International Holocaust Remembrance Alliance – IHRA), המקובלת על רבים והמסתמכת על מסמך נקסוס ועל ה־JDA (Jerusalem Declaration on Antisemitism), שאינם מזהים את הדה־לגיטימציה של מדינת ישראל ואת שלילת הזכות של העם היהודי לריבונות כביטויים של אנטישמיות. המבקרים גורסים כי בכך התוכנית מאפשרת את המשך גילויי האנטישמיות. בנוסף, יש המאשימים כי התוכנית ממעיטה בחומרת האנטישמיות בכך שהיא כורכת אותה עם דפוסים אחרים של שנאה, למרות שהיהודים הם מטרה לשנאה ללא שום השוואה לקבוצות אחרות.

ישראל מאחדת מחלקות במשרד התפוצות לצורך המאבק באנטישמיות וב־BDS

החלטת ממשלת ישראל למזג את הצוותים המופקדים במשרד התפוצות על המאבק באנטישמיות ועל המאבק בתנועת BDS (Boycott, Divestment, and Sanctions – חרם, מניעת השקעות ועיצומים) מבטאת הכרה בכך שפעילי BDS רבים מחזיקים בהשקפות אנטישמיות ומיישרת קו עם המאמץ הישראלי המתמשך לאימוץ ההגדרה לאנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). עם זאת, למיזוג הזה עשויות להיות השלכות לא־מתוכננות. שילוב המחלקות הללו תחת קורת גג אחת עלול להקשות על שיתוף הפעולה של ישראל עם שחקנים בינלאומיים פרוגרסיביים, יהודים ולא־יהודים כאחד, הנלחמים באופן פעיל נגד גזענות ואפליה והמדברים בזכות חופש הדת, ועם זה מביעים הסתייגויות מכריכת המאבק בשנאת יהודים במאבק שיש לו קשר ישיר עם עוצמתה המדינית של ישראל.

המלצות מדיניות

1. תוכניות אסטרטגיות

על ממשלת ישראל והארגונים היהודיים בתפוצות לעודד עיצוב ויישום תוכניות מקיפות נגד אנטישמיות ברמה ממשלתית, ובכללן יחידות ביקורת עצמאיות הנהנות מהקצאת משאבים הולמים. יש לעודד שיתוף פעולה בינלאומי בין צוותי עמיתים ממדינות שונות.

2. ביטחון פיזי

יש לדאוג לאבטחת שכונות חרדיות ברחבי העולם, שהן יעד עיקרי לאלימות נגד יהודים. מומלץ להתמקד באבטחה באזורים עירוניים שמתגוררות בהם קבוצות יהודיות מזוהות. אבטחת כלל הקהילות בסיוע ממלכתי מותנית ברצון פוליטי, ועל מנהיגי הקהילות היהודיות ליצור קשרים הדוקים עם ההנהגה הפוליטית המקומית כדי שזו תדאג לאבטחה הראויה.

3. אכיפה

יש להתייחס ברצינות לתלונות על תקיפות אנטישמיות ולתבוע הטלת עונשים כבדים על העבריינים. יש להציב יעדים ברורים, מעשיים ומדידים לבלימת תקיפות.

4. אנטישמיות ברשת

יש להפעיל לחץ ציבורי, פוליטי ומטעם החוק על בעלי הפלטפורמות המקוונות כדי שיפעלו למניעה של הפצת תעמולה אנטישמית, ידיעות שקריות ומסרים רווּיי שנאה.

5. אימוץ ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA)

על אף ההסתייגויות, יש לפעול לאימוץ גלובלי של הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית.

6. הפצת מידע ועידוד מפגשים

חשוב לשתף לא־יהודים במידע על היהדות ולעודד מפגשים וקשרים חיוביים בין יהודים לבין לא־יהודים.

הגורמים לאנטישמיות והיחס לממשלת ישראל הנוכחית

ניתוח ממצאי המיזם "קול העם" של המכון למדיניות העם היהודי מאפשר לזהות את הקשר המובהק בין העמדות כלפי ממשלת ישראל המכהנת לבין העמדות כלפי האנטישמיות בארצות הברית.
באופן כללי, קבוצת היהודים האמריקאים (הקטנה בהרבה) המצביעה על קבוצות שמאל קיצוני כמי שהן ״הסיבה העיקרית״ לאנטישמיות ("("the most significant cause היא הקבוצה שנוטה לתמוך בממשלת ישראל הנוכחית (27%) או להרגיש שדעתה על ממשלת ישראל אינה רלוונטית (״מכבדים את הבחירה של הישראלים״). למעשה, כמחצית ממי שרואים בשמאל הקיצוני את האחראי העיקרי לאנטישמיות בארצות הברית אינם ביקורתיים כלפי ממשלת ישראל. זהו שיעור גבוה מאוד לעומת השיעור הממוצע בכלל קהילת יהודי ארצות הברית, שרובם ״מודאגים״ מהרכב הממשלה בישראל. לעומת זאת, בקרב רוב היהודים שמצביעים על קבוצות הימין הקיצוני בתור הסיבה העיקרית לאנטישמיות בארצות הברית ישנו רוב מובהק למודאגים, מסיבות שונות, מן ההרכב של ממשלת ישראל הנוכחית.

הערות

1. ניתוח של האנטישמיות בצרפת, AJC-Fondapol, מרץ 2022.

2. Antisemitism Barometer 2021 – קמפיין נגד אנטישמיות, בריטניה.

3. Kirsten Grieshaber. Germany saw 2,480 antisemitic incidents in 2022, monitoring group says. The Associated Press (June 27, 2023)

4. מחקר של מכון הסקרים. פורסם מטעם המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה: AfD-Anhänger stimmen antisemitischen Aussagen besonders oft zu. Jüdische Allgemeine (November 16, 2021)

5. בשאלון הנוכחי נכללו 11 שאלות המעריכות באופן כללי את ההסכמה עם מגוון סטראוטיפים יהודיים שליליים. השאלות שימשו ליצירת המדד שהנחה את הסקרים של ADL ברחבי העולם החל משנת 1964. משיבים שאמרו כי לפחות 6 מתוך 11 ההיגדים הם "כנראה נכונים" נחשבים למחזיקים בדעות אנטישמיות מוצקות. The ADL GLOBAL 100: An Index of Antisemitism

6. ADL. Antisemitic attitudes in America: Conspiracy theories, Holocaust education and other predictors of antisemitic belief. Center for Antisemitism Research (March 2023)

7. SPCJ. Les chiffres de l'antisémitisme en France en 2022

8. European Commisssion. The Digital Services Act (DSA)

הקודםהבא