הדו"ח השנתי בחן את השלכות המלחמה על החברה הישראלית ועל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
ראש הפרויקט: יעקב כץ.
אפיון המנועים העיקריים המשפיעים על העם היהודי, 2024-2023
המלחמה ברצועת עזה והמתיחות בצפון בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023 השפיעו בשנה זו על מדינת ישראל ועל העם היהודי יותר מכל גורם אחר. למלחמה – שמתנהלים בה קרבות בשבע חזיתות נבדלות בו זמנית – יש השלכות חמורות על ביטחונה של ישראל, על מצבה מבית, על יחסיה הדיפלומטיים עם מדינות אחרות (בייחוד ארצות הברית) וכמובן גם על יהדות התפוצות.
גאופוליטיקה
בעת כתיבת הדברים המלחמה טרם הסתיימה, והבעיות הסבוכות שהיא גורמת משתקפות בכל היבט של החוסן הלאומי הישראלי: ביטחון, כלכלה, סולידריות פנימית, מעמדה של ישראל בעולם וחוזקו של המשולש האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארצות הברית. מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר נשחקה התמיכה הבינלאומית בישראל ומעמדה של המדינה הידרדר קשות, והיא נתונה לביקורות חריפות מידידותיה הטובות ביותר – בראש ובראשונה מארצות הברית, שעיכבה משלוחי נשק כאמצעי לחץ על ישראל כדי שתגיע להסכם עם חמאס על החזרת החטופות והחטופים והפסקת הלחימה. הסכמי השלום עם המדינות הערביות עודם בתוקף, אך כבר ניכרות בהם התחלות של סדקים.
לכידות
המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר – שבתחילתה איחדה את העם וגייסה את הישראלים למשימה של בלימת האויב ויציאה לקרב – הפכה את השסעים החברתיים והאידאולוגיים בתוך החברה הישראלית עוד מלפני הטבח והמלחמה שבאה בעקבותיו למאבק הישרדותי של ממש. מנגד, בנסיבות שכאלה המחלוקות בנוגע לניהול המלחמה והמדינה מוסבות להתנהלות של מצב חירום, והסבה זו מקשה על הנכונות להתפשר. הישראלים ממשיכים להרגיש ולבטא בקול דאגה עמוקה באשר למתחים החברתיים השוררים במדינה, ורבים מהם חשים שהארץ מתייסרת באחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיה.
משאבים
בשנת 2023 נמצאה כלכלת ישראל תחת איום משום שמשקיעים מהעולם לא רצו לעשות כאן עסקים בגלל ניסיונות הקואליציה לחולל רפורמה משפטית. אולם בשנת 2024 נגרם נזק מוחשי לכלכלה, בעיקר באזורי הדרום והצפון ובענף התיירות, וההתאוששות מפגיעה זו תלויה במציאת פתרון למצב הביטחוני. הסיוע החומרי מארצות הברית וממדינות נוספות והתמיכה הרחבה של יהדות התפוצות ממתנים במידת מה את הנזק הכלכלי.
זהות
עד לאחרונה מקובל היה לחשוב שאם אדם מרגיש "יהודי", מן הסתם הוא גם מזדהה עם האג'נדה של הקהילה היהודית המאורגנת ועִם ישראל. מאז מתקפת 7 באוקטובר, עם הנוכחות הבולטת בהפגנות נגד ישראל של קבוצות אנשים המזהים את עצמם כיהודים, אנשים מבינים שאפשר להרגיש יהודי ובכל זאת, בד בבד, להתנגד נמרצות למדיניותן של ישראל ושל הקהילה היהודית הרשמית. הזהות היהודית לובשת אפוא פנים חדשות.
דמוגרפיה
אומנם שיעור הצמיחה של האוכלוסייה היהודית בישראל בשנת 2023 עמד על 1.4%, אבל במדינות רבות אחרות האוכלוסייה היהודית מתמעטת; ירידה חדה במיוחד נרשמה ברוסיה ובאוקראינה, בעקבות ההגירה הגדולה משם בשנים האחרונות. כוחות טבע של תמותה וילודה מביאים לשינוי איטי בממדיהן של אוכלוסיות, אך הגירה עשויה ליצור אפקט חזק בתוך פרק זמן קצר. כך למשל, ההגירה מדרום אפריקה הובילה לירידה שנתית של כ־0.9% בגודלה של הקהילה היהודית. קהילות מזדקנות באירופה, למשל בהונגריה, בפולין וברוב מדינות חבר העמים, מצטמקות בימים אלה לאט יותר עקב הכוחות הדמוגרפיים, כשאנשים קשישים מתים ואחרים אינם תופסים את מקומם.
אנטישמיות
מאז מתקפת 7 באוקטובר יהדות העולם נאלצת להתמודד עם אווירה ציבורית כללית של אנטישמיות, ובכלל זה תקריות של תקיפת יהודים ברמה שכמוה לא נראתה מאז מלחמת העולם השנייה. 30% מן ההורים היהודים האמריקאים מייעצים לילדיהם הסטודנטים להסתיר באוניברסיטה את זהותם, ואילו מחצית מיהודי לונדון שוקלים להגר אל מחוץ לבריטניה. בגרמניה הותקף עד לזמן כתיבת מסמך זה אחד מכל שלושה מוסדות יהודיים. בצרפת זינק מספר התקריות האנטישמיות ב־ 1,000%.