הדו"ח השנתי בחן את השלכות המלחמה על החברה הישראלית ועל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
ראש הפרויקט: יעקב כץ.
הטבח הנורא שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שהוצתה בעקבותיו הפכו את השנה החולפת לשנת מפנה בתמונת המצב הגאופוליטי של ישראל והעם היהודי. המלחמה טרם תמה בשעת כתיבת דברים אלה (אוגוסט 2024), אך רישומיה המדאיגים ניכרים על פני מכלול רכיבי החוסן הלאומי: הביטחון, הכלכלה, הסולידריות הפנימית, מעמדה הבינלאומי של ישראל ועוצמתו של המשולש האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארצות הברית.
מתקפת 7 באוקטובר התרחשה בעיצומו של משבר פנימי בישראל, שהחל עם הצגתה של תוכנית ממשלתית לשינויים במערכת המשפט (ינואר 2023). המהלך עורר מחאה מתמשכת, שחידדה את השסעים החברתיים והפוליטיים בישראל. השנה החולפת המחישה את סכנתה של מלחמה רב־זירתית, כאשר בה בעת חלה שחיקה בדימוי של צה"ל ושל מערך המודיעין גם בקרב ידידים וגם בקרב אויבים. בעזה מתנהלת מלחמה שמטרותיה טרם הושגו; באזור הצפון מתחולל
עימות מול חיזבאללה, שהביא לנטישה של יישובי קו העימות והפיכת 80 אלף תושביהם לפליטים בארצם. התגמול האיראני על הריגתו של מפקד כוח קודס בלבנון ובסוריה שינה את פניו של העימות בין ישראל ואיראן, ואף שההתקפה סוכלה בעיקרה, עצם העובדה שאיראן שיגרה משטחה לעבר ישראל מאות טילים וכטב"מים עמוסים ב־60 טונות חומר נפץ היא עצמה בבחינת שינוי קיצוני של כללי המשחק, שמציב לישראל אתגר ביטחוני מדאיג. החות'ים בתימן, המסתייעים בנשק איראני, מאיימים על כלי שיט ישראליים בים האדום ומשגרים טילים לעבר ישראל, ומיליציות שיעיות בעיראק, שלוחותיה של איראן, מצטרפות אף הן לירי הטילים. המצב הביטחוני בשטחי יהודה ושומרון מעורער ומאלץ את כוחות הביטחון לפעול בעוצמה כדי לבלום את ניסיונות החמאס להצית גם חזית זו, והתגברות האלימות של גורמים יהודיים ביהודה ושומרון מלבה את המתיחות.
בחודשים שחלפו מאז מתקפת 7 באוקטובר נשחקה התמיכה הבינלאומית בישראל, ומעמדה הידרדר לשפל עמוק. בין השאר היא נתונה לביקורת קשה מצד טובי ידידיה, ובראשם ארצות הברית, שאף מעכבת, כאמצעי לחץ, הספקת תחמושת. הסכמי השלום עם מדינות ערב נותרו אומנם על כנם, אך מתגלעים בהם סדקים. האנטישמיות מתחזקת, ומתרבים גילויי אלימות ועוינות נגד יהודים בתפוצות. בזירה המשפטית הבינלאומית מנהיגי ישראל מאוימים במעצר בגין "ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות". ועוד: למלחמה הממושכת השפעה מזיקה על הכלכלה הישראלית: גידול בהוצאות הביטחון והורדה בדירוג האשראי הבינלאומי, המלוּוה בתחזיות לגידול בגירעון ולהחרפה בלחצים האינפלציוניים; האחדות הפנימית בטלטלה, הפגנות נגד הממשלה מתקיימות תוך כדי המלחמה, וגורל החטופים ומחיר העסקה לשחרורם מידי חמאס משסעים את החברה הישראלית; ולבסוף, אי־גיוסם של החרדים לצבא מאיים על יציבות הממשלה, שאינה מקבלת תמיכה ציבורית רחבה כאשר ברקע ברורים לעין כול המתחים הגלויים בין מרכיביה.
בתמונה אפלה זו מנצנצות גם נקודות אור: המכות הקשות שצה"ל מנחית על חמאס; מבצעי סיכול ממוקד נגד מנהיגי הטרור המלמדים על תעוזה, יכולות ומודיעין יוצאי דופן; ההתגייסות הנחושה של כוחות המילואים למלחמה; ההתארגנות הספונטנית של החברה האזרחית לסייע לנפגעי מתקפת החמאס; אי־גלישה למלחמה אזורית כוללת (מציאות שעלולה להשתנות בכל רגע); ההירתמות של כוחות בינלאומיים, בהובלת ארצות הברית, להתמודדות עם איומי החות'ים, ובכלל זה פעולתם – בסיוע מדינות ערביות – לבלימת המתקפה האיראנית על ישראל; היציבות היחסית ביחסי יהודים-ערבים בתוך ישראל; היוותרות הסכמי השלום על כנם למרות ההתקררות ביחסים והביקורת הקשה המוטחת בישראל.
מגמות והמלצות
יש לפעול לשיקום חוסנו של משולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארצות הברית. בהקשר זה יש לבחון בקשב ובקפדנות את ההצעות האמריקאיות לארכיטקטורה אזורית חדשה, שבכללה נורמליזציה של היחסים עם ערב הסעודית.
הסבר: שיתוף פעולה עם ארצות הברית לכינונה של קואליציה אזורית שתבלום ביתר יעילות את התוקפנות האיראנית יסייע גם באיחוי השסעים שנפערו ביחסי ישראל וארצות הברית. הסכם שלום עם ערב הסעודית יירשם כתפנית היסטורית במעמדה של ישראל בעולם הערבי והאסלאמי.
יש לפתוח לדיון מחודש את הסוגיה של כריתת ברית הגנה בין ישראל לארצות הברית.
הסבר: המלחמה חשפה את תלותה הביטחונית של ישראל בארצות הברית. לברית בין השתיים יש כמובן גם מגבלות על עצמאות הפעולה של ישראל, ועם זאת יתרונותיה הם בהרתעת אויביה של ישראל ובהרגעת אזרחיה. (יש כמובן לחתור לנוסח הסכם שיפגע באופן הפחוּת ביותר בעצמאות הפעולה של ישראל.)
יש להימנע ממעורבות, ואף ממראית עין של מעורבות, בבחירות לנשיאוּת בארצות הברית.
הסבר: סוגיית יחסי ישראל-ארצות הברית מופיעה במערכת הבחירות האמריקאית כסלע מחלוקת בין־מפלגתית. הפיתוי להשמיע עמדות שיתפרשו כתמיכה בצד זה או אחר עשוי להיות חזק, אך על ישראל לדבוק בעקרון היסוד העומד בבסיס היחסים המיוחדים שלה עם ארצות הברית, שלפיו על ישראל לטפח ביחסיה עם ארצות הברית אהדה דו־מפלגתית.