שעון הלכידות (שבהערכות השנתיות של המכון כונה עד לשנה שעברה ״שעון הקשרים״) הוזז השנה מעט לכיוון החיובי, בשל השפעתן של המלחמה ושל התפרצות גילויי האנטישמיות ברחבי העולם כלפי תחושת שותפות הגורל של היהודים בישראל ובתפוצות. ואולם השעון מושפע גם באופן שלילי – מרמת הקיטוב בישראל, שנותרה גבוהה מאוד. על רקע הזעזוע של מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה, שאיחדו את אזרחי ואזרחיות ישראל למשך כמה שבועות במשימת הבלימה של האויב והיציאה למלחמה, המאבק האידאולוגי והחברתי מקבל צביון של מאבק הישרדות כפשוטו, קרי מאבק על החיים. בנסיבות כאלה, מחלוקות על ניהול המדינה והמלחמה מקבלות אופי של שעת חירום, שמקשה על נכונות לפשרות.
כפי שמראים הנתונים, תחושת ההזדהות של היהודים בעולם עם ישראל התחזקה, ותחושת ההזדהות של הישראלים היהודים בישראל עם יהדות העולם התחזקה מאוד (8 מכל 10 יהודים בישראל מסכימים עם ההיגד ש״לכל היהודים, בישראל ובתפוצות, יש עתיד משותף״, זינוק מעלה לעומת שנים קודמות). בה בעת, הישראלים היהודים מביעים דאגה עמוקה מן המתח החברתי (82% "מודאגים" או "מודאגים מאוד" ממצב הלכידות החברתית), ורבים מהם סבורים כי המדינה עוברת משבר שהוא החמור ביותר בתולדותיה.
גורמים אחרים שהשפיעו השנה על לכידות העם היהודי הם אלה: הפגנות נגד ישראל – שניכרו בהן נימות אנטי־יהודיות ואשר חיזקו את הנטייה של יהודים רבים בעולם להכיר בכך שביטויים נגד ישראל הם לעיתים קרובות כסות לסנטימנט אנטישמי; מערכות בחירות פוליטיות בכמה מדינות – שלנושא הישראלי וליחס ליהודים היה בהן תפקיד ואשר העלו את מפלס הדאגה של יהודים מפני העתיד הצפוי להם במדינתם; מאבק חברתי פנים־ישראלי על סוגיית גיוסם של החרדים לצה״ל – שמקטבת את היחסים בין ישראלים יהודים לא־חרדים לישראלים חרדים, ואף באה לידי ביטוי ביחסים שבין ישראלים שאין להם ברית פוליטית עם המפלגות החרדיות לישראלים התומכים בקואליציה הנוכחית, שנשענת על תמיכת החרדים; ויחסים מתוחים של ממשלת ישראל והעומד בראשה עם הממשל האמריקאי הנוכחי (שרוב יהודי ארצות הברית תומכים בו). הבחירות לנשיאות בארצות הברית יוסיפו להשפיע על הלכידות בישראל גם בשנה הבאה, לנוכח העדפתם הגלויה של אזרחים ישראלים את מועמדותו לנשיאות של מי שרוב יהודי ארצות הברית אינם תומכים בו (דונלד טראמפ).
מגמות והמלצות
יש לחתור לקיומן של בחירות לכּנסת ולאחריהן להקמת קואליציה שתחזק מגמות של התכנסות להסכמות חברתיות רחבות.
הסבר: המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) נמנע בדרך כלל מהמלצות בעלות אופי פוליטי, אולם המתח החברתי בישראל – על רקע מלחמה שתוצאותיה עשויות להשפיע על יכולתה של ישראל להתקיים בביטחון בדורות הבאים – מחייב מהלכי חירום לחיזוק הלכידות הפנים־ישראלית, להפגת מתחים, לצינון האווירה הלעומתית ולגיבוש תוכניות ביטחוניות, מדיניות וחברתיות בהסכמה רחבה. קשה להשיג, בעת הזו, לכידות פנים־ישראלית, משום שהציבור הישראלי רוחש מעט אמון לממשלה הנוכחית. קביעה זו, הנסמכת על סקרים רבים, היא עובדתית, והיא איננה קביעה שיפוטית. לפיכך נדרש מהלך של בחירות – למרות הקושי לקיים בחירות תוך כדי מלחמה – שהזוכה בהן, על פי ההגדרה, יקבל את אמון הציבור.
אנו ממליצים כי הזוכה בבחירות ישאף להקים קואליציה שתכלול את הכוחות המרכזיים הפוליטיים בחברה הישראלית. מהלך שכזה יחשל את הלכידות הפנימית של החברה הישראלית ויאפשר לממשלה הנבחרת לפעול מול האתגרים העצומים העומדים לפנינו. קואליציה רחבה שכזו תתאפשר משום בישראל ישנה הסכמה רחבה של רוב ציוני ממלכתי על קשת רחבה של נושאים שאפשר לקדמם בהסכמה רחבה (אם כי לא בהסכמה מלאה, משום שייתכן שקבוצות שאינן נמנות עם רוב זה יתנגדו לשינוי). בנסיבות הגאו־פוליטיות שנוצרו (נכון לעכשיו, יולי 2024), קיומה של הנהגה מוסכמת ומקובלת, שתיהנה מאמון של רוב הציבור, אינו בגדר מותרות אלא הוא צורך חיוני.
יש לנצל את ההזדמנות שנוצרה עם ההכרה של יהודים בגורל המשותף להם כדי להרחיב שיתוף פעולה יהודי עולמי למאבק בעד ישראל ונגד השיח האנטישמי.
הסבר: התלכדות הזירה האנטי־ישראלית (במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר ובגילויי השנאה לישראל מצד קבוצות בעולם המערבי) עם הזירה האנטישמית (בהימשכותם של גילויי האנטישמיות, בעלייה של גורמי כוח אנטישמיים ובגלישה משיח ביקורתי על ישראל לשיח אנטישמי) הביאה להכרה נרחבת בקרב יהודים בכך שאין לנתק את מצבם וגורלם של היהודים בישראל ממצבם וגורלם של היהודים בתפוצות. המאבק נגד ״שנאת ישראל״ במובנה הרחב – לא זה המדיני הקונקרטי, הנוגע למדינת ישראל – הוא מאבק של כלל העם היהודי; והצורך במאבק כזה, בדרכים מגוונות, חלחל עתה להכרתם של יהודים רבים במדינות שונות בעולם. בנסיבות אלה, אף שהן קשות, נוצרה הזדמנות לחיזוק הלכידות הכלל־יהודית. מהלך שיביא לחיזוק כזה מחייב קשר רציף של מנהיגים יהודים ברחבי העולם זה עם זה ושיתוף פעולה נרחב ככל האפשר – וכאמור, אין לצפות להסכמה מלאה – לשם זיהוי הגורמים העוינים את ישראל ואת העם היהודי בכללו ולצורך גיבוש אסטרטגיה נכונה ויעילה למאבק בהם.