הדו"ח השנתי בחן את השלכות המלחמה על החברה הישראלית ועל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
ראש הפרויקט: יעקב כץ.
דווקא בתקופה שהמגמות הכלכליות החלו סוף סוף להתכנס למצב נורמלי, ודווקא לאחר ההתאוששות ממגפת הקורונה ומההשלכות הכלכליות של הניסיונות לעשות בישראל רפורמה משפטית ללא הסכמה רחבה, דווקא אחרי כל אלו הִכּה הזעזוע הקשה של מתקפת 7 באוקטובר 2023 ופגע קשות גם בכלכלה הישראלית. האירוע מחייב אפוא הערכה מחודשת של הסיכונים הביטחוניים העתידיים והיערכות תקציבית חדשה לשנים הקרובות. על פי ההערכות הקיימות, בשנים הבאות יידרשו בישראל תוספת מתמשכת של כ־1% תוצר בהוצאה הביטחונית בד בבד עם העלאת מיסים או ביטול פטורים ממס. עד כה בוצעו קיצוצים בהוצאה האזרחית בתחומי החינוך והבריאות וקיצוץ בתוספות שניתנו בתקציב 2023 לחברה הערבית. כמו כן הוטל מס מיוחד על רווחי הבנקים. המצב התקציבי המתוח צפוי להימשך לפחות עד שנת 2026, תלוי כמובן במשך המלחמה ובהסדרים הבינלאומיים שייקבעו לאחר סיומה.
פריצת המלחמה הייתה כרוכה בהתמודדות במספר חזיתות גדול, אירוע חסר תקדים בהשוואה לעימותים הצבאיים הקודמים. המשמעות הכלכלית המיידית הייתה קפיצה ענקית בשנת 2024 בהוצאות הביטחון והסיוע לאזרחים, שבאו לידי ביטוי בהגדלה של ממש בגירעון בתקציב ובקפיצה צפויה בחוב הממשלתי בכ־7% תוצר. יש לומר כי התפתחות זו הייתה יכולה להיות חמורה יותר לולא הסיוע הצבאי האמריקאי המיוחד שאושר בבית הנבחרים בחודש אפריל 2024 בגובה של כ־14 מיליארד דולר. סיוע זה עוזר מאוד בחיזוק האמינות התקציבית של ממשלת ישראל ברקע הורדות דירוג האשראי בידי שלוש החברות שמדרגות את ישראל – מודיס, P&S ופיץ'.
תכנון לעתיד של התקציב מחייב להפעיל מדיניות נבונה בתחומי ההוצאה התקציבית שתסמן לציבור כי הממשלה מכוונת להחזרת המשק לתוואי של צמיחה. תוואי זה יכלול, בין היתר, את שיקום אזורי הדרום והצפון בישראל, אשר ניזוקו קשות מן המלחמה. בכלל הצעדים הנדרשים בולט הצורך בהרחבת ההשקעה בתשתיות, במקורות אנרגיה חלופיים ובהיערכות לקליטת גל העלייה הצפוי בעקבות השלכות המלחמה, שבראשו ההתעניינות המתגברת בעלייה לישראל בקרב יהודי צרפת. רצוי גם כי המתווה לעתיד יגובה בניצול של הזדמנויות חדשות במישור הבינלאומי ושל האפשרות לשדרוג הקואליציות הבינלאומיות שנרקמו בתקופת המלחמה, ובכלל זה הפוטנציאל להסכם שלום עם ערב הסעודית.
תרומתם של יהודי העולם לישראל באה לידי ביטוי מיידי בפילנתרופיה שלהם למוסדות בישראל (בתי חולים, אוניברסיטאות ועוד). תחום זה, אשר נעצר בעשור הראשון של שנות האלפיים על כ־1% מהתוצר ונשאר שם שנים רבות, עלה מאוד בעשור האחרון והגיע ב־2023 ל־3% מהתוצר. על רקע הצורך הדחוף לממן את הוצאות השיקום הגבוהות באזורי הדרום והצפון, ובשל הצורך בתמיכה בזרמי העלייה הפוטנציאליים, המושפעים מגילויי האנטישמיות בעולם, יש לקוות שהמגמה שהסתמנה לאחרונה אף תואץ במהלך 2024 ובשנים הקרובות.
המצב הבינלאומי בכלכלה, המבשר התאוששות צפויה באירופה לאחר הזעזוע הראשוני של מלחמת רוסיה-אוקראינה, יחד עם השתלטות הבנקים המרכזיים במערב על האינפלציה עשויים ליצור מצע נוח לשובן של התפתחויות חיוביות יותר בכלכלת ישראל בשנת 2025. חזרת האינפלציה לקרבת היעד שסימנו הבנקים המרכזיים בעולם תומכת באפשרות היתכנותה של הורדת הריבית ובעקבותיה הקלה בהתמודדות של החברות העסקיות עם הקשיים הפיננסיים שהן נקלעו אליהם. הפד (הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית) והבנק המרכזי האירופי, וגם בנק ישראל, הצהירו על הפחתות ריבית עתידיות, שייתכן שיוחל בהן לקראת סוף השנה הנוכחית (2024). שינוי מדיניות זה צפוי לתמוך בצמצום האבטלה בארצות הברית, באירופה ובישראל. בישראל עלתה רמת האבטלה הנרחבת בעיקר עקב השפעת האירועים על תעסוקת המפונים ועל ענף התיירות, אשר ממשיך להיות מושפע לרעה בגלל התמשכותה של המלחמה. לאחר שמערכת הביטחון החלה לשלוח צווי גיוס גם לחרדים, התחזית היא שתורגש הקלה בנטל השירות שנושאים כרגע על גבם חיילי המילואים, עם פוטנציאל לחיסכון של ממש בתקציב..
מגמות והמלצות
על ישראל לפעול במסגרת הקואליציה הבינלאומית, לחתום על הסכמי שלום נוספים ולהפנות תקציבים לתחום האזרחי.
הסבר: העימות הצבאי שפרץ לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023 המחיש עד כמה חשוב שישראל תפעל במסגרת הקואליציה הבינלאומית, שהתחזקה בתקופת המלחמה. חשוב לנצל את יתרונותיה של פעילות מתואמת לצורך טיפול כוללני באיומים הצבאיים שעוד נכונו לנו בעתיד. הצורך בהגדלת תקציב הביטחון ייחלש ככל שישראל תפעל יותר ויותר בכוחות משולבים עם מדינות המערב, שלקחו על עצמן הלכה למעשה חלק מן ההגנה הצבאית נגד האיום האיראני. רצוי כי תהליך זה יהיה מלווה, במידת האפשר, בחתימה של ישראל ומדינות באזור על הסכמי שלום נוספים. ניצול הזדמנויות במישור הבינלאומי יאפשר להפנות תקציבים לתחום האזרחי, אשר צפוי להימצא בקשיים בגלל הזינוק בתקציב הביטחון ובתשלומי הריבית; אלה האחרונים יעלו משמעותית בשל העלייה החדה בחוב הממשלתי.
יש לקרוא לאחדות פנימית בתוך ישראל
הסבר: בימים אלה חשוב לקרוא בקול צלול למען אחדות פנימית בתוך ישראל. דרך שכזאת תוביל לייצובה של תשתית חברתית, שיתרונותיה רבים. האחדות שהתגלתה בתקופת המלחמה צריכה לשמש מנוף לתהליכים חיוביים, שיתרונותיהם יבואו לידי ביטוי גם בכלכלת המשק.
יש ליזום פרויקטים לחיזוק החברה האזרחית
הסבר: אחדות העם היהודי והסולידריות עם תושבי הדרום והצפון בישראל הן מחויבות המציאות בפרק הזמן הנוכחי ובעתיד הנראה לעין. את תקציבי הממשלה שיועדו לסיוע כלכלי לתושבי האזורים הפגועים בתקופת המלחמה יש להפנות בהמשך למאמצי השיקום ולבנייה מחודשת של ההון הפיזי באזורים שנפגעו. ייזום פרויקטים לחיזוק החברה האזרחית, ובכללם טיפול בבריאות הנפש ונקיטת יוזמות לחיזוק ארגונים לא־פורמליים, למשל תנועות הנוער, יתרמו להשבת התקווה ולפיתוח העתיד.
יש לחזק את הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות
הסבר: תופעת האנטישמיות שהתגלתה בעולם, אשר קיבלה ביטוי מובהק באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית ובאירופה, היא תזכורת לכולנו שאין תחליף לחיזוק מוסדות המדינה בישראל ולפיתוח החיים בה. על ישראל לעצב תוכנית מחודשת לקליטת יהודי העולם שיחליטו לעלות לארץ. ליהודי העולם יש גם היכולת לתרום משמעותית לחיזוק הקשרים של ישראל עם המדינות השונות באמצעות שיפור ההסברה של הצד הישראלי והיהודי במדינתם. לתרומות הכספיות שיתמכו במוסדות הישראליים ובתוכניות השיקום של האזורים הניזוקים בישראל יש, ויהיה, תפקיד חיובי. חשוב מאוד להוציא לפועל את היוזמות לשיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין יהודי התפוצות.