הדו"ח השנתי בחן את השלכות המלחמה על החברה הישראלית ועל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
ראש הפרויקט: יעקב כץ.
ראש הפרויקט: יעקב כץ.
מתקפת הטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023 השפיעה מאוד על הזהות היהודית – באופן כללי ובפרט בתפוצות. השפעה זו היא בחלקה מבנית ובחלקה כמותית. מבחינה מבנית האירוע חשף שני רכיבים של מה שאנו נוהגים לכנות בשם הכללי "זהות יהודית": התחושה ש"אני יהודי או יהודייה", כלומר שאני חלק מן העם היהודי; והזדהות עם האג'נדה של הקהילה היהודית הרשמית, המאורגנת, ועם מדינת ישראל. המשמעות השנייה מתקשרת לפעולות כגון הבעת תמיכה בישראל (למשל במצעדי הצדעה לישראל), השתתפות באירועים דתיים מרכזיים (למשל, סדר פסח או השתתפות בתפילת יום כיפור בבית הכנסת) והענקת חינוך יהודי לילדי המשפחה (בכל מיני מסגרות).
עד לאחרונה ההנחה הייתה שאדם שמרגיש "יהודי" מזדהה עם האג'נדה של הקהילה היהודית המאורגנת ועם מדינת ישראל. אך מאז אירועי 7 באוקטובר, כשקבוצות אנשים בתפוצות המזהים את עצמם כיהודים משתתפים בגלוי בהפגנות נגד ישראל, מתברר שאפשר להרגיש יהודי ובה בעת להתנגד במוצהר לאג'נדה של מדינת ישראל ושל הקהילה היהודית הרשמית. הזהות היהודית מקבלת אפוא מהות חדשה.
ההשפעה המבנית השנייה עניינה טבעה החברתי, האינטראקטיבי והנתון למחלוקת של הזהות היהודית. בתרבות האמריקאית נתונות לכל אדם הזכות וההזדמנות לעצב את דמותו על פי ההחלטות והבחירות האוטונומיות שלו או שלה. מכאן שאם אני בוחר או בוחרת להיות יהודי, כי אז יש לי הזכות וההזדמנות "להיות יהודי"; ואם אני בוחר או בוחרת שלא להיות יהודי, כי אז איני חייב להיות יהודי.
ההפגנות נגד ישראל (ונגד היהודים) בקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית, בצירוף ההטרדות והאיומים הנלווים להן, המחישו שהאפשרות לבחור אם אני יהודי אם לאו לא בהכרח קיימת. מתברר כי אנשים אחרים יכולים להצמיד לי זהות יהודית או ציונית גם אם אינני רוצה בכך וגם אם מעולם לא חשבתי על כך. בנקודת הזמן הנוכחית קשה לדעת איך ישפיע שינוי זה על אנשים באופן אישי, אבל כבר עכשיו מסתמן בבירור שאכיפת הזהות היהודית בדרך כזאת מביאה לתגובות מנוגדות מקוטבות, בייחוד בקרב הצעירות והצעירים.
לנוכח אכיפה זו (באמצעות צורות שונות של עוינות והפחדה) יש סטודנטים המציגים לראווה את זהותם היהודית ואת סמליה, ולעומתם יש אחרים שעושים כל מאמץ להתנער ממנה.
נראה שמתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה חיזקו אצל רבים את תחושת היותם יהודים וחלק מן העם היהודי והגבירו את הזדהותם עם ישראל, בכל אופן בטווח הקצר. לפיכך אנחנו מזיזים השנה בשעון הזהות את מקומו של המחוג לכיוון חיובי. עם זאת, יש לומר כי לשינויים המבניים שהתגלו בשנה החולפת יכולות להיות השלכות לא צפויות בטווח הארוך.