שעון הדמוגרפיה התעדכן לחיוב השנה. שיעור האוכלוסייה היהודית בעולם נמצא בעלייה, ולא רק בישראל, שתמיד מובילה את הגידול בעם, אלא גם במדינות שבהן שוכנות כמה מן הקהילות היהודיות הגדולות ביותר, כמו ארצות הברית, קנדה ובריטניה.
שיעור הצמיחה של הקהילה היהודית בישראל עמד ב–2023 על 1.4% – שיעור נמוך במובהק מן השיעור שנרשם ב-2022, 1.7%, בעקבות גל עלייה גדול במיוחד מאוקראינה ומרוסיה באותה שנה. את שיעורי הצמיחה בקהילות היהודיות שמחוץ לישראל קשה הרבה יותר לאמוד, אבל יש תמימות דעים בעניין הקביעה שקהילות יהודיות אחדות מחוץ לישראל גדלות בימים אלה. כמו בישראל גם צמיחה זו אינה תלויה אך ורק בהגירה, כמו שאירע בגרמניה בשני העשורים האחרונים, אלא היא נובעת גם מגידול טבעי, כאשר מספר הלידות עולה על מספר המיתות, עדות לחיוניותן של הקהילות היהודיות בתפוצות.
חשוב לומר שאפילו באותן קהילות שמספר חברי הקהילה שלהן גדל, שיעור הגידול נמוך בהרבה מזה שנרשם בישראל. צמיחת האוכלוסייה בישראל מקורה בשילוב של גידול טבעי (ילודה גבוהה יחסית ותמותה נמוכה יחסית באוכלוסייה הצעירה) עם הגירה חיובית (יותר הגירה לישראל מאשר ממנה). את גורמי הילודה והתמותה לא קשה לנבא, ומהם עולה שהאוכלוסייה היהודית בישראל תמשיך לגדול בשיעור גבוה יותר מזה שבקהילות התפוצות. לעומת זאת, את מגמות ההגירה קשה לחזות, בייחוד לנוכח המלחמה הנוכחית.
שיעור האוכלוסייה היהודית נמצא בירידה בכמה וכמה מדינות. הירידה החדה ביותר נחזית במדינות כגון רוסיה ואוקראינה, שיהודים רבים עזבו אותן בשנים האחרונות. כוחות טבע דוגמת תמותה וילודה מביאים לשינויים איטיים בגודל האוכלוסייה, אולם הגירה יכולה להשפיע השפעה ניכרת בתוך פרק זמן קצר בהרבה. כך גם בדרום אפריקה, שם ההגירה מן המדינה הובילה לפיחות שנתי של 0.9% בקירוב בגודלה של האוכלוסייה היהודית. קהילות מזדקנות באירופה, למשל בהונגריה, בפולין ובמדינות חבר העמים, מתכווצות בימים אלה לאט יותר בגלל כוחות דמוגרפיים, כאשר אנשים ונשים קשישים מתים ואחרים אינם באים במקומם.
מגמות והמלצות
1. נחוצים מאמצים להקלה בעלייה ארצה
לנוכח הנסיקה הנוכחית בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם סביר להניח שתהיה התעניינות רבה יותר בהגירה לישראל. על ממשלת ישראל לנקוט צעדים מעשיים לסייע בעלייה ובקליטה של מי שבוחרים לבנות כאן חיים חדשים. לשם כך יש להשקיע מאמצים ולהתאים את המדיניות ואת הגישות של הסוכנויות הקיימות, ממשלתיות ולא-ממשלתיות, להתמודדות עם גל עלייה זה, הנבדל משמעותית מן הגלים שקדמו לו מבחינת המעמד הכלכלי. יש להשקיע במיוחד בצעירות ובצעירים, שכן הללו עשויים להיות מושפעים יותר משאר האוכלוסייה מרמות האנטישמיות בקרב הסטודנטים. יש להרחיב את תוכניות האולפנים ללימודי עברית והמסלולים האוניברסיטאיים.
2. יש למצוא משאבים חדשים לתמיכה בקהילות היהודיות המידלדלות
בקהילות היהודיות שממדיהן מתכווצים, בין עקב הגירה החוצה, כמו ברוסיה ובאוקראינה, ובין עקב גידול שלילי טבעי בקהילה מזדקנת, יש לעשות מאמצים למען מי שבוחרים להישאר. עד היום, חלק גדול מן התמיכה נקשר למעמדם כניצולי שואה. כעת חיוני למצוא משאבים וארגונים חדשים, או שארגונים קיימים יצטרכו לשנות כיוון – כדי לדאוג לרווחתם של אנשים מבוגרים שהם צעירים מכדי להיות ניצולי שואה, אבל בה בעת הם מזדקנים וחסרים תמיכה קהילתית.