מאז טבח 7 באוקטובר 2023 נראות ארצות הברית וישראל, יותר מאי פעם, קרובות יותר ויותר לקרע ביניהן.
החדשות הטובות הן שארצות הברית מעולם לא תמכה בישראל באופן כה עוצמתי, נדיב ויעיל כפי שעשתה מייד אחרי מתקפת חמאס; במהלך כיפת המגן הבינלאומית יוצאת הדופן שהדפה את מטח הטילים של איראן באמצע אפריל 2024 ; בקיץ, כשאיראן וחיזבאללה איימו שתיהן בתקיפות מסיביות; ובאספקה המחודשת של תחמושת וחלקי חילוף למרות הבעיות בשרשרת האספקה הצבאית של ארצות הברית.
החדשות הרעות הן שהמלחמה חשפה קווי שבר בברית ארצות הברית-ישראל ובממסד הדמוקרטי, ולא רק ב”סקוואד”. הנוף המפלגתי בארצות הברית שנעשה רעיל יותר ויותר והבהלה המוסרית של התקשורת בנוגע לסבלם של האזרחים בעזה מאיימים להפוך את ישראל לנקודת מחלוקת מפלגתית נוספת. רפובליקנים תומכי ישראל חוששים שקמלה האריס מייצגת דור חדש של דמוקרטים שאינם אוהבים “מהקישקעס” את ישראל; ודמוקרטים תומכי ישראל חוששים מכך שהבדלנים ושונאי היהודים בקואליציה של דונלד טראמפ מייצגים את פניה האמיתיות של המפלגה הרפובליקנית, אשר התפיסה השלטת בה היא שיש להפוך שוב את אמריקה לגדולה.
התמיכה האמריקאית המתמשכת בישראל והבוז המופנה כלפי שנאת יהודים צריכים לדחוף את הקהילה היהודית האמריקאית ואת הארגונים היהודיים להפסיק לדבר אל עצמם ולבצע יותר פעולות הסברה בקרב הרוב הדומם.
עם זאת, על הקהילה היהודית להיות זהירה שבעתיים במסע הבחירות של 2024 , וגם לאחריו. הן הרפובליקנים הן הדמוקרטים עלולים למצוא את עצמם כועסים בסופו של דבר על “היהודים” ועל ישראל, והקהילה היהודית מסתכנת בפילוג חמור. חוסר היכולת של רוב האנשים משני הצדדים להטות אוזן לדאגות של האחר הוא מוחשי. היהודים תומכי האריס משוכנעים כל כך בכך שטראמפ יהרוס את ארצות הברית ויבגוד בסופו של דבר בישראל ומנגד, היהודים תומכי טראמפ מתוסכלים כל כך מהיעדר היציבות העולמי הנובע לטענתם מן ההנהגה של ביידן־האריס ומן הצורך המתמיד של האריס לאזן בין תמיכה בישראל לתמיכה בפלסטינים.
ואכן, ככל שחולף הזמן, המחלוקות בין המדינות הופכות גלויות ובוטות יותר. ישראל מצטיירת כמי שנלחמת בלי שסימנה לעצמה יעד אסטרטגי ל”יום שאחרי” שממנו אפשר לגזור מהלכים טקטיים בשטח. גם לאחר חודשים ארוכים של לחימה ברצועה, צה”ל לא השיג את היעדים שהוצבו לו, והוא אינו מקפיד, לפי השקפתה של ארצות הברית, להגן על חייהם של חפים מפשע. הממשל מתוסכל מכך שישראל אינה קשובה לבקשותיו, מה שמצטייר ככפיות טובה ישראלית והתעלמות מן האינטרס האמריקאי. ואכן, בארצות הברית נשמעים קולות, בעיקר באקדמיה, הקוראים לעשות הערכה מחדש של היחסים עם ישראל ולנהוג בה כבכל מדינה, על פי האינטרסים של ארצות הברית ותו לא.