הדו"ח השנתי בחן את השלכות המלחמה על החברה הישראלית ועל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
ראש הפרויקט: יעקב כץ.
למן יום תחילת המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה ב־7 באוקטובר 2023 התעוררו בארצות הברית, בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל, שני סוגי מחאות: מצד אחד, הפגנות תמיכה בישראל, ומנגד – הפגנות תמיכה בפלסטינים ונגד המשך המלחמה. המחאות הללו תפסו נפח לא מבוטל בסדר היום של האזרח האמריקאי (דוגמה מוכרת במיוחד: מחאות האוהלים בקמפוסים).
בסקירה שלהלן יוצגו ממצאים ותרשימים על בסיס נתונים שליקט מכון המחקר C"Count Crowding Consortium"0 של מרכז ASH למשילות דמוקרטית וחדשנות שבאוניברסיטת הרווארד. המכון אוסף מידע זמין על מחאות והפגנות ממקורות גלויים ונגישים לציבור. בסקירתנו מופנה הזרקור להפגנות בנושא החטופים ובעד ישראל, אך יש בה גם התייחסות להפגנות תמיכה בפלסטינים.
מה מכיל המידע על ההפגנות?
- זהות הארגונים שמובילים את ההפגנות, כגון הסטודנטים והקהילה המקומית
- המסרים הראשיים שהוצגו בהפגנות הללו, כגון סולידריות עם ישראל, קריאה לשחרור החטופים, קריאות להפסקת אש
- מיקום ההפגנה
- מספר המשתתפים (לא תמיד)
הממצאים מוצגים כמענה לשאלות האלה:
- מהו הנפח היחסי של ההפגנות הקשורות למלחמה?
- אילו קבוצות מובילות את הפגנות התמיכה בפלסטינים?
- אילו קבוצות מובילות את הפגנות התמיכה בישראל?
- איך השתנו במשך הזמן הפגנות התמיכה בישראל?
לאחר הצגת הממצאים והדיון עליהם יוצגו המסקנות על ההשפעה שעשויה להיות לכל זה על ישראל.
מהו הנפח היחסי שתפסו ההפגנות בארצות הברית?
התרשים הראשון שלהלן מציג את נפח ההפגנות בעד או נגד ישראל יחסית לשאר ההפגנות בארצות הברית באותו זמן, בלי קשר למספר המשתתפים בכל הפגנה. כמובן, תרשים פרופורציות מראה תמונה יחסית. לדוגמה, ב־1 בינואר 2024 היו 50% מכלל ההפגנות בארצות הברית בעד הפלסטינים, לעומת כ־1% בעד ישראל. כלומר, 51% מכלל ההפגנות בארצות הברית ב־1 בינואר 2024 היו קשורות למלחמת ישראל-חמאס.
הממצאים הנגזרים מניתוח התרשים:
1. ההפגנות שקשורות למלחמה בישראל תופסות נפח גדול מאוד. יש ימים שבהם 80% מההפגנות בארצות הברית התמקדו אך ורק בנושא המלחמה, והן עשו זאת למשך זמן ארוך.
2. מלבד הימים של תחילת המלחמה, להפגנות של הפרו־פלסטינים יש נפח גדול יותר מזה של ההפגנות התמיכה בישראל.
3. באופן יחסי, להפגנות של הפרו־פלסטינים (הקו הירוק בתרשים) יש רוב הזמן נפח קבוע. לקראת אפריל 2024 ניכרת עלייה בנפח ההפגנות, כנראה בגלל מחאת האוהלים (נגד ישראל) בקמפוסים. חודש אחר כך, לקראת מאי, ניכרת ירידה מסוימת, כנראה בשל סוף תקופת הלימודים.
4. בתחילת המלחמה היה להפגנות התמיכה בישראל נפח גדול, אך מהר מאוד הוא ירד. עם זאת, מינואר 2024 התחילו להופיע בשטח די בקביעות הפגנות שבועיות (אלו ה"פיקים" בתרשים), שנפסקו בערך במאי.
באשר להפגנות שאין מידע על מספר המשתתפים בהן – החלטנו שלא לספור אותן מתוך הנחה סבירה שהן היו מעוטות משתתפים. כלומר, שני התרשימים לעיל מציגים הפגנות שהיו בהן 100 משתתפים לכל הפחות.
הממצאים הנגזרים מניתוח התרשים:
1. הספירה החודשית מלמדת כי לכל אורך התקופה הנבדקת היו הרבה יותר הפגנות פרו־פלסטיניות.
2. אצל הפרו־פלסטינים ניכרת מגמת ירידה במספר ההפגנות לקראת ינואר 2024.
3. החל בינואר ניכרת עלייה בשני סוגי הפגנות:
א. מספר ההפגנות הקטנות־בינוניות (500-100 משתתפים) הגיע כמעט לאותו מספר שהיה בשיא.
ב. מספר ההפגנות הבינוניות־גדולות (לפחות 500 משתתפים) התאושש גם הוא, אבל הרבה פחות
מן השיא ונמצא במגמה יציבה פחות או יותר. יש להביא בחשבון שסביב יום העצמאות הישראלי (חודש מאי) התקיימו כמה אירועים גדולים לטובת ישראל.
לסיכום, מספר הפגנות התמיכה בפלסטינים עלה על מספר הפגנות התמיכה בישראל, הן יחסית והן כמותית. עם זאת, בחודשים האחרונים המופיעים בתרשימים לעיל, הרבה מהפגנות התמיכה בפלסטינים היו הפגנות קטנות־בינוניות מבחינה מספרית. בנוסף, שלא כמו בתחילת המלחמה, לא מתקיימות הפגנות גדולות רבות התומכות בפלסטינים.
התרשים המציג את 20 הקבוצות הפעילות ביותר בהפגנות התמיכה בפלסטינים ממיין את המשתתפים בהן לארבע קבוצות:
1. קבוצות סטודנטים (סטודנטים ככלל וקבוצות סטודנטים ספציפיות דוגמת "סטודנטים לצדק בפלסטין");
2. ארגונים מוסלמיים בארצות הברית;
3. ארגונים יהודיים בשני קצוות: בקצה אחד "הקול היהודי לשלום" (Jewish Voice for Peace) ובקצה שני נטורי קרתא;
4. ארגוני שמאל רדיקליים כגון PSL (Party for Socialism and Liberation – המפלגה לסוציאליזם ושחרור).
נתייחס בקצרה לקבוצות המופיעות בתרשים:
1. הארגון "Run For Their Lives" מארגן הפגנות ועצרות למען השבת החטופים, ולפי הנתונים הוא מוביל בהרבה במספר ההפגנות והעצרות שהוא מארגן (הפעילים עובדים עם מטה משפחות החטופים, אך הם לא חלק ממנו)
2. ארגוני סטודנטים, בפרט סטודנטים יהודים, שתומכים בישראל.
3. נבחרי ציבור וקהילה יהודים.
4. חב"ד (התמיכה של חב"ד בהפגנות בעד ישראל אינה מובנת מאליה).
5. ארגונים יהודיים נוספים דוגמת הליגה נגד השמצה.
אשר לארגון Run For Their Lives (משחק מילים באנגלית: "רצים למען חייהם" ו"נסים על נפשם") – מדובר בארגון שהוקם בארצות הברית בידי קבוצת ישראלים המתגוררים בקליפורניה. הארגון מארגן צעדות ברחבי העולם, ובכלל זה בארצות הברית, למען השבת החטופות והחטופים.
נקל להבחין בהבדל המשמעותי בין שני התרשימים הראשונים לתרשים השלישי: בתחילת המלחמה היו הפגנות רבות מאופיינות בהשתתפות של סטודנטים יהודים ושל אנשים מהקהילה היהודית. ככל שחלף הזמן, התמונה השתנתה. מינואר 2024 הוחל בקיום הפגנות, על בסיס שבועי, תחת המטרייה של "Run For Their Lives". ה"פיקים" בולטים לעין.
במאי 2024 חל שוב שינוי: ארגוני הסטודנטים היהודים והקהילות המקומיות היהודיות חזרו להפגין (כנראה בתגובה לגל המחאות הפרו־פלסטיניות בקמפוסים). מנגד, חלה ירידה של ממש במספר ההפגנות של הארגון "Run For Their Lives", אולי לקראת הצעדות הגדולות סביב יום העצמאות של ישראל.
מסקנות והמלצות מדיניות
שלוש מסקנות עיקריות:
1. סוגיית המלחמה באה לידי ביטוי ממשי ברחוב האמריקאי, ועל כך מעיד ההיקף הגדול של ההפגנות בנושא המלחמה.
2. הפגנות התמיכה בפלסטינים עולות במידה רבה על הפגנות התמיכה בישראל, גם בהיקף וגם בכמות.
3. סוגיית החטופים תופסת נפח גדול ובולט בהפגנות התמיכה בישראל.
למרבה הצער, ככל שחולף הזמן, זיכרון האירועים של 7 באוקטובר הולך ומתעמעם. רבות מן הידיעות בעולם עוסקות במצב בעזה ובהרוגים שם. דווקא הנושא של החטופות והחטופים, בעיקר הנשים, הילדים והגברים הקשישים, הוא עדיין אחד הנושאים שנוצְרים את הזיכרון של אסון 7 באוקטובר. אין להתפלא אפוא על כך שרבות מההפגנות התמיכה בישראל קשרו את עצמן לנושא.
אנו ממליצים למקבלי ההחלטות בישראל לפנות לארגונים שמובילים את ההפגנות למען השבת החטופים, בארצות הברית וברחבי העולם בכלל, לעשות מאמצים גדולים לרתום אותם ביתר שאת להסברה. לארגונים הללו אין די חשיפה ברשתות החברתיות (החשיפה הגבוהה ביותר שמצאנו מתרחשת באינסטגרם – 4,000 עוקבים). משרד החוץ הישראלי יכול לסייע לארגונים הללו להגדיל גם את החשיפה שלהם וגם את המוּדעות, הן בעולם והן בישראל, לפעילות שלהם. אין הכוונה שישראל תיזום הפגנות, אלא שישראל תסייע להפגנות שמארגנים ארגונים מבחינת החשיפה והעלאת המודעות לקיומן. צעד זה יכול לתרום רבות להצלחת ההפגנות, ומדינת ישראל עשויה להרוויח מהן בשלושה אופנים:
1. לקבל נקודות נוספות בלגיטימציה שלה בדעת הקהל העולמית, בהנחה סבירה שרוב האנשים בעולם אינם מבינים מה קורה באמת במזרח התיכון. החשיפה תעורר אצלם הזדהות עם ישראל.
2. להוביל ליצירת לחץ נגדי בעזרת המודעות להפגנות למען השבת החטופים. במקום שהקהילה הבינלאומית תפעיל לחץ על ישראל, דעת הקהל העולמית תרצה להפעיל לחץ מוגבר על חמאס, שמחזיק אצלו את החטופות והחטופים.
3. לסייע לייצוב תדמיתה החיובית של ישראל בעזרת ההבנה שתתעורר שיש בעולם גם קבוצות שתומכות בישראל ובמאבקה.
עלינו להכיר תודה למארגני ההפגנות והמחאות ברחבי העולם למען מדינת ישראל, ובפרט אלו הפועלים למען השבת החטופות והחטופים. שיתוף פעולה מצד מדינת ישראל, ולו רק באמצעות סיוע בחשיפה ברשתות החברתיות, עשוי להועיל גם לישראל וגם למארגני הפגנות התמיכה בה להשיג את ההצלחה המיוחלת במאבק המשותף לכולנו במלחמה זו.