מחקר מקיף בוחן את עמדות היהודים בישראל בנוגע לשאלה "מיהו יהודי?"
רוב היהודים בישראל סבורים כי יהודים הם מי שנולדו לאם יהודייה. נתון זה צריך להילקח בחשבון בכל הסדר של סוגיות הנוגעות לגיור, נישואים, זכאות לשבות ועוד. עם זאת, הוא איננו מוסכם באופן מלא, וכן מעמיד את יהודי ישראל במצב של אי-הסכמה עם רבות מהקהילות היהודיות בתפוצות.
רוב יהודי ישראל רואים את היהודיות כזהות שאינה יכולה להיות ״חלקית״. התביעה לבלעדיות עשויה להערים קשיים הן על משפחות מעורבות בישראל והן על קשרי ישראל ויהדות התפוצות, שבה עולה מספרם של מי שיהודיותם ״חלקית״ גם בשלב ההגדרה העצמית.
על אף המחלוקת הניכרת על הפרטים, רוב היהודים סבורים שהכללים שמסדירים יהודיות צריכים להיות זהים בכל מקום (בישראל ובתפוצות). הסכמה זו מייצרת הזדמנות עבור מי שרוצה לקיים מאמץ שתכליתו קביעת הגדרה מוסכמת רחבה של יהודיות. עם זאת, על פי המחקר, מציאת הגדרה כזאת שתהיה מקובלת בישראל ובעולם תהיה אתגר מסובך (ועל כן יש לשקול אם התועלת הגלומה בו, לעומת הנזק הצפוי בהצפת מחלוקות, מצדיקה את הניסיון).
בהמשך לנקודה הקודמת: רק מיעוט מהיהודים בישראל סבורים שהסמכות לפעול ליישום כללי הסדרת היהודיות צריכה להינתן בידי גוף מרכזי אחד. משמע: גם אם ייעשה ניסיון להגדרה מוסכמת רחבה, יש לקחת בחשבון שיישומו יישאר מבוזר, מה שכמובן יותיר מרחב ניכר של ״שטחים אפורים״ ביישום.
רוב היהודים בישראל מקבלים כיהודים את מי שעברו גיור קונסרבטיבי/רפורמי (בעיקר אם מדובר בגיור בישראל). למציאות זאת יש השלכות על יכולתה של המדינה, גם בהינתן רפורמה בהליכי הגיור, להעלות באופן משמעותי את שיעור המתגיירים הבוחרים בגיור אורתודוקסי, שמטבעו מחמיר יותר בדרישות מהמתגיירים.