מחקר מקיף בוחן את עמדות היהודים בישראל בנוגע לשאלה "מיהו יהודי?"
לתפיסות המתקשרות לשאלת הזהות היהודית, ומהות היהודיות, קשר מובהק לרמת שמירת המסורת ולעמדה האידיאולוגית-פוליטית. נתון זה מקשה על הגעה להסכמות רחבות, משום שמחלוקת בהקשרים של יהודיות אינן נקודתיות, אלא נכרכות ברשת סבוכה של הקשרים של עמדות בנושאים אחרים.
בהקשר של שמירת מסורת: יהודים ״שומרי שבת״ ויהודים ״לא שומרי שבת״ חלוקים על מהות הזהות היהודית: הראשונים רואים בה בדרך כלל עניין של דת ומוצא, האחרונים עניין של תרבות, לאום וערכים. הגדרות שונות אלה של המרכיב העיקרי של יהודיות מולידות גם ציפיות שונות ברמה הפרקטית והאידיאולוגית הנגזרות מהשתייכות לקבוצה היהודית.
ובהקשר הפוליטי: להגדרות מרכיבי היהודיות העיקריים מופעים פוליטיים מובהקים: ככל שזזים מימין לשמאל, כך נחלשת ה״דת״ כמרכיב עיקרי של יהודיות ומתחזקת ה״תרבות״.
ישנו פער משמעותי בתפיסות בישראל ובתפוצות ביחס להעברת מורשת מ״אב יהודי״. כאמור, האינדיקציות מישראל מלמדות כי הרוב עודו מקשר הנחלת יהודיות לאם, תפיסה שאיננה מתיישבת עם המציאות השוררת בקהילות רבות בתפוצות.
ישנו פער משמעותי בתפיסות בישראל ובתפוצות בקבלת ״הגדרה עצמית״ כמרכיב מכריע בהגדרת יהודיות. בישראל, הנטייה היא להכרעה קבוצתית בשאלת מרכיבי השייכות לקבוצה היהודית. בתפוצות הדגש הוא על הכרעת הפרט.