מדד הפלורליזם בישראל

מדד הפלורליזם 2023: רוצים דמוקרטית, וגם יהודית

סקר מקיף בחן את עמדות החברה הישראלית בשאלות של זהות וצביונה של המדינה.

מחברים: שמואל רוזנר, פרופ' קמיל פוקס, נח סלפקוב.

מדד הפלורליזם 2023: רוצים דמוקרטית, וגם יהודית

מגילת העצמאות נוכחת גם בדיון הסוער על הרפורמה המשפטית. ניכר שבקרב המוחים נגדה יש הסבורים כי היא אינה עולה בקנה אחד עם ערכי מגילת העצמאות. המגילה עומדת אפוא, ולאו דווקא בטובתה,5 במוקד של עימות פוליטי. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הגדיר את המאבק נגד הרפורמה כמערכה שבה ״אנחנו נלחמים על ערכי מגילת העצמאות״.6 ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר באחת ההפגנות נגד הממשלה כי ״אנחנו כאן כדי להגן על מגילת העצמאות״ וכינה את כלל המתנגדים לרפורמה ״מחנה מגילת העצמאות״.7 טקסטים של מגילת העצמאות נתלו על בנייני עיריות ובאתרים נוספים (תל אביב, הרצליה, כפר סבא), ונישאו והוקראו בידי מפגינים.8 טענתם המפורשת של המפגינים והמוחים הייתה כי התומכים ברפורמה המשפטית מתנכרים למה שנקבע במגילת העצמאות.

האם ניתן להבחין בנטייה של תומכי הרפורמה להתנכר למגילה ולערכיה? בשאלון הסקר השנה כללנו חמישה משפטים מתוך המגילה, בלי לציין שהם מתוך המגילה. על המשפטים אמרנו שהם ״נכתבו על החזון של מדינת ישראל״. יש להניח כי היו במשיבים שזיהו את מקורם וכי אחרים השיבו בלי לזהות את מקורם.9
מידת ההסכמה עם כל האמירות במגילה הייתה גבוהה מאוד בקרב משיבים יהודים. כמובן, ניכרו הבדלים בין מגזרים בקשר לחלק מהן (מייד נציג אותם). בקרב משיבים ערבים מידת ההסכמה הייתה נמוכה בהרבה, ואנחנו משערים כי רבים מהם לא התייחסו לאמירות כאל חזון אלא כאל בוחן מציאוּת. כלומר, הם לא בהכרח השיבו על השאלה מה רצוי שיהיה, אלא מה בעיניהם קיים במציאות. ההסכמה בקרב הערבים עם האמירות שעליהם נשאלו הייתה בשיעור של כ־50% (נשאלו על ארבע אמירות. לא נכללה הקריאה במגילה לבני העם הערבי).

היכן אפשר להבחין בפערים בין קבוצות בנושא החזון הנפרש במגילת העצמאות? שתי האמירות הראשונות ברשימה – זו הנוגעת ל״זכותו הטבעית של העם היהודי״ וזו הקובעת כי המדינה תושתת על ״יסודות החירות, הצדק והשלום״ – מקובלות על כלל הקבוצות בציבור היהודי במידה דומה מאוד. הפערים ניכרים בשלוש האמירות האחרות. בכולן התמיכה גבוהה, אולם ישנו הבדל גם בשיעור התמיכה, ועוד יותר מזה בעוצמת התמיכה (״מאוד מסכימים״ לעומת ״קצת מסכימים״), במעבר מהשמאל לימין וכן במעבר המקביל על רצף הדתיות מחילוני לחרדי. באשר לכל שלוש האמירות – התמיכה חזקה יותר, ובהבדל גדול, ככל שזזים ״שמאלה״ על הרצף ונחלשת ככל שזזים ״ימינה״.

על השאלה מדוע תומכי ימין, או ישראלים דתיים וחרדים, בוחרים להסכים עם חלק מהאמירות רק ״קצת״ ולא ״מאוד״ אפשר להעלות שלל השערות. מגילת העצמאות, כפי שהזכרנו, נמצאת כרגע במוקד של עימות ציבורי שיש בכוחו להשפיע על התמיכה במה שנאמר בה. בד בבד, וגם לזה יש כמובן קשר למחלוקת הציבורית בישראל, ייתכן שבקרב הקבוצות השמרניות הביטוי ״קצת״ מבטא תמיכה "על תנאי" – כלומר, תמיכה באמירה כפי שהם מבינים את משמעותה, המלווה בחשש, או בהסתייגות, מהפרשנות שקבוצות אחרות או בית המשפט העליון יכולים לתת לאותה אמירה. ייתכן גם שביטוי זה מתיישב עם הסתייגות מסוימת בקרב קבוצות אלה מערכי זכויות אדם כגון שוויון.

כאמור, חשוב להדגיש כי בצירוף כלל המסכימים בכל קבוצה ("מסכימים מאוד" ו"מסכימים קצת") הפערים בין הקבוצות מצטמצמים מאוד. לדוגמה, בקרב תומכי הימין ישנם 62% המסכימים ״מאוד״ עם האמירה שמדינת ישראל תבטיח ״חופש דת, מצפון״ וכו׳, לעומת 97% בקרב תומכי השמאל. אולם צירוף של תומכי ימין שמסכימים ״מאוד״ ו״קצת״ עם האמירה יצמצם את הפער ל־83% לימין לעומת 97% לשמאל. תופעה דומה אפשר לראות בכלל האמירות שניכרים בהן פערים. למעשה, בכל הקבוצות וביחס לכלל האמירות, השיעור הכולל של הסכמה אינו נופל מ־70% אף לא באחד מהמקרים.

הקודםהבא