מדד קול העם היהודי

מדד קול העם היהודי

מדד קול העם היהודי נערך בקרב אלפי יהודים בארה״ב הרשומים לפאנל של המכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח אינו מאפשר לספק נתון משוקלל המייצג את כלל יהודי ארה״ב, אולם מספר המשתתפים בו מקבוצות שונות מאפשר לזהות מגמות, עמדות מובהקות, וכן פערים בין קבוצות שונות של יהודים על פי השתייכות דתית, קרבה לישראל, עמדה פוליטית, קשר ליהדות ועוד.

[addthis tool="addthis_inline_share_toolbox_2u16"]

מדד קול העם היהודי

רוב משתתפי הסקר מתנגדים להשעיית משלוחי הנשק לישראל וטוענים כי זהותם היהודית התחזקה מאז ה-7 באוקטובר.

להורדת המסמך המלא לחצו כאן.

ממצאים עיקריים

  • רוב משתתפי הסקר (למעט המאוד ליברלים) אינם סבורים כי השעיית משלוחי נשק לישראל היא כלי לגיטימי של הממשל ללחץ מדיני על ישראל.
  • נמצא פער גם בשאלת השעיית משלוחי נשק לישראל: מצביעי ביידן ״בוודאות״ סבורים שמדובר בכלי לגיטימי, שאר המשיבים לא.
  • נמצא פער דומה גם ביחס למתיחות ארה״ב-ישראל בין מי ש״בוודאות״ יצביעו לביידן למי ש״נוטים״ להצביע לביידן.
  • תומכי ביידן מגדירים אותו ולא את טראמפ כ״פרו ישראלי״; תומכי טראמפ מגדירים אותו ולא את ביידן כ״פרו ישראלי״.
  • שיעור משמעותי מהיהודים בסקר מדווחים על התחזקות הזהות היהודית והקשר שלהם לישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
  • שיעור משמעותי מהיהודים בסקר מדווחים שהוסיפו סממן לבוש בעל מאפיינים יהודיים לאחר אירועי 7 באוקטובר.
  • שיעור משמעותי מדווחים שעלה הסיכוי שיבואו לבקר בישראל בעקבות המלחמה (כחמישית ממי שלא ביקרו מדווחים שירד הסיכוי).
  • רוב ניכר ממשתתפי הסקר מגדירים את עצמם ״ציונים״ או ״קצת ציונים״. שיעור מעט גבוה יותר של ״לא ציונים״ בקרב צעירים, חרדים ומי שלא ביקרו בישראל.
  • ככל שיהודים מגדירים את עצמם ״ציונים״ כך גם מעגל החברים היהודים שלהם יהיה ״ציוני״ (ולהפך).

יחסי ארה״ב וישראל

בסקרי קול העם הנמשכים ניתן להבחין במגמה איטית אך קבועה ונמשכת של היפרדות הקוטב הליברלי והקוטב השמרני בהבנתם את מצב מערכת היחסים, כאשר שיעור הליברלים הסבורים שתמיכת ארה״ב בישראל מספקת עולה, ושיעור השמרנים הסבורים כך יורד.

הסקר התקיים החודש לפני החרפת העימות בין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לבין הממשל האמריקאי בשאלת אספקת החימושים לישראל, כך שלא נשאלה שאלה ישירה על עימות פומבי זה, שכלל פרסום סרטון שבו ראש הממשלה קבע כי ישנה ירידה נמשכת בקצב האספקה לישראל, ותבע את החשת המשלוחים. עם זאת, נשאלה שאלה כללית יותר בעקבות פרסומים על השעיה של משלוח נשק לישראל על ידי הממשל: האם בעיני המשיבים השעיה כזאת היא מהלך לגיטימי אם מטרתו היא להפעיל לחץ מדיני על ממשלת ישראל.

בשאלה זאת, כמו ברבות מהשאלות המדיניות ניכר פער בין המשיבים שהגדירו את עצמם ״מאוד ליברלים״ לבין משתתפים אחרים בסקר קול העם היהודי. רק בקבוצה זו ישנו רוב הסבור כי השעיית משלוחי נשק לישראל היא דרך פעולה לגיטימית.

עם התקרב הבחירות בארה״ב בנובמבר הקרוב, ביקשנו מהמשיבים לסקר לומר לנו למי בכוונתם להצביע לנשיאות, וגם בחנו את רמת הוודאות שלהם ביחס להצבעה. ניתן לראות כי בחלוקה על פי הצבעה, מי שמשוכנעים שיצביעו לביידן בבחירות נוטים לומר שתמיכת ארה״ב בישראל מספקת, ולעומתם מי שסבורים שיצביעו לביידן, או שנוטים להצביע לטראמפ סבורים שתמיכת ארה״ב בישראל אינה מספקת.

מקרב המשיבים לסקר, הרוב מתכוונים להצביע לביידן בבחירות, כאשר כצפוי, מקרב הליברלים רוב גדול אומרים כי יצביעו לביידן בוודאות. יהודים המגדירים את עצמם שמרנים אומרים כי יצביעו לטראמפ, ברמת ודאות משתנה.

בסקר קול העם היהודי ניתן להבחין גם בעלייה מסויימת בשיעור הסבורים כי ישראל היא הנושאת באחריות העיקרית להחרפת המתיחות בין הממשל האמריקאי לבין ממשלת ישראל, בקרב הקבוצה המוגדרת ״נוטים לליברלים״. בבחינה על פי כוונות הצבעה ניתן שוב לראות את הפער בין הקבוצה שבוודאות תצביע לג׳ו ביידן (שהיא הקבוצה הגדולה) לבין שאר קבוצות היהודים (כולל אלה ש״כנראה״ יצביעו לביידן). אין דרך לקבוע בוודאות האם מידה של אמביוולנטיות ביחס לביידן בקרב מי ש״כנראה״ יצביעו לא, אך טרם החליטו זאת בוודאות, קשורה לעמדות או לפעולות של ממשלו הנוגעות למלחמה בישראל, אך בשאלות רבות ניכרת הזיקה בין רמת הבטחון בהצבעה לבין רמת שביעות רצון של המשיבים ממהלכי הממשל מול ישראל.

זיקה לישראל

בסקר יוני בחנו שאלות של קשר לישראל וזהות יהודית הן ביחס לחודשים קודמים והן בהשוואה (סובייקטיבית על פי עדות המשתתפים) לתקופה שקדמה למלחמה בישראל. את הקשר לישראל בחנו כמה פעמים לאורך המלחמה. בחודשים שעברו מאז תחילת המלחמה ניכרת שחיקה בתחושת הקירבה של יהודים לישראל, שעלתה מאוד לאחר מתקפת 7 באוקטובר. כרבע מקרב ה״מאוד ליברלים״ אומרים כי המלחמה מרחיקה אותם מישראל.

הקרבה הנוספת לישראל גורמת לשיעור ניכר ממשתתפי הסקר לומר כי המלחמה העלתה את הסיכוי שיבקרו בישראל, אם כי ישנו גם שיעור לא מבוטל של מי שאומרים שהמלחמה הורידה את הסיכוי שיבקרו. הנתון המעניין הוא שגם מקרב מי שמעולם לא ביקרו בישראל כשליש אומרים כי הסיכוי לכך עלה, לעומת כחמישית שאומרים שירד. גם בשאלה זו כמובן צריך לקחת בחשבון את האפשרות של ״הטיית רציה חברתית״ המחזקת בקרב משתתפים את הרצון להביע תמיכה או הזדהות עם ישראל באמצעות אמירה על אפשרות עתידית של ביקור.

זיקה ליהדות

רוב היהודים ש״מחוברים״ לקהילה היהודית (affiliated) מעידים כי הגבירו את תכיפות ההשתתפות שלהם בפעילות יהודית בעקבות אירועי המלחמה. רוב היהודים שאינם מחוברים לקהילה העידו שהאירועים לא גרמו להם להשתתף יותר מבעבר.

שאלה על האופן שבו המלחמה השפיעה על הזהות היהודית (לא השתתפות פעילה כמו בשאלה הקודמת) של המשתתפים העלתה ממצא המעיד על התחזקות בקרב קבוצה נרחבת מכלל הקבוצות והמגזרים.

כמובן, צריך לסייג ממצא זה משתי סיבות: האחת, מדובר בעדות של המשתתפים עצמם על מה שהם זוכרים שהיה לפני המלחמה לעומת מה שיש היום. השנייה, שאלות מסוג זה נופלות לעיתים קרובות למלכודת של הטיית רצייה חברתית, קרי, רצון של משיבים לענות את התשובה ״הנכונה״ בנסיבות המתקיימות באותה עת. השוואה לשאלה זהה בסקר השנתי של AJC מעלה פערים מסויימים בסקר קול העם היהודי שיעור משוקלל של כ-G0% המדווחים על התחזקות הזהות היהודית, לעומת 48% בסקר AJC. בסקר קול העם היהודי 37% מדווחים שלא היה שינוי בזהותם, לעומת שינוי של 48% בשאלה הזהה בסקר AJC. פער זה מבטא מן הסתם את העובדה שסקר קול העם היהודי מסתמך על פאנל של יהודים בעלי חיבור יחסית גבוה לקהילה היהודית.

הממצא על ״התחזקות״ הזיקה לזהות היהודית מוצא ביטוי בממצא על רכיבי לבוש יהודיים (תליון, צמיד, כיפה, כל פריט לבוש שאפשר לזהות כסממן יהודי). בקרב המשיבים לסקר קול העם היהודי, שיעור לא מבוטל מדווחים על תוספת של פריט לבוש כזה לאחר אירועי 7 באוקטובר. בין רבע לשליש מהמשתתפים – כל קבוצה והשיעור הנכון לה – מדווחים על תוספת פריט. רק שיעור קטן יחסית מהיהודים מדווחים על הסרת פריט יהודי מהלבוש. נתונים אלה מעניינים, בין השאר, לאור נתוני הסקר השנתי של AJC בקרב יהודי ארה״ב  מהחודש שעבר, שבו 42% דיווחו כי אינם חשים בטוחים ללבוש פריט יהודי בפומבי.

במה שנוגע לתחושת הבטחון של יהודים: ביוני אמנם נעלמו חלק גדול ממוקדי החיכוך שבהם היו מחאות סוערות נגד ישראל. הקמפוסים התפזרו לחופשות הקיץ. עם זאת, תחושות היהודים לא השתפרו באופן משמעותי בשלב זה, ורובם עדיין מדווחים על ירידה בתחושת הבטחון שלהם מאז תחילת המלחמה.

מיהו פרו ישראלי?

במסגרת סדרת השאלות על קמפיין הבחירות המתחמם בארה״ב, ביקשנו לבחון כיצד היהודים מתייחסים לגישת שני המועמדים לנשיאות בנוגע לישראל. השאלה שנבחרה לא הגדירה עמדות, אלא שאלה בפשטות האם המועמד הוא ״פרו ישראלי״ או לא. התשובות מלמדות עד כמה היחס למועמדים, גם בשאלה ספציפית כמו זו הנוגעת ליחס לישראל, נצבעת בגוונים פוליטיים מובהקים, כאשר כל מחנה פוליטי מזהה את המועמד ״שלו״ כפרו ישראלי, ואינו מזהה כך את המועמד של המחנה השני.

ראוי לציין שגם בשאלה זו, כמו בשאלות קודמות שהצגנו, ישנו פער ניכר בתשובות של מי ש״בוודאות״ מתכוונים להצביע לג׳ו ביידן, המשוכנעים ברוב גדול שהוא ״פרו ישראלי״ לבין מי שנוטים להצביע לו אך אינם משוכנעים שיעשו זאת, שחלק לא מבוטל מהם אינם משוכנעים שהוא ״פרו ישראלי״. כפי שאמרנו גם קודם, הסקר שלנו אינו יודע להצביע על הסיבה לפער זה – אך ניתן להעלות היפותזה שעל פיה ההתלבטות שנותרה אצל מי שנוטים אך טרם החליטו סופית להצביע לביידן נובעת (באופן מלא או בין השאר) מהבנתם את עמדותיו בנושא הישראלי, ונטייתם לקבוע שהתנהלותו בנושא זה אינה מיטבית (להבנתם).

שאלת הציונות

לראשונה במסגרת סקר קול העם היהודי ביקשנו מהמשתתפים לזהות את הגדרתם העצמית הנוגעת לציונות. המושג ציונות נעשה טעון בשנים האחרונות, ומשמש לעיתים קרובות כמילת גנאי בהפגנות נגד ישראל והמלחמה. כפי שניתן לראות, בפאנל קול העם היהודי ישנו רוב מובהק בקרב כל קבוצות המשתתפים של מי שמזהים את עצמם כציונים או כ״קצת ציונים״. עם זאת, ישנו ייצוג מסוים גם ליהודים שאינם ציונים או שהם אנטי ציונים.

שיעור הלא ציונים, ובמידה פחותה האנטי ציונים, בולט יותר בקרב מי שלא ביקרו מעולם בישראל. שיעור הלא ציונים בולט גם בקרב חרדים. הוא בולט מאוד בקרב מי שאמרו שאינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות בארה״ב (צריך לסייג ממצא זה, שמבוסס על קבוצה קטנה, שלממצא ביחס אליה אין תוקף סטטיסטי מובהק).

פילוח של שאלת הציונות על פי גיל המשתתפים מלמד (כצפוי) על נוכחות ניכרת יותר של לא ציונים ואנטי ציונים בגילאים הצעירים ביותר. אם כי, בפאנל קול העם היהודי נוכחות זו אינה מעידה על צניחה דרמטית בשיעור מי שמגדירים את עצמם ציונים.

כאשר הנשאלים התבקשו לומר האם באופן כללי חבריהם היהודים הם ציונים או לא ציונים התקבלו תוצאות המעידות על נוכחות רווחת יותר של יהודים לא ציונים מכפי שעולה מהגדרות המשיבים את עצמם. לדוגמה, 76% מהרפורמים הגדירו את עצמם ״ציונים״ אך שיעור נמוך משמעותית של 56% מהם אמרו שרוב חבריהם ״ציונים״ (הם ציינו שיעור גבוה יותר של ״קצת ציונים״). עם זאת, ראוי להצביע על העובדה שליהודים המשתתפים בפאנל אין מעגל חברים שמתאפיין בהסתייגות מציונות. גם אם לוקחים בחשבון שלמי שאמרו ״אין רוב ברור לאף קבוצה״ ישנה חברות עם לא ציונים ועם אנטי ציונים, עדיין ברור שהמעגל החברתי היהודי של רוב המשיבים כולל בעיקר יהודים שהם ציונים או קצת ציונים – מה שעשוי להעיד כמובן על הרכב הפאנל, אבל אולי, בהסתייגויות הנדרשות, גם על כך שליהודים ״לא ציונים״ ו״אנטי ציונים״ ישנה נוכחות בעלת בולטות תקשורתית בשיח הציבורי יותר מאשר בחיי היהודים עצמם (או לפחות בקרב היהודים היחסית מחוברים המיוצגים בפאנל).

בהצלבה של שתי השאלות – מי אתה ומי חבריך – ניתן להבחין שלמעגלי החברות ישנם מאפיינים אידיאולוגיים ניכרים לעין.

עתיד יהודי משותף

בסקר החברה הישראלית של JPPI לחודש יוני זיהינו עלייה משמעותית בשיעור הישראלים המסכימים עם האמירה שליהודים בישראל ובתפוצות יש גורל משותף. בהשוואה לנתונים משנים קודמות, שיעור היהודים בישראל ש״מאוד מסכימים״ כי לכלל היהודים יש ״עתיד משותף״ זינק ליותר ממחצית המשיבים. בתוספת מי ש״קצת מסכימים״ עם אמירה זו, מדובר על שמונה מכל עשרה יהודים בישראל המזהים ״עתיד משותף״ ליהודים בישראל ובתפוצות. ההסכמה לאמירה זו נמוכה יותר (אם כי עודה כשבעים אחוז) בקרב חילונים, וכן בקרב תומכי שמאל (62%) וגבוהה יותר בכל הקבוצות האחרות.

שאלה זהה בפאנל קול העם היהודי בקרב משיבים יהודים אמריקאים העלתה ממצא דומה, גם אם לא בכל היבטיו. כשמונים אחוז בסך הכל – בישראל ובארה״ב – מסכימים ״קצת״ או ״לגמרי״ עם האמירה שלשתי הקהילות יש גורל משותף. כמו בישראל, גם בקרב יהודים בארה״ב, הנטייה להסכים עם אמירה זו גבוהה יותר בקרב יהודים אורתודוכסים.

נתונים בנוגע לסקר והשלכותיהם

דוח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 634 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל קול העם של המכון למדיניות העם היהודי. הדוח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של יהודי ארצות הברית בכללותם, אולם מספר המשתתפים מקבוצות שונות מאפשר לנו לזהות מגמות, דעות משמעותיות, והבדלים בין קבוצות יהודים שונות על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד.

באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה מיוחדת בנושא )הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה,( וכן נתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע של כלל יהודי ארצות הברית.

נתונים בנוגע למשתתפים בסקר )ראה טבלה:( כמחצית מזהים עצמם כליברלים; שיעור המשתתפים בנישואים מעורבים נמוך משמעותית לעומת הממוצע בקהילת יהודי ארה״ב; שיעור המשתתפים הקונסרבטיבים גבוה משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם  דתי נמוך משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. מבחינה פוליטית, המשתתפים בסקר החודש נוטים להיות שמרנים יותר מאשר בסקרים קודמים. משתתפי הסקר נוטים לבקר בישראל בשיעור גבוה משמעותית מהממוצע של יהודי ארצות הברית.

הקודםהבא