מדד קול העם היהודי לחודש ינואר 2025

שליש מהמשיבים לסקר סבורים כי הסכם שחרור החטופים והפסקת האש הוא ניצחון לחמאס. עליה בשיעור היהודים החושבים שישראל הפסידה במלחמה. 

הממצאים העיקריים

• שליש מהמשיבים חושבים שמגיע לממשל טראמפ יותר קרדיט על העסקה מאשר לממשל ביידן ושליש חושבים ההפך
• ירידה משמעותית בשיעור היהודים השמרנים שיש להם ביטחון שטראמפ יעשה את ״הדבר הנכון״ ביחסים עם ישראל
• מרבית המשתתפים בסקר לא סומכים על טראמפ שיעשה עבודה טובה בתחומים דמוקרטיה, כלכלה, הגירה, יחסי חוץ וביטחון והגנה.
• ירידה בתחושת הביטחון האישי של היהודים מכל הזרמים הדתיים בגלל המלחמה בישראל.
• מרבית משתתפי הפאנל (54%) סבורים שארצות הברית לא תומכת מספיק בישראל
• רוב מסכימים ש”ישראל היא המקום הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו”; רוב קטן יותר ש״ארה״ב היא המקום הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו״
• מחצית ממשתתפי הסקר העידו כי קל להם יותר לפתח חברות עם יהודים (מאשר עם לא יהודים)

להורדת גרסת PDF לחצו כאן. 

הערה על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-16-19 בינואר. הסקר נערך ימים ספורים לפני כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא ה-47 של ארצות הברית, לאחר חתימה על הסכם לשחרור 33 חטופים והפסקת אש זמנית בעזה. בחודש האחרון התקיימה תקיפה משולבת של צה"ל, ארצות הברית ובריטניה בתימן, נמשך ירי כטב"מים וטילים חות'ים לכיוון מרכז הארץ, ובוצעו שני פיגועים בתל אביב.

הערה על הרכב הפאנל: לאחר שנת פעילות מלאה, ובהמשך לעבודת ניתוח מפורטת של הנתונים על משתתפי פאנל JPPI, הרכבם והשקפותיהם, נתחיל לפרסם מחודש זה במסגרת סקרי קול העם גם נתון כללי המשקף את עמדת כלל המשתתפים בפאנל. מהלך זה מבטא הבשלה של פאנל קול העם, והתייצבות של קבוצה המשיבים לסקרים, באופן שמאפשר לנו להציג אותה כקבוצה קבועה שלמגמות הנצפות ביחס אליה יש לטעמנו משמעות החורגת מעבר להצגה שנהגנו עד כה, שהייתה בדרך כלל בחלוקה לתת-קבוצות על פי זרמים דתיים (רפורמים, קונסרבטיבים וכן הלאה), או על פי השקפות פוליטיות (ליברלים, שמרנים וכדומה).

קבוצת היהודים, שהשקפותיה מתבטאת בסקר קול העם, היא קבוצה של יהודים ברובם בעלי אפיונים של חיבור יחסית חזק לזהות יהודית, ו/או מוסדות יהודיים, ו/או ישראל. זו קבוצה שהעניין בה נובע בין השאר מאפיון זה. היא פעילה יותר בממוצע בקהילה היהודית, מחוברת יותר למוסדות יהודיים מסוגים שונים, תורמת למטרות יהודיות, מגלה הזדהות עם מצוקות יהודיות, ומשמשת במקרים רבים כעמוד השדרה של הקהילה היהודית הגדולה של ארה״ב – הגדולה ביותר לצד זו של יהודי ישראל (שאת עמדותיה המכון למדיניות העם היהודי משקף מדי חודש במסגרת מדד החברה הישראלית). משום כך, יש טעם מיוחד במעקב פרטני במסגרת קבועה אחר עמדותיה, תחושותיה ופעולותיה של קהילה מחוברת זו, שראוי שתהיה תכופה ומסודרת. לדו״ח זה מצורף נספח מתודולוגי המציג את מאפייני פאנל קול העם, הרכבו והשוני בינו לבין סקרים אחרים של יהודי ארה״ב.

הסכם שחרור החטופים והפסקת האש

בסמוך לתחילת איסוף הנתונים לסקר החודשי הושגה הסכמה על עסקה להשבת החטופים ולהפסקת אש זמנית ברצועת עזה. העסקה התקבלה בתיווך של ארצות הברית, קטאר ומצרים, ולאחר חודשים ארוכים של משא ומתן. כמה מהשאלות שהוצגו החודש בחנו את עמדת היהודים משתתפי הפאנל על הסכם שחרור החטופים והפסקת האש, שעורר מחלוקות הן בישראל והן ברחבי העולם.

שליש (33%) ממשתתפי הסקר סבורים כי ההסכם הוא ניצחון לחמאס והפסד לישראל, לעומת שליש (31%) שטוענים כי מדובר בניצחון גם לישראל וגם לחמאס. 9% מהיהודים שנסקרו סבורים כי ההסכם מבטא הפסד גם לישראל וגם לחמאס ואילו 7% סבורים כי מדובר בניצחון לישראל והפסד לחמאס. מחצית מהמשיבים הליברלים סבורים כי ההסכם הוא ניצחון גם לישראל וגם לחמאס, ומנגד מרבית השמרנים סבורים כי המתווה שהתקבל הוא ניצחון לחמאס והפסד לישראל. בהתאם, בחלוקה לפי הצבעה, מרבית היהודים מצביעי טראמפ (61%) סבורים כי הסכם זה הוא ניצחון לחמאס והפסד לישראל, ולעומת זאת 42% ממצביעי האריס מאמינים כי הוא ניצחון גם לישראל וגם לחמאס.

יהודים רבים בישראל ובארה״ב נותנים קרדיט על העסקה לנשיא הנכנס. כשליש מהמשיבים בארה״ב סבורים כי לממשל טראמפ הנכנס מגיע קרדיט גדול יותר על השגת העסקה מאשר לממשל ביידן היוצא. מנגד, שליש מהם טוענים ההפך – הם נותנים את עיקר הקרדיט על השגת העסקה לממשל ביידן היוצא. חמישית (18%) מהיהודים מאמינים כי לממשל אמריקאי היוצא והנכנס לא מגיע הרבה קרדיט על העסקה, ואילו שמינית (12%) נותנים קרדיט במידה שווה לממשל היוצא ולזה הנכנס. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"מאוד ליברלים" (54%) סבורים כי מגיע לממשל ביידן יותר קרדיט על העסקה, ומנגד מרבית המשתייכים לקבוצת ה"מאוד שמרנים" (64%) מאמינים כי לממשל טראמפ מגיע יותר קרדיט על העסקה. בקרב מי שמגדירים את המחנה הפוליטי שלהם כ״מרכז״, 39% סבורים כי לממשל הנכנס מגיע יותר קרדיט על השגת העסקה, למול 18% שהיו נותנים את הקרדיט לממשל היוצא.

אמון בטראמפ

עם השבעתו של דונלד טראמפ לנשיאה ה-47 של ארצות הברית בחנו את רמות האמון של יהודים בארה״ב בנשיא הנכנס במגוון תחומים. ככלל, וכצפוי, ניתן לראות שרמת הביטחון שמביעים יהודים שמרנים בטראמפ גבוהה באופן משמעותי מרמת הביטחון של יהודים ליברלים בנשיא הנבחר. מגמה דומה ניתן לראות גם בחלוקה לפי דתיות – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה מידת האמון של המשיבים בפעולותיו העתידיות של טראמפ. מחמשת התחומים ששאלנו עליהם – דמוקרטיה, כלכלה, הגירה, ענייני חוץ וביטחון והגנה – הנושאים שבהם משתתפי הסקר הביעו את רמת האמון הגבוהה ביותר ביחס אליהם הם הגירה וביטחון. הנושא שבו יש להם הכי פחות אמון בנשיא הוא טיפולו העתידי, וליתר דיוק השפעתו העתידית של טראמפ על הדמוקרטיה. 64% מהמשיבים בארצות הברית לא סומכים עליו בתחום זה.

רוב מוחלט של יהודים ליברלים משתתפי הפאנל ("מאוד ליברלים"+"נוטים לליברלים") לא סומכים על טראמפ שיעשה עבודה טובה בתחום הדמוקרטיה. גם 60% מהמשתייכים לקבוצת המרכז טוענים כי הם אינם סומכים על הנשיא הנכנס בהקשר זה. מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"נוטים לשמרנים" (56%) ולקבוצת ה"מאוד שמרנים" (81%) סומכים על טראמפ בתחום הדמוקרטיה.
מרבית היהודים השמרנים שנסקרו סומכים על טראמפ בתחום הכלכלי, ומנגד מרבית הליברלים לא סומכים עליו בתחום זה. בקרב המשתייכים לקבוצת המרכז 46% לא סומכים על טראמפ ואילו 35% סומכים עליו. בחלוקה לפי דתיות ניתן להבחין בחלוקה דומה – מרבית החרדים (77%) והאורתודוכסים (58%) סומכים על טראמפ בתחום הכלכלי, בעוד שמרבית הקונסרבטיבים (59%) והרפורמים (74%) אינם סומכים על הנשיא הנכנס בהקשר זה.

גם בתחום ההגירה הנשיא הנכנס זוכה למידת אמון גבוהה בקרב השמרנים – 97% מה"מאוד שמרנים" ו-85% מה"נוטים לשמרנים" מעידים כי הם סומכים על טראמפ בהקשר זה. מנגד, רוב המשתייכים לקבוצת ה"מאוד ליברלים" (97%) ורוב המשתייכים לקבוצת ה"נוטים לליברלים", מעידים כי הם לא סומכים על הנשיא הנכנס שיעשה עבודה טובה בתחום ההגירה.

בהשוואה לתחומי ההגירה והכלכלה – בתחום יחסי החוץ טראמפ זוכה לאמון נמוך יותר בקרב ה"מאוד שמרנים". בדומה למצב בדומה למצב בשאר התחומים, גם בתחום זה מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים" + "נוטים לליברלים), מעידים כי אינם סומכים עם טראמפ. בקרב המשתייכים לקבוצת המרכז שיעור גבוה יותר (47%) מעיד כי אינו סומך על הנשיא הנכנס בהקשר ענייני חוץ, ביחס לשיעור המשתייכים לקבוצה זו המעידים כי הם סומכים על טראמפ (30%).

מחצית היהודים (52%) לא סומכים על טראמפ בתחום הביטחון וההגנה. מרבית השמרנים סומכים על טראמפ בתחום זה, וכמותם כמחצית מהמשתייכים לקבוצת המרכז (47%). מרבית הליברלים מעידים גם הם כי אינם סומכים על טראמפ שיעשה עבודה טובה גם בתחום הביטחון וההגנה.

בהמשך לסקר קול העם של החודש שעבר, בחנו גם החודש כמה ביטחון יש למשתתפי הפאנל שטראמפ יעשה את ״הדבר הנכון״ בארבעה תחומים – יחסי ארה"ב וישראל, המאבק באנטישמיות, איראן והסוגייה הישראלית-פלסטינית. הנושא שהמשתתפים הביעו את הביטחון הרב ביותר ביחס אליו הוא ההתמודדות מול איראן. הנושא שהביעו הכי פחות ביטחון לגביו הוא טיפולו העתידי של טראמפ בכל מה שקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

כרבע (28%) מכלל משיבי הפאנל מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון במה שנוגע ליחסי ארה"ב וישראל, כרבע מעידים שבכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנושא זה ו-37% אומרים כי יש להם מעט אמון שהנשיא הנכנס יעשה את הדבר הנכון בשימור היחסים בין המדינות. ביחס לחודש שעבר חלה ירידה גדולה של כ-20% בשיעור השמרנים ("נוטים לשמרנים" + “מאוד שמרנים") שמעידים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע ליחסי ארה"ב וישראל.

רבע (26%) מהיהודים מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יעשה ״את הדבר הנכון״ במה שנוגע למאבק באנטישמיות, רבע (27%) טוענים כי יש להם מעט ביטחון בטראמפ בהקשר זה, ואילו 40% מעידים כי אין להם כלל אמון שהנשיא הנכנס יעשה את הדבר הנכון במאבק באנטישמיות. מרבית השמרנים ("נוטים לשמרנים" + "מאוד שמרנים") מעידים כי יש להם הרבה אמון בטראמפ בנושא זה, ואילו מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים" + "נוטים לליברלים"), מעידים כי בכלל אין להם אמון. ביחס לחודש שעבר חלה ירידה במידת האמון של המשתייכים לקבוצת ה"נוטים לשמרנים" בנושא זה – בחודש שעבר 69% מהם השיבו כי יש להם הרבה אמון בטראמפ שיפעל נכון בהקשר זה, ואילו בחודש הנוכחי הנתון עומד על 52%.

כשליש ממשתתפי הפאנל (30%) השיבו כי יש להם הרבה אמון בטראמפ שיעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם איראן, כשליש (29%) השיבו כי יש להם מעט אמון, וכשליש (31%) השיבו שבכלל אין להם אמון בנשיא הנכנס בנושא זה. מרבית השמרנים וכשליש מהמזדהים כמרכז (34%) מעידים שיש להם הרבה ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון ביחס לאיראן. מנגד מרבית ה"מאוד ליברלים" (66%) ו-40% מה"נוטים לליברלים" מדווחים כי בכלל אין להם אמון בטראמפ כשמדובר באיראן. גם בסוגייה זו חלה בחודש האחרון ירידה ברמת האמון של המשתייכים לקבוצת ה"נוטים לשמרנים" בטראמפ – בחודש הקודם 69% מהם השיבו כי יש להם הרבה אמון בטראמפ בנוגע להתמודדות עם איראן ואילו בחודש הנוכחי 56% מהם השיבו כך.

בקרב משתתפי הפאנל 40% מעידים כי בכלל אין להם אמון שהנשיא הנכנס יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם הסוגייה הישראלית-פלסטינית, רבע (27%) מעידים כי יש להם מעט אמון, ו-16% בלבד מעידים כי יש להם הרבה אמון בטראמפ בהקשר זה. מרבית ה"מאוד ליברלים" (81%), מחצית מה"נוטים לליברלים" וכחמישית מהמזדהים כמרכז (22%) מעידים כי אין להם בכלל אמון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מנגד מרבית ה"מאוד שמרנים" (56%), כמחצית מה"נוטים לשמרנים" (23%) וחמישית מהמזדהים כמרכז (18%) – מדווחים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יפעל נכון בהקשר זה. בחלוקה לפי דתיות – 45% מהחרדים וחמישית מהאורתודוכסים מעידים כי יש להם הרבה אמון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם הסוגייה הישראלית-פלסטינית.

תמיכה בישראל

מרבית משתתפי הפאנל (54%) סבורים שארצות הברית לא תומכת מספיק בישראל, 30% מאמינים כי היא תומכת בישראל במידה הנכונה ואילו עשירית (11%) חושבים שארצות הברית תומכת בישראל יותר מידי. נתון זה אינו מבטא שינוי לעומת חודשים קודמים. גם החודש נותר בעינו הפער הקבוע בשאלה זו בין קבוצת המשיבים המאוד ליברלים לבין שאר הקבוצות על מידת התמיכה של ארצות הברית בישראל: בקרב השמרנים ואנשי המרכז הקביעה הדומיננטית היא כי ארה״ב אינה תומכת מספיק בישראל. מנגד, בקבוצת ה"מאוד ליברלים" 33% סבורים כי ארה״ב תומכת בישראל יותר מדי.

בחלוקה על פי השתייכות לזרם דתי, מרבית הקונסרבטיבים, האורתודוכסים והחרדים המשתתפים בפאנל סבורים כי ארה״ב לא תומכת מספיק בישראל. 39% מהרפורמים, 30% מהקונסרבטיבים, וחמישית מהאורתודוכסים (23%) – סבורים כי ארה״ב תומכת בישראל במידה הנכונה. רוב מוחלט של מצביעי טראמפ (90%), ושליש ממצביעי האריס (32%), סבורים כי ארצות הברית לא תומכת מספיק בישראל. 44% ממצביעי האריס סבורים שארצות הברית תומכת בישראל במידה הנכונה, ו-17% ממצביעיה מאמינים כי ארה"ב תומכת בישראל יותר מדי.

ישראל במלחמה

גם החודש בחנו את עמדתם של יהודים בארה״ב על שאלת ניצחונה של ישראל. בדומה לחודש שעבר, אין הסכמה בקרב המשיבים בסוגייה זו. ככול שמתקדמים על הציר האידאולוגי מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שחושבים שישראל ניצחה במלחמה. מרבית השמרנים, 21% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז", 14% מה"נוטים לליברלים" ו-13% מה"מאוד ליברלים" – סבורים כך. מנגד ישנה קבוצה משמעותית של משיבים שסבורים כי ישראל לא ניצחה ולא הפסידה במלחמה. שיעור נמוך מכלל הקבוצות סבורים שישראל הפסידה במלחמה, ובין שמינית לרבע מכלל הקבוצות קובעים כי מוקדם מידי לומר מי ניצח.

בחודש האחרון חלה ירידה משמעותית בשיעור המשתתפים שמאמינים כי ישראל ניצחה במלחמה. בחודש שעבר 37% השיבו כי הם חושבים כך ואילו החודש 19% בלבד השיבו כך. במקביל חלה עלייה בשיעור חברי הפאנל שחושבים כי ישראל הפסידה במלחמה. בחודש שעבר 5% בלבד חשבו כך ואילו בחודש הנוכחי 14% מהם השיבו כך.

החודש חלה ירידה נוספת בשיעור היהודים ה"נוטים לליברלים" הסבורים שפעולותיה של ישראל בעזה ״תוקפניות מידי״. מעבר לכך לא נרשמו שינויים משמעותיים בתשובות לשאלה התוקפנות הישראלית לעומת חודשים קודמים. שיעור השמרנים הסבורים שישראל מבצעת פעולות אגרסיביות מדי נותר נמוך מאוד מאז תחילת 2024, בעוד ששיעור הליברלים והמזדהים כמרכז הסבורים כך היה בעלייה כמעט מידי חודש – עד החודשים האחרונים, שבהם ירדה עצימות המלחמה.

נכון לינואר, 39% מהמשתתפים בפאנל סבורים שפעילותה של ישראל בתגובה למתקפת 7 באוקטובר ״לא מספיק אגרסיבית״, חמישית (22%) מאמינים כי היא אגרסיבית במידה הנכונה, 15% חושבים כי היא אגרסיבית מידי וחמישית (18%) סבורים שהיא הרבה יותר מידי אגרסיבית. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שסבורים שהתגובה של ישראל לחמאס היא לא מספיק אגרסיבית.

תחושת ביטחון

מרבית חברי הפאנל ממשיכים להעיד כי המלחמה בישראל פוגעת במידה מסוימת בתחושת הביטחון שלהם. 40% מהם אומרים כי הם מרגישים פחות בטוחים בגלל המלחמה בישראל ו-36% נוספים מעידים כי הם מודאגים יותר מהביטחון האישי שלהם כיהודים בגלל במלחמה בישראל. חמישית טוענים כי המלחמה בישראל לא משפיעה על תחושת הביטחון שלהם. מהנתונים עולה כי רמת הביטחון של המשתייכים לקבוצות הליברליות מעט יותר נמוכה מזו של המשתייכים לקבוצות השמרניות. בכלל הקבוצות נשמר שיעור דומה של כחמישית מהמשתייכים אליהן שמעידים כי המלחמה לא משפיעה על רמת הביטחון שלהם.

בחודש האחרון חלה עלייה בשיעור היהודים בארצות הברית, בכלל הזרמים הדתיים, שמעידים שהם מרגישים פחות בטוחים בגלל המלחמה בישראל. העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב החרדים המשתתפים בסקר, ששיעור המשיבים מהם שהשיבו כך עמד בחודש שעבר על 28% ואילו בחודש הנוכחי עומד על 41%. אם כי ממצא זה צריך לסייג משום ששיעור המשתתפים החרדים בסקר אינו גדול. ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה, חלה ירידה בתחושת הביטחון של רפורמים ושל חרדים, ואילו חלה עלייה קלה בתחושת הביטחון של קונסרבטיבים ואורתודוכסים.

החודש שאלנו את משתתפי הפאנל גם על עמדתם ביחס לישראל ולארה״ב כ״מקום בטוח ליהודים״ לחיות בו. מרביתם (63%) סבורים שישראל היא ״המקום הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו״ (לגמרי מסכימים + קצת מסכימים עם אמירה זו). מעניין להשוות נתון זה לנתונים משאלה זהה שנשאלו יהודים ישראלים בחודש שעבר (בסקר IDI). לפי נתונים אלה 73% מהיהודים בישראל חושבים שישראל היא המקום שבו ליהודים בטוח יותר לחיות כיום.

בקרב היהודים בארה״ב שהשיבו לשאלה, עולה שיעור המשיבים שחושבים שישראל היא המקום הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני. בעוד שבקרב ה"מאוד ליברלים" מרבית המשיבים (51%) לא מסכימים עם האמירה "ישראל היא המקום בטוח ביותר ליהודים לחיות בו", מרבית ה"מאוד שמרנים" (77%) סבורים כי אמירה זו נכונה. בבדיקה על פי הצבעה, מרבית מצביעי טראמפ (77%) ומרבית מצביעי האריס (52%) מסכימים שישראל היא המקום הבטוח ביותר ליהודים.

שאלה מקבילה בחנה את האמירה "ארה"ב היא המקום הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו". כמעט מחצית מהמשתתפים (46%) קצת מסכימים עם אמירה זו. כשליש (31%) קצת לא מסכימים עם אמרה זו, ואילו פחות מעשרה אחוזים לגמרי מסכימים או לגמרי לא מסכימים עם אמירה זו. בהשוואה לשאלה הקודמת ניתן לראות כי שיעור גבוה יותר של היהודים המשתתפים בפאנל סבורים שישראל (63%) היא המקום הבטוח ביותר ליהודים לעומת האפשרות שארה״ב היא המקום הבטוח ביותר עבורם (54%). יש לציין כי השאלות הוצגו בנפרד, ואפשר היה להשיב בחיוב או בשלילה או בכל דרך אחרת על שתיהן. למעשה, כחמישית מהמשיבים אמרו למעשה שהן ישראל והן ארה״ב הן המקום הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו.

קרבה לישראל וליהדות

את הקשר של יהודים בארה״ב לישראל בחנו מספר פעמים מאז ה-7 באוקטובר. ניתן לראות כי בחצי שנה האחרונה נשמר רוב של משיבים שמעידים שמה שקרה בישראל בשנה האחרונה גורם להם להרגיש קרובים יותר לישראל. כמו כן נשמר שיעור קבוע (של בין 10%-16%) של מי שמעידים כי אירועים אלה גורמים להם להרגיש רחוקים יותר מישראל. בתקופה זו נשמר גם שיעור של כרבע מהיהודים שמעידים כי מה שקורה בישראל בשנה האחרונה לא משנה את הרגשות שלהם כך או כך.
החודש חלה ירידה קלה בשיעור המשיבים מכלל הקבוצות האידאולוגיות שמעידים כי מה שקורה בישראל גורם להם להרגיש קרוב יותר אליה. ירידה זו הובילה לכך שנרשם החודש השיעור הנמוך ביותר של משיבים מקבוצות ה"מאוד ליברלים", "מרכז" ו"מאוד שמרנים" שמעידים כי מה שקורה בישראל גורם להם להרגיש קרובים יותר אליה. נכון לנקודת הזמן הזו כרבע (28%) מה"מאוד ליברלים", מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"נוטים לליברלים" ומרבית השמרנים והמשתייכים לקבוצת המרכז – מעידים כי מה שקורה כרגע בישראל גורם להם להרגיש קרוב אליה.

מי החברים שלכם

החודש כללנו שאלה הנוגעת לחיים החברתיים של משתתפי הסקר. מחצית המשיבים (52%) העידו כי קל להם יותר לפתח חברות עם יהודים, ואילו 46% נוספים השיבו כי השאלה אם אדם יהודי הוא או לא, לא משפיעה על היכולת שלהם לפתח חברות איתו. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור מי שהשיבו כי קל להם יותר לפתח חברות עם יהודים מאשר עם לא יהודים. בנוסף, מעניין לראות את ההתאמה בין העלייה בשיעור מי שנוח להם יותר לפתח חברות עם יהודים, לבין מספר הביקורים של המשתתפים בישראל. בעוד ששליש (31%) מהמשיבים שמעולם לא ביקרו בישראל מעידים כי קל להם יותר ליצור קשרים עם יהודים, שני שליש (64%) מהמשיבים שגרו תקופה בישראל מעידים כך.

בשאלה על חברות עם ישראלים, מרבית חברי הפאנל (66%) מעידים כי השאלה אם מישהו הוא ישראלי או לא אינה משפיעה על היכולת שלהם לפתח איתו חברות. חמישית (22%) מעידים כי קל להם יותר לפתח חברות עם ישראלים. כרבע מכלל המשיבים אמרו שקל להם יותר לקשור חברות גם עם יהודים וגם עם ישראלים.

נתונים על הסקר והשלכותיהם

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 734 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. לדו״ח זה מצורף נספח המתאר את הקבוצה הנכללת בפאנל, מאפייניה, וההבדלים בינה לבין קבוצות של יהודים בארה״ב הנסקרות על ידי גופים אחרים.
באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית.

נספח: סקר פאנל קול העם של יהודי ארה״ב

לאחר שנת פעילות מלאה, ובהמשך לעבודת ניתוח מפורטת של הנתונים על משתתפי פאנל JPPI, הרכבם והשקפותיהם, נתחיל לפרסם מחודש זה במסגרת סקרי קול העם גם נתון כללי המשקף את עמדת מה שנכנה כאן ״היהודים המחוברים בארה״ב״. מהלך זה מבטא הבשלה של פאנל קול העם, והתייצבות של קבוצה המשיבים לסקרים, באופן שמאפשר לנו להציג אותה כקבוצה קבועה שלמגמות הנצפות ביחס אליה יש לטעמנו משמעות החורגת מעבר להצגה שנהגנו עד כה, שהייתה בדרך כלל בחלוקה לתת-קבוצות על פי זרמים דתיים (רפורמים, קונסרבטיבים וכן הלאה), או על פי השקפות פוליטיות (ליברלים, שמרנים וכדומה).

קבוצת היהודים המחוברים שאנו עוקבים אחריה היא – כשמה – קבוצה של יהודים שרמת הקשר שלהם לעם היהודי, לקהילה היהודית, למוסדות יהודיים, לזהות יהודית, למדינת ישראל, גבוהה – בוודאי בהשוואה לכלל יהודי ארה״ב. כדי להמחיש את מאפייניה נציג כאן כמה השוואות בינה לבין כלל יהודי ארה״ב. כאמור, אנו עוקבים אחר קבוצה זו, מתוך הנחה שיש עניין מיוחד בסקירה תכופה ומתמדת שלה, לצד הסקירה המזדמנת והתכופה פחות של כלל יהודי ארה״ב, משום שזו קבוצה שאנחנו משערים שיש לה דומיננטיות מסויימת בקביעת ״סדר היום״ של הקהילה היהודית בארה״ב, ככל שיש לקהילה קול מזוהה ומובחן שניתן לזהות.

כמובן, קבוצת היהודים המחוברים איננה זהה בהרכבה לכלל קהילת יהודי ארה״ב, ועמדותיה אינן זהות לאלה של כלל יהודי ארה״ב. בעניינים מסוימים, הפערים בין שתי הקבוצות משמעותיים וניכרים. בעניינים רבים אחרים, הם אינם גדולים. כך או כך, הסקר הקבוע של קהילת היהודים המחוברים בוודאי איננו מייתר התייחסות ובחינה עונתית של עמדות כלל יהודי ארה״ב, הנעשית על ידי גופים שונים.

מה זה אומר בפועל? שהחל מחודש זה, תוצג לכל שאלה בסקרי קול העם תשובה משוקללת אחת, שמבטאת את עמדת היהודים המיוצגים בפאנל, כפי שהם מוגדרים במסמך זה, וכפי שאנחנו מבינים אותה (הנתון של התוצאה הכללית יוצג לאחר שקלול על פי זרם דתי ומחנה פוליטי לשם שמירה על אחידות מסקר לסקר). לצד נתון זה נמשיך להציג כמובן גם חלוקות משנה על פי זרם דתי, מחנה אידיאולוגי, ומאפיינים נוספים ככל שיהיה צורך (גיל, קשר למוסדות יהודיים, הצבעה, וכן הלאה). גם המגמות מחודש לחודש יוצגו בהתייחס לשינויים בקרב כלל היהודים השייכים לקבוצה הנסקרת שאנו עוקבים אחריה, כאשר במסגרת הניתוח נבהיר כמובן מהיכן נובעים השינויים, אם ישנם כאלה (לדוגמה: היהודים המאוד ליברלים שינו את עמדתם, ולכן גם הסך הכל משתנה, ובמקרים אחרים היהודים המאוד שמרנים שינו את עמדתם ובשל כך הסך הכל משתנה).

המסגרת של קהילת המחוברים כפי שתוצג בסקרי קול העם השנה נקבעה לאחר בחינה ארוכה של נתונים מסקרי JPPI ומסקרים מקבילים אחרים בקרב יהודי ארה״ב, שהעיקרי שבהם הוא הסקר המקיף של מכון המחקר PEW מתחילת העשור. היועץ המדעי של סקר קול העם, פרופ׳ דוד שטיינברג מאוניברסיטת תל אביב, בחן את מרכיבי פאנל JPPI, את המאפיינים העיקריים של המשתתפים בפאנל על פני שנת פעילות, ומולם את המאפיינים של משיבים לסקרים אחרים בקרב יהודי ארה״ב. בחינה זו מאפשרת לנו לקבע מעין מסגרת שתשמר באמצעות הדגימה ושקלול של נתונים, כך שמשמעות התשובות שניתנות מחודש לחודש תישאר דומה – משום שהקבוצה הנשאלת תישאר דומה. במילים אחרות: היהודים המחוברים של חודש ינואר והיהודים המחוברים של חודש דצמבר יהיו דומים במאפייניהם, ועל כן אפשר יהיה להוציא מסקנות בעלות משמעות ועניין משינויי עמדות ומגמות כפי שנצפה בהם בהמשך הדרך

מאפיין עיקרי של פאנל JPPI שאפשר להשוות לאוכלוסייה היהודית הכללית בארה”ב נוגע לרמת הייצוגיות של ״זרמים דתיים״. באופן כללי, הפאנל של היהודים המחוברים כולל ייצוג גבוה יותר של יהודים בעלי זיקה לזרמים דתיים ולפעילות דתית. שיעור היהודים האורתודוקסים בפאנל גדול פי שלושה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הכללית, ואחוז הקונסרבטיבים כמעט כפול. שיעור המדווחים על שיוך לזרם ״אחר״ גדול בהרבה – כמעט 1 מכל 6 משתתפים בפאנל לעומת 1 מכל 25 בכלל האוכלוסייה היהודית. הקבוצה המיוצגת בחסר בצורה משמעותית לעומת כלל יהודי ארה״ב, היא זו של יהודים שאינם משתייכים לשום זרם יהודי מוכר. בטבלה המוצגת כאן ניתן לראות את ייצוג הקבוצות הדתיות בפאנל JPPI לעומת נתוני מכון PEW.

במסגרת בדיקת הנתונים על כלל חברי הפאנל, והמשתתפים בסקרי שנת 2024, בחנו משתנים רבים כמו שיוך זרמי (רפורמי, קונסרבטיבי, אורתודוקסי, אחר), נטייה פוליטית, שאלות הנוגעות לזהות יהודית, זהות ההורים, ביקורים בישראל, זיקה לישראל ופרקטיקה של מסורת. בחלק מהמקרים, התשובות האפשריות לשאלות מנוסחות באופן שונה בסקרים שונים, מה שעשוי להסביר הבדלים בנתונים. ובכל זאת ישנם דברים מובהקים שקל להבחין בהם. כמעט כל המשתתפים בפאנל JPPI הם יהודים ״לפי דת״ (96% לעומת 73% מכלל הקהילה היהודית בארה״ב על פי נתוני PEW). רוב גדול של המשתתפים בפאנל JPPI מדווחים ששני הוריהם יהודים (84% לעומת 69% על פי נתוני PEW על כלל יהודי ארה״ב).

בחינת נתוני הפאנל הנוגעים לפרקטיקה דתית מאפשרת גם היא השוואות מסוימות לסקרים אחרים, הבוחנים את כלל יהודי ארה״ב. לדוגמה,83% מהנשאלים בפאנל העידו שהשתתפו בסדר פסח, לעומת 62% בסקר של מכון PEW (אם כי, בשנה אחרת). ביום כיפור, 47% ממשתתפי הפאנל דיווחו על צום מלא, ו-27% נוספים צמו חלקית – ובסך הכל 74%. בסקר של PEW (2020) העידו 46% כי צמו חלקית או באופן מלא. למרות שהבדלים אלה אינם מתייחסים לאותה שנה, ברור כי מדובר בפער שאינו משקף קפיצה פתאומית בשיעור המקיימים את מסורת הצום ביום כיפור, אלא את העובדה שפאנל JPPI כולל יהודים ״מחוברים״ שרמת שמירת המסורת שלהם גבוהה יותר. בדומה, לקראת חנוכה וחג המולד, העידו מרבית המשיבים לסקר כי הם מתכננים להדליק נרות חנוכה בכל שמונת הלילות. שיעור ההדלקה בסקר JPPI גבוה גם לעומת שיעור היהודים האומרים בסקרים על כלל יהודי ארה״ב כי הם מדליקים נרות בכל לילה (או ברוב הלילות). רוב גדול של משתתפי הפאנל (90%) אמרו כי בביתם לא יהיה השנה עץ חג המולד. כעשירית מהמשתתפים אמרו כי יהיה עץ בביתם. זה שיעור נמוך לעומת הממצא של מכון הסקרים פיו ב-2013, שעל פיו ל-32% מיהודי ארה״ב היה עץ אשוח בבית בתקופת החגים של שנת המחקר (27% ליהודים על פי דת).

המאפיין המובהק ביותר של האופן שבו הפאנל מבטא את זהותם של יהודים ״מחוברים״ נוגע לקשר לישראל. יותר משישה מכל עשרה משתתפים בפאנל ביקרו בישראל יותר מפעם אחת, רק אחד מחמישה מהם לא ביקר אף פעם בישראל. זה נתון שונה במובהק מהנתון על כלל קהילת יהודי ארה״ב.

באופן דומה, ואולי חריף עוד יותר, משתתפי הפאנל מעידים על חיבור חזק לישראל בשיעור גבוה יותר משל כלל יהודי ארה״ב. במקרה זה, נוסח השאלה לעומת נתוני PEW אמנם אינו זהה, אבל השוואה סבירה של קטגוריות מלמדת על השוני. השוואה לסקרים אחרים מעלה תוצאה דומה. לדוגמה, בסקר AJC של שנת 2021 נשאלה שאלה על חשיבות הקשר לישראל לזהות היהודית (How important, if at all, is being connected with Israel to your Jewish identity?). על פי נתוני הסקר, המייצגים את כלל יהודי ארה״ב (אם כי, בהבדלים לעומת סקר PEW), 29% אומרים שהקשר לישראל ״מאוד חשוב״, ו-31% שהוא ״חשוב במידת מה״. פאנל JPPI משקף, באופן כללי, עמדות של יהודים שהקשר שלהם לישראל באופן ברור הרבה יותר חזק.

בבחינת ההזדהות עם עמדות פוליטיות שונות, פאנל JPPI נוטה לכיוון מעט יותר שמרני לעומת כלל יהודי ארה״ב, אך לא באופן משמעותי. בטבלה מוצגת השוואה לסקר של PEW המשמש אותנו לכל ההשוואות, אך נבחנו גם השוואות לסקרים אחרים. לדוגמה, הסקר של AJC, שבאופן קבוע מציג הטייה לכיוון מעט שמרני יותר, קיטלג ב-2024 את יהודי ארה״ב ל-29% ליברלים, 19% נוטים לליברלים, 32% ״מתונים״ (moderate), בשונה מ״מרכז״ (Center) כמו בפאנל JPPI, 9% נוטים לשמרנים ו-11% שמרנים (1% לא השיבו). בסך הכל בסקר AJC היו 47% ליברלים, בדומה לסקר JPPI, 32% מתונים, שזה נמוך לעומת JPPI, ו-20% שמרנים, לעומת 28% בפאנל JPPI.
במחקר הנמשך של JPPI מטרתנו תהיה כמובן להמשיך לנטר את מאפייני משתתפי הפאנל, ובמקרה הצורך לעדכן את מסגרת הקבוצה הנבחנת, ובהתאם גם את אופן הצגת המגמות שאנו עוקבים אחריהן. מאחר שהפאנל נמצא בשלבי התפתחות מוקדמים, בדיקה כזאת תתבצע כל שישה חודשים. בדיקות המסגרת ייעשו כמובן גם בתקופות של גידול חד במספר המשתתפים בפאנל (לאחר קמפיין גיוס משתתפים).