יהודים בארה"ב על המלחמה בישראל, על ההצבעה לנשיאות בנובמבר ועל חגי תשרי
הממצאים העיקריים
- פער משמעותי בין מצביעי האריס וטראמפ ביחס לישראל, אנטישמיות והגירה כשיקול הצבעה עיקרי
- שיעור נמוך מאוד מהיהודים בארה״ב סבורים שאם האריס תיבחר יחסי ארה”ב- ישראל ישתפרו
- מרבית היהודים מצביעי טראמפ סבורים שהפעולות של ישראל בלבנון לא מספיק אגרסיביות
- עלייה בביקורת של יהודים ״מאוד ליברלים״ על אגרסיביות ישראל בעזה ותמיכת ארה״ב בישראל
- ברוב גדול מהבתים היהודים בארה”ב דיברו על ישראל בארוחת החג של ראש השנה
- שיעור הצמים בקרב היהודים בארה”ב גבוה יותר בקרב מי שמבקרים יותר בישראל
הערה כללית על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-14 ל-20 באוקטובר, פחות מחודש לפני הבחירות לנשיאות בארה״ב. הוא נערך בעיצומו של השבוע בו חוסל יחיא סינוואר, מנהיג חמאס שתכנן ופיקד על טבח שבעה באוקטובר. בחודש האחרון חוסל בלבנון גם חסן נסראללה, המזכיר הכללי וראש חיזבאללה, החלה כניסה קרקעית של חיילי צה"ל לשטח לבנון ואיראן תקפה את ישראל פעם נוספת.
המרוץ לנשיאות ארה"ב
המרוץ לנשיאות ארה"ב עומד לקראת סיום, והסקרים ממשיכים לשקף קרב צמוד בין קמלה האריס ודונלד טראמפ. מנתוני הסקר עולה כי בחודשים האחרונים הייתה מגמת איטית אך מתמשכת של עלייה בשיעור המשתתפים בפאנל המגדירים את עצמם ׳ליברלים׳ או ׳מרכז׳ לכיוון של הצבעה בטוחה למועמדת המפלגה הדמוקרטית. מגמה דומה אך פחות מובהקת מסתמנת בקבוצת השמרנים לכיוון המועמד של המפלגה הרפובליקנית. בחינה של כלל משתתפי הפאנל, לאחר שקלול התוצאות על פי המשקל היחסי של זרם דתי בכלל האוכלוסייה היהודית (רפורמי, קונסרבטיבי, וכן הלאה) מלמד על כוונת הצבעה של כשני שליש מהמשתתפים להאריס (63%) וכרבע לטראמפ (24%). שאר המשתתפים לא יודעים, לא יצביעו, או יצביעו למועמד אחר משני המועמדים המרכזיים. נתונים אלה דומים למדי לנתוני סקר העיתון היהודי פורוורד באמצעות CHIP50, שהעלה במחצית אוקטובר כי 62% מכלל יהודי ארה״ב מתכוונים להצביע להאריס, ו-31% לטראמפ. סקר של ארגון המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית (JDC) קבע בספטמבר כי 68% מהיהודים מתכוונים להצביע להאריס, לעומת 25% לטראמפ.
שיקולים בהצבעה בבחירות
לקראת הבחירות, בחנו החודש האם חברי הפאנל מתייחסים לשלושה נושאים – ישראל, אנטישמיות והגירה – כשיקול מרכזי בהחלטתם למי להצביע. מהנתונים עולה כי יש פער גדול בחשיבות שתומכי האריס ותומכי טראמפ מייחסים לשלושה נושאים אלה בבחירות הקרובות. באופן גורף שיעור מצביעי טראמפ מעידים על שלושת הנושאים שהוצגו כשיקול הצבעה מרכזי, לעומת שיעור נמוך הרבה יותר בקרב מצביעי האריס.
המשיבים התבקשו להצביע על מידת החשיבות שהם מייחסים לכל אחד מהנושאים כשיקול הצבעה בנפרד. מרבית חברי הפאנל השיבו כי ישראל היא נושא חשוב להם במידת מה, או אחד הנושאים העיקריים שישפיעו על הצבעתם. כאשר מתבוננים בחלוקה לפי הצבעה, רוב מוחלט של מצביעי טראמפ רואים בישראל אחד הנושאים המרכזיים בהצבעה שלהם, בעוד שרבע מאלו שיצביעו בוודאות להאריס מתייחסים לישראל בתור סוגיית הצבעה שולית או לא בתור שיקול בהצבעתם. בקרב המשיבים שמעידים כי סביר שיצביעו להאריס החלוקה נראת אחרת וכלל המשתייכים לקבוצה זו רואים בנושא זה אחד הנושאים המרכזיים של ההצבעה או נושא חשוב במידת מה. בקבוצת ה׳מאוד ליברלים׳ שליש מהמשיבים מתייחסים לסוגיית ישראל כסוגיית הצבעה שולית או לא רואים בה שיקול שמשפיע על הצבעה.
שיעור הליברלים שהשיבו כי אנטישמיות היא אחד הנושאים המרכזיים שישפיעו על הצבעתם גבוה משיעור חברי קבוצה זו שהשיבו כי ישראל היא אחד הנושאים המרכזיים עבורם. לעומת זאת, בקרב השמרנים ניתן להבחין במגמה הפוכה – שיעור גבוה יותר השיבו כי ישראל היא אחד הנושאים המרכזיים בהצבעה. עם זאת ככול שנעים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – גדל שיעור המשיבים שרואה באנטישמיות את אחד הנושאים המרכזיים של ההצבעה. גם בנושא זה, כאשר בוחנים את החלוקה לפי העדפת המועמדים לנשיאות ניתן להבחין בפער גדול.
קיים פער משמעותי גם ביחס של ליברלים ושמרנים לנושא ההגירה בבחירות הקרובות. כמחצית מהליברלים בפאנל טוענים כי הגירה היא סוגיית הצבעה שולית או לא שיקול בהצבעה שלהם. לעומת זאת, מרבית השמרנים אומרים כי נושא זה הוא אחד הנושאים המרכזיים המשפיעים על ההצבעה. פער דומה ניתן לראות גם בחלוקה לפי הצבעה. בנושא זה ניתן לראות כי אין הבדל משמעותי בין היהודים תומכי טראמפ והאריס לבין כלל האמריקאים תומכי טראמפ והאריס. בסקר מכון פיו בספטמבר, 39% מהאמריקאים תומכי האריס דירגו הגירה כנושא מאוד חשוב כשיקול בחירות. 82% מתומכי טראמפ דירגו אותו כמאוד חשוב (נוסח השאלה בשני הסקרים לא זהה, אבל אפשר לזהות שהשיעור המצטבר של מי שמייחסים לנושא חשיבות כשיקול הצבעה דומה למדי).
תמיכה בישראל
בחודש האחרון נמשך הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, הן באספקת חימוש והן בפריסת כוחות במרחב. עליית מדרגה בסיוע האמריקאי לישראל נרשמה עם הצבה של מערכת הגנה מתקדמת נגד טילים – THAAD. שאלת היחס לישראל והטיפול באנטישמיות בארצות הברית ממשיכה להעסיק את שני המועמדים לנשיאות ואת אנשי הקמפיין שלהם.
בסקר קול העם ניתן לראות גם החודש כי קיים פער בין משיבים ליברלים לבין משיבים שמגדירים את עצמם ׳מרכז׳ או ׳שמרנים׳ בהבנת מידת התמיכה של ארה"ב בישראל. בקרב השמרנים ואנשי המרכז הקביעה הדומיננטית היא כי ארה״ב אינה תומכת מספיק בישראל. מנגד, בקבוצת ה׳מאוד ליברלים׳ ישנה מגמה איטית אך מתמשכת בשיעור המשיבים שסבורים כי ארצות הברית תומכת בישראל יותר מידי. החודש, שיעור זה מגיע לשיא מאז שהתחלנו במדידה – כשליש מהיהודים ה׳מאוד ליברלים׳ בארצות הברית חושבים כך. יש לציין כי בבחינת התשובות של כלל הפאנל, משוקלל על פי דתיות, ישנו רוב קטן של משיבים (56%) האומרים כי ארה״ב לא תומכת מספיק בישראל. בקרב היהודים שיצביעו להאריס בוודאות יש רוב קטן (51%) הסבורים כי התמיכה היא ״במידה הנכונה״, אך יותר מרבע (28%) הסבורים כי התמיכה אינה מספקת. בקרב היהודים שכנראה יצביעו להאריס (אך לא בוודאות) יש רוב ברור (60%) הסבורים כי התמיכה של ארה״ב בישראל ״אינה מספקת״. בחינת הנתונים על חשיבות התמיכה בישראל כגורם הצבעה, במקביל לשאלת עוצמת התמיכה בישראל, מאפשרת להעלות השערה שמי שאומרים ש״כנראה״ יצביעו להאריס, אך לא אומרים שיצביעו לה ״בוודאות״ מתלבטים בין השאר בגלל השילוב שמוצג כאן: הם מקנים משקל גבוה לישראל כשיקול, ומרגישים שהתמיכה של ממשל ביידן-האריס בישראל אינה חזקה מספיק.
כדי להמחיש כיצד עמדות משתתפים בפאנל משתנות, בחנו החודש תשובות של כ-130 משתתפים שהשיבו על שאלות זהות גם בסקר של חודש מאי וגם בסקר של חודש אוקטובר. בטבלה המוצגת כאן אפשר לראות שמלבד השינוי הכללי בשאלת התמיכה של ארה״ב בישראל, שמתבטא באחוזים שמוצגים בטבלאות מעל, אפשר לראות גם שינויים בעמדות של משתתפים ספציפיים. לדוגמה, ישנם 8 משתתפים שאמרו במאי שארה״ב לא תומכת בישראל מספיק, ועכשיו (באוקטובר) אומרים שהיא תומכת בישראל במידה הנכונה. במקביל, ישנם 6 משתתפים שאמרו במאי שארה״ב תומכת בישראל במידה הנכונה, ועכשיו עברו לעמדה שארה״ב לא תומכת מספיק. באופן טבעי, רוב המשתתפים שבחנו נותרו בעמדתם הקודמת.
מי פרו ישראלי?
במסגרת סדרת השאלות על התמיכה בישראל בחנו שוב גם את יחס המשיבים לעמדות המועמדים על ישראל. כמו בחודשים הקודמים, שאלנו האם בעיני משתתפי הפאנל המועמדים לנשיאות נתפסים כ"פרו ישראלים". בטבלה ניתן לראות כי בקרב המצביעים הליברלים נשמר רוב ברור של משיבים הרואים בהאריס מועמדת ״פרו ישראלית״. בקרב מצביעי המרכז ישנה מגמה מתונה של עלייה בשיעור אלה החושבים שהאריס "פרו ישראלית", ובקרב הנוטים לשמרנים ישנה מגמה הפוכה. בכלל הפאנל, לאחר שקלול על פי סולם הדתיות, כמחצית מגדירים את האריס ״פרו ישראלית״ (50%), וכשליש לא (37%, השאר לא יודעים).
בקרב משיבי הפאנל נרשמה החודש עלייה בשיעור ה׳מאוד שמרנים׳ שמזהים את טראמפ כ"פרו ישראלי", ומגמה הפוכה בקרב מצביעי המרכז. שיעור כלל המשיבים בפאנל שסבורים כי הוא "פרו ישראלי", נמוך במעט (לאחר שיקלול התשובות לפי דתיות) משיעור האומרים כך על האריס (50% להאריס, 47% לטראמפ).
עתיד היחסים
החודש בחנו כיצד חברי הפאנל סבורים שבחירה של כל אחד מהמועמדים תשפיע על יחסי ארה"ב-ישראל. מהנתונים עולה כי בקרב ה׳שמרנים׳ יש רוב של מי שסבורים כי היחסים ישתפרו אם טראמפ יבחר, ומנגד פחות מחמישית מה׳ליברלים׳ סבורים כי בחירתה של האריס לנשיאות ארצות הברית תוביל לשיפור היחסים בין המדינות. בקרב מצביעי המרכז שיעור גדול יותר סבור כי בחירתו של טראמפ יוביל לשיפור ביחסים, ביחס לשיעור המאמין כי בחירתה של האריס תוביל לשינוי כזה.
בבחינה על פי השתייכות לזרם דתי, ניתן לראות כי שיעור נמוך מאוד מהמשיבים בכלל הזרמים חושבים שאם האריס תיבחר יחסי ארה"ב-ישראל ישתפרו. רבע מהרפורמים, מחצית מהקונסרבטיבים ומרבית האורתודוכסים והחרדים – סבורים כי אם האריס תיבחר יחסי ארה"ב ישראל יעשו פחות קרובים. עשירית בלבד מהמשיבים שמעידים כי יצביעו להאריס בוודאות חושבים שבחירתה תוביל לשיפור היחסים בין המדינות, ושליש מהמשיבים שמעידים כי סביר שיצביעו לה – חושבים שאם תיבחר יחסים אלו יהיו פחות טובים. תשובות אלה מסבירות מדוע בקרב מצביעי האריס חשיבות ישראל כנושא הצבעה נמוכה באופן ניכר (אם היתה גבוהה יותר, לא היו מצביעים להאריס, לנוכח התחזית שלהם על עתיד היחסים). כצפוי, מרבית מצביעי טראמפ סבורים כי אם האריס תיבחר, יחסי ארה"ב-ישראל ייעשו פחות טובים.
כאשר בוחנים את עמדות היהודים על מה שיקרה ליחסי ארה״ב-ישראל במקרה שטראמפ ייבחר לנשיאות, כחמישית מהרפורמים, כמעט מחצית מהקונסרבטיבים ומרבית האורתודוכסים משתתפי הפאנל סבורים כי יחסי ארה"ב-ישראל ישתפרו. במקרה שבו טראמפ נבחר, שיעור נמוך מבין המשיבים סבור כי היחסים לא ישתנו. בהלימה לנתונים על מידת החשיבות שמצביעי טראמפ מייחסים לישראל בבחירות הקרובות, רוב מוחלט של משיבים המעידים כי יצביעו לו, סבורים כי בחירה בו תוביל לשיפור היחסים בין המדינות.
ישראל במלחמה
גם החודש נמשכה המגמה האיטית של עלייה בשיעור הליברלים הסבורים כי פעולותיה של ישראל בעזה אגרסיביות מידי. מרבית ה׳מאוד ליברלים׳ ומחצית מה׳נוטים לליברלים׳ סבורים כך. לעומת זאת, עשירית בלבד מהמוגדרים ׳מרכז׳ ושיעור כמעט אפסי מקרב ה׳שמרנים׳ סבורים כך.
בחודש האחרון הייתה כניסה קרקעית של כוחות צה״ל ללבנון, והלחימה בגזרה בצפונית עלתה מדרגה. בהשוואה לנתוני חודש אוגוסט, ניתן להבחין כי החודש חלה קפיצה בשיעור הליברלים שסבורים כי פעולותיה של ישראל בלבנון ״הרבה יותר מדי״ אגרסיביות. במקביל, ישנה מגמת ירידה בשיעור השמרנים והמוגדרים ׳מרכז׳ שסבורים כי פעילותה של ישראל בלבנון לא מספיק אגרסיבית, ועלייה בשיעור אלה מהם שחושבים כי ישראל אגרסיבית במידה הנכונה.
מגמות דומות ניתן לראות גם בחלוקה לפי הצבעה. נתון חדש שעולה מחלוקה זו הוא, שבקרב אלה שיצביעו בוודאות לטראמפ, ישנה עלייה מסויימת בשיעור המשיבים שסבורים כי ישראל לא מספיק אגרסיבית בלבנון. באוגוסט כמחצית מהם סברו כך, וכעת מרביתם.
האיום האיראני
בתחילת החודש איראן תקפה את ישראל בפעם השנייה במהלך המלחמה. בשבועות שלפני המתקפה הייתה בישראל מעין "תקופת המתנה" למתקפה האיראנית. המתקפה כללה 201 טילים בליסטיים וכוונה בעיקר כנגד יעדים אסטרטגיים וצבאיים. באופן כללי, המתקפה נבלמה אך נגרם נזק לבסיסים של חיל האוויר ולמספר מוקדים אזרחיים. תמיכתה של ארצות הברית והשתתפות פעילה שלה ביירוט הטילים סייעה לצמצום הנזק. המתקפה גונתה על ידי נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שהדגיש את תמיכתו בישראל והודיע כי יוטלו סנקציות נוספות על איראן.
לאחר ההתפתחויות האחרונות בחנו החודש פעם נוספת מה עמדתם של משיבי הסקר על מדיניות ארצות הברית כלפי איראן. מהנתונים עולה כי רבע מה׳מאוד ליברלים׳, מחצית מה׳נוטים לליברלים׳ ומרבית המוגדרים ׳מרכז׳ ו׳שמרנים׳ – סבורים כי מדיניות ארה"ב כלפי איראן ידידותית מידי. ניתן אף להבחין במגמת עלייה בנתון זה ביחס לחודש אוגוסט בקרב אנשי המרכז והנוטים לשמרנים. בכלל הקבוצות אין עלייה בשיעור הסבורים כי מדיניות ארה"ב עוינת מידי כלפי איראן.
בחלוקה לפי הצבעה ניתן לראות כי ישנה עלייה בשיעור המשיבים שמעידים שיצביעו להאריס בוודאות הסבורים שמדיניות ארה"ב מול איראן ידידותית מידי (אך ירידה בקרב מי שאומרים שכנראה יצביעו להאריס). עלייה משמעותית אף יותר באותו כיוון קיימת בקרב המשיבים שמעידים כי יצביעו בוודאות לטראמפ. במקביל, שיעור חברי קבוצה זו הסבורים כי מדיניות ארה"ב כלפי איראן עוינת מידי ירד בחודשיים האחרונים לאפס.
המפלגות והאנטישמיות
גם החודש בחנו מי מבין המועמדים לנשיאות יהיה טוב יותר בעיני משתתפי הפאנל במאבק נגד האנטישמיות. בקרב ה׳נוטים לשמרנים׳ הייתה החודש עלייה בשיעור הסבורים כי טראמפ יהיה טוב יותר במאבק באנטישמיות לעומת האריס, זאת לאחר מגמת ירידה איטית אך מתמשכת בחודשים הקודמים. מגמה דומה ניתן לראות בבחינה על פי השתייכות לזרם דתי: החודש נרשמה עלייה בקרב הקונסרבטיבים והחרדים שחושבים כי טראמפ יהיה טוב יותר במאבק נגד האנטישמיות. בקרב כלל חברי הפאנל, לאחר שיקלול על פי דתיות, כמחצית סבורים שהאריס תהיה טובה יותר (50%), וכרבע שטראמפ (26%). השאר חושבים ששניהם יהיו טובים או רעים באותה מידה, או לא יודעים.
בהמשך לשאלה על המועמדים והמאבק באנטישמיות, בחנו שוב גם איזו משתי המפלגות נתפסת כמי שתהיה טובה יותר במאבק זה. ניתן להבחין במגמת עלייה בשיעור השמרנים שסבורים כי המפלגה הרפובליקנית תהיה טובה יותר, ולעומת זאת, אין מגמת שינוי במחנה הליברלי. בעוד שעלה שיעור ה׳נוטים לליברלים׳ שסבורים כי המפלגה הדמוקרטית היא המתאימה למאבק זה, בקרב ה׳מאוד ליברלים׳ נרשמה מגמה הפוכה. כאשר מסתכלים על החלוקה לפי דתיות, חברי רוב הקבוצות, אך לא הרפורמים, סבורים כי המפלגה הרפובליקנית תהיה טובה יותר במאבק נגד האנטישמיות מאשר המפלגה הדמוקרטית. בקרב הרפורמים מחצית סבורים כי המפלגה הדמוקרטית תהיה טובה יותר במאבק זה, ורבע סבורים כי המפלגה הרפובליקנית היא המתאימה למשימה. בתמונה המשוקללת של כלל המשתתפים בפאנל ישנו כמעט שוויון בין מי שאומרים שהמפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית יהיו הטובות יותר במאבק נגד אנטישמיות, 31% למפלגה הדמוקרטית ו-34% לרפובליקנית.
ציון חגי תשרי
לרגל חודש החגים, סקר קול העם היהודי בחן כמה שאלות הנוגעות להשתתפות בטקסים ותפילות. מרבית המשיבים לסקר השתתפו בתפילה אחת לפחות בבית כנסת בימים הנוראים. ככול שמתקדמים בסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור המשיבים שהשתתפו בתפילה בבית הכנסת.
נוסף על כך מהנתונים עולה כי מרבית המשיבים על הסקר – ליברלים, מרכז ושמרנים – השתתפו השנה בסעודת ראש השנה, רובם עם בני משפחתם.
על פי תשובות משתתפי הפאנל, ברוב גדול מהבתים היהודים דיברו על ישראל בארוחת ראש השנה. ככול שמתקדמים על הציר האידאולוגי מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני (לא כולל מאוד שמרנים), ישנה עלייה בשיעור מי שדיברו על ישראל. מגמה דומה ניתן לראות גם בבחינת הסקלה הדתית. מכלל משתתפי הפאנל, 78% דיווחו כי בסעודה המשפחתית שהשתתפו בה עלתה גם ישראל כנושא שיחה.
עוד בחנו החודש כיצד חברי הפאנל מציינים את יום כיפור. מהנתונים עולה כי מרבית משתתפי הסקר צמים ביום כיפור – צום מלא או חלקי. בדומה לנתונים על סעודת החג, גם בשאלה זו ניתן לראות שככול שמתקדמים מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – שיעור הצמים עולה. עוד אפשר לראות בנתונים ששיעור הצמים גבוה יותר בקרב מי שביקרו יותר בישראל. ככול שיהודי ביקר יותר בישראל, או גר בה לתקופה מסוימת, כך שיעור הצמים גדל.
בבדיקה השוואתית של נתוני הפאנל מול נתוני סקר פיו של החברה היהודית באמריקה (2020), ניתן לזהות כי ישנו שיעור משמעותית גבוה יותר של משתתפי הפאנל שצמו באופן מלא או חלקי בשנה הנוכחית, ביחס לשיעור המשיבים על סקר פיו ביוני לפני חמש שנים, 70% לעומת 46% (נתון זה אינו כולל את מי שנמנעו ממזון אך שתו). הבדל זה נובע להערכתנו בעיקר מהרכב משתתפי הפאנל, ופחות מפער הזמן (ראו הסבר על הפאנל בסוף הדו״ח).
נתונים על הסקר והשלכותיהם
דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 512 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI.
הדוח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של כלל יהודי ארצות הברית, אולם מספר המשתתפים המשייכים את עצמם לקבוצות שונות מאפשר לנו לזהות מגמות, עמדות, והבדלים בין יהודים על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה המיוחדת לכך (הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה), וכן של יהודים בעלי זיקה כלשהי לישראל, כפי שעולה מהנתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע.
נתונים בנוגע למשתתפים בסקר
(ראו טבלה): כמחצית מזהים עצמם כליברלים; שיעור המשתתפים בנישואים מעורבים נמוך משמעותית לעומת הממוצע בקהילת יהודי ארה״ב; שיעור המשתתפים הקונסרבטיבים גבוה משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי נמוך משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית.