יהודים בארה"ב על המרוץ לנשיאות, תמיכה בישראל והלחימה בצפון ובדרום
להורדת גרסת PDF לחצו כאן.
הממצאים העיקריים
- עלייה בשיעור היהודים המוגדרים ״ליברלים״ ו״מרכז״ הרואים בקמלה האריס ״פרו ישראלית״
- רוב גדול של ליברלים תומכים בפתרון שתי המדינות. רוב מוחלט של שמרנים ומרכז מתנגדים
- יהודים מצביעי טראמפ מאמינים שאם טראמפ היה נשיא לא הייתה מלחמה בישראל
- מגמה של שחיקה בקרב ליברלים בתחושת הקרבה לישראל מאז תחילת המלחמה
- ארבעה מכל חמישה יהודים מעידים כי המלחמה בישראל פגעה בתחושת הביטחון שלהם
- ירידה משמעותית לעומת תחילת המלחמה בשיעור המשיבים שההסברה הישראלית טובה
- בזרמים השמרניים (פוליטית ודתית) רמת האופטימיות גבוהה יותר ביחס לעתיד ישראל
הערה כללית על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-16 ל-20 בספטמבר, בעיצומו של השבוע שבו קצרו זרועות הביטחון של ישראל שורה של הצלחות בחזית הלבנונית ופגעו בצמרת חיזבאללה: תחילה ב"מבצע הביפרים" ו"מבצע מכשירי הקשר" (המיוחסים לישראל) וכעבור יומיים נוספים בחיסול של אבראהים עקיל, ראש מערך המבצעים של חיזבאללה, וצמרת הפיקוד ששהתה עימו בבניין בביירות. במקביל נמשכה הלחימה בעזה, ולא חלה התקדמות במגעים לשחרור החטופים. בארה״ב, הסקר נערך לאחר העימות הנשיאותי, ובמקביל להתחזקות של המועמדת לנשיאות קמלה האריס בסקרים.
המרוץ לנשיאות ארה"ב
בחודש החולף המרוץ לנשיאות בארצות הברית נכנס לשלב הסיום שלו: המפלגה הדמוקרטית התכנסה לועידה שבה הוכרז באופן רשמי על מינויה של סגנית הנשיא קמלה האריס למועמדת המפלגה לנשיאות ואושרה בחירתה במושל מינסוטה טים וולז כסגנה. לאחר הועידה, התקיים העימות הטלוויזיוני הראשון בין האריס לבין מועמד המפלגה הרפובליקנית, דונלד טראמפ. אירועים נוספים שהשפיעו על מערכת הבחירות בארה"ב היו ניסיון התנקשות שני בדונלד טראמפ, והחלטת בית המשפט לדחות את גזר הדין במשפט דמי השתיקה עד לאחר הבחירות.
מנתוני הסקר עולה כי בחודשים האחרונים ישנה מגמת איטית אך מתמשכת של עלייה בשיעור היהודים המגדירים את עצמם ליברלים או ״מרכז״ לכיוון הצבעה בטוחה למועמדת המפלגה הדמוקרטית. מגמה דומה אך פחות מובהקת מתקיימת בקבוצת ה"נוטים לשמרנים" לכיוון המועמד של המפלגה הרפובליקנית.
המועמדים וישראל
לפני כשבועיים התקיים עימות נשיאותי ראשון בין המועמדים קמלה האריס (D) ודונלד טראמפ (R). בעימות נטענו כמה טענות הנוגעות למצב בישראל. משתתפי הפאנל התבקשו להשיב האם הם מסכימים או לא מסכימים עם כמה מהן.
רוב מוחלט בקרב היהודים המגדירים את עצמם "מאוד ליברלים" ומרבית ה"נוטים לליברלים" הסכימו (לגמרי או במידה מסויימת) עם האמירה (של קמלה האריס, שבשאלון לא יוחסה לאחד מהמועמדים אלא הוצגה כאמירה ללא ייחוס) שהמלחמה חייבת ״להסתיים מיד״. מרבית המגדירים את עצמם מרכז וקבוצות השמרנים לא הסכימו עם אמירה זו (לגמרי לא מסכימים או קצת לא מסכימים).
רוב מוחלט של ליברלים תומך (לגמרי או במידה מסויימת) במסלול ״לפתרון שתי מדינות״ לשני עמים. מנגד, רוב מוחלט בקרב קבוצות המרכז והשמרנים מתנגד לרעיון זה. חלוקה דומה אפשר למצוא גם על הסקלה הדתית מהקבוצה הרפורמית לכיוון הקבוצות השמרניות יותר.
כמחצית מהמשתתפים בפאנל שהעידו כי יצביעו בוודאות לקמלה האריס, לגמרי מסכימים עם הביקורת המרומזת שמתחה המועמדת על הדרך שבה ישראל מגנה על עצמה. מרבית הליברלים מסכימים עם הביקורת (לגמרי או במידה מסויימת), בעוד שרוב השמרנים ואנשי המרכז לא מסכימים איתה.
מרבית השמרנים מסכימים (לגמרי או במידה מסוימת) שאם טראמפ היה נשיא ארה״ב, המצב במזרח התיכון לא היה מדרדר למלחמה. כצפוי, רוב מוחלט בקרב הליברלים ורוב אנשי המרכז לא מסכימים עם אמירה זו. לעומת זאת, כ-80% מהמשיבים שהעידו כי יצביעו בוודאות לטראמפ או סביר שיצביעו לו, מסכימים במידה מסויימת או לגמרי מסכימים עם האמירה הזו.
במהלך העימות אמר טראמפ על האריס "היא שונאת את ישראל". הרוב המוחלט של משתתפי הפאנל הליברלים, ורוב אנשי המרכז, לא מסכימים עם אמירה זו. עם זאת, מחצית מה"נוטים לשמרנים" ורוב ה"מאוד שמרנים" מסכימים (לגמרי או במידה מסויימת) עם אמירה זו.
רוב מוחלט של משתתפי הפאנל לא מסכימים עם אמירתו של טראמפ כי אם האריס תהיה נשיאה ״ישראל לא תתקיים תוך שנתיים מהיום״. עם זאת, מקרב המשיבים שאומרים כי "יצביעו בוודאות לטראמפ" שיעור המסכימים עם אמירה זו (במידה מסויימת או לגמרי מסכימים) עולה על שיעור המסתייגים ממנה. כצפוי, רוב מוחלט בקרב הליברלים ואנשי המרכז לא מסכים עם אמירה זו. כמו כן, רוב מוחלט בקרב מצביעי האריס לגמרי לא מסכימים עם אמירה זו.
תמיכה בישראל
במקביל לסיוע של ארה"ב לישראל במלחמה, בחזית הצבאית, המדינית והכלכלית, הממשל מתח החודש ביקורת על התנהלותה של ישראל בשטחי יהודה ושומרון בכלל ובעקבות מותה של אזרחית אמריקאית בג'נין מירי של צה״ל בפרט. שאלת היחס לישראל והטיפול באנטישמיות הגואה בארצות הברית עלתה הן בוועידה הדמוקרטית והן בעימות הנשיאותי, וממשיכה להעסיק את שני המועמדים ואת אנשי הקמפיין שלהם.
בהמשך לסקרים שערכנו בחודשים האחרונים, שבהם בדקנו כיצד משתתפי הפאנל מדרגים את רמת התמיכה של ארצות הברית בישראל, ניתן לראות גם החודש כי קיים פער בעניין זה בין קבוצת המשיבים המאוד ליברלים לבין שאר הקבוצות בשאלה זו. ברוב הקבוצות (כולל קרוב למחצית מקרב ה״נוטים לליברלים״ הקביעה הדומיננטית היא כי ארה״ב אינה תומכת מספיק בישראל.
במסגרת סדרת השאלות לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב, בחנו את יחס המשיבים לעמדות המועמדים על לישראל. כמו בחודשים הקודמים, שאלנו האם המועמדים לנשיאות "פרו ישראלים" או לא. ניתן להבחין כי בקרב המצביעים הליברלים ישנו רוב ברור של משיבים הרואים בהאריס מועמדת ״פרו ישראלית״. עם זאת, מגמת עליה בהערכת האריס בפרו ישראלית ניכרת בקרב כלל המשיבים, ולא רק בקרב קבוצת הליברלים.
בקרב משיבי הפאנל לא נרשם שינוי דומה בשיעור אלה הסבורים כי טראמפ פרו ישראלי. שיעור המשיבים שסבורים כי הוא פרו ישראלי, נותר גבוה משיעור האומרים כך על האריס.
המפלגות והאנטישמיות
מי מבין המועמדים לנשיאות ארצות הברית יהיה טוב יותר במאבק נגד האנטישמיות? גם שאלה זו נבחנה החודש בהמשך לחודשים קודמים. בקרב ה"נוטים לשמרנים" ניכרת מגמת ירידה איטית אך מתמשכת בשיעור הסבורים כי טראמפ יהיה טוב יותר במאבק באנטישמיות לעומת האריס. בבחינה על פי השתייכות לזרם דתי נרשמה החודש עליה נוספת בקרב הרפורמים שחושבים כי האריס תהיה טובה יותר במאבק נגד האנטישמיות, ובמקביל ירידה בשיעור אלה מהם שחושבים כי טראמפ יהיה טוב יותר. בקרב האורתודוכסים ישנה מגמה הפוכה – שיעור החושבים שהאריס תהיה טובה יותר במאבק באנטישמיות יורד בעוד שזה של טראמפ עולה.
בהמשך לשאלה איזה מבין המועמדים יהיה טוב יותר במאבק נגד האנטישמיות, בחנו החודש איזה משתי המפלגות תהיה טובה יותר במאבק זה. מרבית השמרנים ומחצית מאנשי המרכז סבורים כי המפלגה הרפובליקנית תהיה טובה יותר במאבק נגד האנטישמיות. מהצד שני, במחנה הליברלי, התשובות אינן חד משמעיות. מרבית ה"מאוד ליברלים" מאמינים כי המפלגה הדמוקרטית תהיה טובה יותר במאבק נגד האנטישמיות, בעוד שפחות ממחצית מה"נוטים לליברלים" ורק עשירית מאנשי המרכז, סבורים כך. כאשר מסתכלים על החלוקה לפי דתיות – חברי רוב הקבוצות, אך לא הרפורמים, סבורים כי המפלגה הרפובליקנית תהיה טובה יותר במאבק נגד האנטישמיות מאשר המפלגה הדמוקרטית. כחמישית מהמשתייכים לכלל הזרמים סבורים כי שתי המפלגות יהיו גרועות באותה מידה בהתמודדות עם אתגר זה.
תחושת הביטחון
מאז 7 באוקטובר התרבו גילויי אנטישמיות ברחבי העולם וניכרת עליה בלגיטימציה לקולות הקוראים לחרם על מדינת ישראל. אירועים אלה משפיעים על תחושות הביטחון של היהודים החיים בתפוצות. החודש בחנו את תחושת הביטחון של משתתפי הפאנל במקומות מגוריהם. ניתן לראות כי המלחמה בישראל משפיעה על תחושת הביטחון של רבים מהם – בין אם בכך שהם מרגישים פחות בטוחים או מודאגים מתחושת הביטחון האישי שלהם. בקרב הקבוצות שנתוני הפאנל מייצגים, ארבעה מכל חמישה יהודים בארה"ב חשים פגיעה בבטחון האישי שלהם.
בהשוואה לשאלה דומה לפני חודשיים, אפשר לזהות שינויים קלים בלבד. ככלל, ניתן לראות תנודתיות בחודשים האחרונים במידת הביטחון של יהודי ארה"ב, אך ביחס לתחילת המלחמה (נובמבר 2023) לא קיימים הבדלים משמעותיים בתחושת הביטחון.
את הקשר לישראל בחנו במסגרת פאנל קול העם מספר פעמים מאז 7 באוקטובר. בהשוואה של שאלונים מהשנה החולפת ניתן לראות כי ביחס לתחילת המלחמה יהודים המשתייכים לקבוצות ה"שמרנים" וה"מרכז" חשים כיום תחושת קרבה כמעט זהה לישראל לזו שחשו בתחילת המלחמה, ואילו בקרב הקבוצות הליברליות ניכרת שחיקה בתחושת הקרבה לישראל מאז תחילת המלחמה. בסקר שנערך החודש 38% מקרב המשיבים המשתייכים לקבוצת ה"מאוד ליברלים" השיבו כי המלחמה מרחיקה אותם מישראל (זאת ביחס ל-29% מאותה קבוצה שהשיבו כך בחודש יולי).
הסברה ישראלית
יותר ממחצית המשתתפים בפאנל מכלל הקבוצות, למעט ה"מאוד שמרנים", סבורים כי מדינת ישראל עושה "עבודה רעה" או "רעה במידת מה" בהעברת המסר שלה בסיפור המלחמה. ניתן לראות את אותה עמדה כפי שהיא משתקפת גם על פי חלוקה לזרמים דתיים. בקרב כלל הזרמים, מלבד החרדים, העמדה הרווחת היא כי ישראל עושה "עבודה רעה" או "רעה במידת מה" בהסברת הצד שלה במלחמה.
את סוגיית ההסברה בחנו מספר פעמים מאז 7 באוקטובר. בהשוואה בין מספר חודשים על פני השנה החולפת ניתן לראות כי ביחס לתחילת המלחמה ישנה ירידה משמעותית בשיעור המשיבים שישראל עושה עבודה טובה בהעברת המסר שלה בסיפור המלחמה. מאז חודש מאי, תשובותיהן של כלל הקבוצות נותרה כמעט זהה. עם זאת, ישנה עלייה בשיעור ה"מאוד שמרנים" שמאמינים כי ההסברה הישראלית טובה.
עתיד ישראל והיהודים
בסקר החברה הישראלית של JPPI אנחנו בוחנים כמעט מידי חודש את רמת הביטחון של הישראלים (יהודים ולא יהודים) שישראל תנצח במלחמה. בהשוואה לממצאים מהסקר בישראל, ניתן לראות כי שיעור לא מבוטל ממשתתפי הפאנל היהודים בארה"ב מפגינים רמת ביטחון גבוהה יותר ביכולות של ישראל לנצח לעומת הישראלים עצמם. קביעה זו נכונה גם כאשר משווים בין המדגם של יהודים בלבד בישראל לבין המשתתפים היהודים בארה"ב. עם זאת, לנתון זה יש לצרף הערת אזהרה: גם לאחר שקלול הנתונים של יהודי ארה"ב על פי הגדרה עצמית, פאנל JPPI כולל קבוצה של יהודים יחסית "מחוברים" לישראל ולקהילה היהודית ואינו מייצג את עמדת כלל יהודי ארה"ב. בהצגת הנתונים בקרב האמריקאים על פי חלוקה פוליטית, ניכר כי מרבית השמרנים ואנשי המרכז משוכנעים שישראל תנצח במלחמה (דירוג 5), בעוד שבקרב הליברלים פחות ממחצית מהמשיבים סבורים כך.
כאשר משווים בין מידת האופטימיות של חברי הפאנל ביחס לעתידה של הקהילה היהודית בארה״ב בחודש יולי לבין עמדת המשיבים בחודש ספטמבר ניתן לראות שיפור מסוים ברמת האופטימיות בשתי קצות הסקלה האידאולוגית – קבוצת ה"מאוד ליברלים" וקבוצת ה"מאוד שמרנים".
ככול שנעים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה רמת האופטימיות ביחס לעתידה של מדינת ישראל. מגמה דומה ניתן לראות גם בזרמים הדתיים – ככול שמתקדמים מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה מידת האופטימיות ביחס לישראל.
נתונים על הסקר והשלכותיהם
דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 535 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. הדוח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של כלל יהודי ארצות הברית, אולם מספר המשתתפים המשייכים את עצמם לקבוצות שונות מאפשר לנו לזהות מגמות, עמדות, והבדלים בין יהודים על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה המיוחדת לכך (הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה), וכן של יהודים בעלי זיקה כלשהי לישראל, כפי שעולה מהנתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע.
נתונים בנוגע למשתתפים בסקר (ראו טבלה): כמחצית מזהים עצמם כליברלים; שיעור המשתתפים בנישואים מעורבים נמוך משמעותית לעומת הממוצע בקהילת יהודי ארה״ב; שיעור המשתתפים הקונסרבטיבים גבוה משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי נמוך משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית.
