כותרת הדו״ח

המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי JPPI מתפרסם החודש מוקדם מהרגיל, במלאת שנה למתקפת חמאס והמלחמה. מהסקר עולה כי כמחצית מהישראלים מניחים שהמלחמה תימשך עוד שנה ויותר. במקביל, ניכרת עלייה משמעותית באמון הציבור שישראל תוכל לנצח במלחמה וכן בדימוי העוצמה הצבאית של ישראל.

בדו״ח שלושה חלקים עיקריים: על האמון בצה״ל ובניצחון, על מלאת שנה למלחמה, על מגמות בחברה הישראלית.

לקריאת הדו"ח לחצו כאן. 

כותרות נוספות

• בעקבות הצלחות צה״ל בלבנון: עלייה באמון בפיקוד הבכיר, עלייה באמון בסיכוי לניצחון במלחמה
• אמון נמוך יחסית בפיקוד הבכיר של המשטרה, בעיקר במרכז-שמאל ובקרב חרדים
• עלייה בדימוי העוצמה הצבאית של ישראל לאור אירועי החודש האחרון; ירידה נוספת בדימוי העוצמה הכלכלית
• שנה למלחמה, שיעור ניכר מהציבור מרגיש ״מודאג״; הרגשות הדומיננטיים בימין: נחישות ואופטימיות
• רוב קטן מסכים שהמלחמה התארכה בגלל ש״המשימות מסובכות״ וכן שהממשלה התעכבה בקבלת החלטות
• רוב הציבור מסכים שהלחץ הבינלאומי הפריע לישראל להשלים את המשימות במלחמה
• רוב הציבור לא מסכים שהמלחמה התארכה בגלל שהמערכת המשפטית מעכבת את צה״ל; רוב בימין מסכים
• רוב קטן מסכים שהמלחמה התארכה בגלל אינטרס פוליטי של הקואליציה; מצביעי הקואליציה דוחים את האמירה
• במרכז ובשמאל הסכמה רבה ש״מדינת ישראל הפקירה את החטופים והפסיקה להתעניין בהם״
• בימין ובימין מרכז תולים את מצב החטופים בכך שהמלחמה לא הסתיימה ושחמאס לא מעוניין בעסקה אפשרית

אמון בניצחון

סקר המכון למדיניות העם היהודי JPPI מזהה עליה משמעותית ברמת הבטחון של יהודים בישראל בכך שישראל תנצח במלחמה. שיעור ה״בטוחים לגמרי״ שישראל תנצח קפץ מ-28% בסקר חודש ספטמבר לסקר חודש אוקטובר. הסקר נערך לאחר שבועיים של הצלחות מבצעיות של צה״ל בלבנון, אך לפני חיסולו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה והתקפת הטילים מאיראן.

האמון בניצחון עלה בעיקר בקבוצות של מי שמזהים את עצמם כ״ימין״ (ימין וימין-מרכז), שמהוות את הרוב בחברה היהודית, אך ניכרת עלייה ברמת הבטחון גם בקרב המזדהים כשמאל-מרכז. בטבלה ניתן לראות את העלייה בשיעורם של מי שדירגו את רמת הבטחון שלהם כגבוהה ביותר (5 בסולם של 1 עד 5). באופן כללי, רמת הבטחון הגבוהה ביותר בניצחון ניכרת בקבוצה המוגדרת ״ימין״, ובסולם הדתיות, בקבוצה המוגדרת ״דתיים״. מצביעי הליכוד, ש״ס והציונות הדתית (בחירות 2022) מבטאים רמת בטחון גבוהה יותר מאשר מצביעי מפלגות אחרות. מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה, מצביעי המחנה הממלכתי ניכרים ברמה יחסית גבוהה של בטחון לעומת מצביעי מפלגות האופוזיציה האחרות. 41% ממצביעי המחנה הממלכתי דירגו את רמת הבטחון שלהם כגבוהה ביותר (5), לעומת 20% ממצביעי יש עתיד ו-4% ממצביעי ישראל ביתנו.

עליה מקבילה נרשמה החודש גם ברמת האמון בפיקוד הבכיר של צה״ל. שיעור המעידים על רמת אמון ״מאוד גבוהה״ זינק מ-9% לפני חודש ל-21% בסקר הנוכחי. השיפור ברמת האמון בפיקוד הבכיר ניכר בכל קבוצות האוכלוסייה, אך בולט הרבה יותר בקבוצות מהימין-מרכז ושמאלה. שיעור בעלי האמון המאוד-גבוה בפיקוד הבכיר לא עלה בסקר הנוכחי לעומת זה שנרשם בחודש הקודם, אך שיעור הנותנים אמון ״די גבוה״ עלה משמעותית גם בימין (מ-15% ל-26%). וכאמור, סקר זה נערך טרם ההתנקשות בחסן נסראללה, שייתכן והביאה לשינוי נוסף ברמת האמון בפיקוד הבכיר.

החודש הוספנו לסקר לראשונה שאלת אמון בפיקוד הבכיר של המשטרה, בין השאר, בעטיו של שיח ציבורי ער על חילופי הפיקוד ועל השפעתו של השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, על אופייה והתנהלותה של משטרת ישראל. ככלל, רמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה נמוך לעומת האמון בפיקוד הבכיר של צה״ל. בקרב ערבים, רמת האמון נמוכה במיוחד, אך גם בקרב היהודים ישנו רוב משמעותי (67%) של מי שרמת האמון שלהם בפיקוד המשטרה די או מאוד נמוכה.

רמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה נמוכה למדי בקרב כל הקבוצות, אבל מושפעת הן מעמדה פוליטית והן ממיקום על סולם הדתיות. באופן כללי, בתזוזה לכיוון ימין בסולם האידיאולוגי ניכרת עלייה ברמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה, אך עלייה זו מרוסנת בשל העובדה שרמת האמון של חרדים בפיקוד המשטרה – שרוב גדול מהם מזדהים כ״ימין״ – נמוכה. ל-62% מהחרדים רמת אמון נמוכה בפיקוד המשטרה.

דימוי העוצמה

העלייה בתחושת המסוגלות של ישראלים לאור ההצלחות במערכה בלבנון משתקפת גם בשינוי מהיר וחד בהערכת עוצמתה של ישראל. כמו בחודש שעבר, גם החודש ביקשנו מהמשיבים לדרג את העוצמה הצבאית של ישראל בסולם של 5- (חולשה) עד 5+ (עוצמה). השינוי ניכר בממוצע שעלה הן בדירוג של יהודים והן בדירוג של ערבים את עוצמתה הצבאית של ישראל.

במקביל, נרשמת ירידה נוספת לעומת החודש שעבר בדירוג העוצמה הכלכלית של ישראל, וזאת למרות שהסקר נערך עוד בטרם ההודעה הרשמית של סוכנות הדירוג מודיס על הורדה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל (אם כי, בעת שהסקר נערך כבר דווח שתהיה כנראה הורדת דירוג נוספת, גם אם חדות ההורדה באה בהפתעה).

שנה למלחמה

במלאת שנה למלחמה, ועם כניסה לשנתה השנייה, רוב גדול של הישראלים אינם מצפים לסיום שלה בתוך זמן קצר (ימים או שבועות). הקבוצה העיקרית מניחה שהמלחמה תמשך עוד מספר חודשים (31%), אך קבוצה גדולה למדי מעריכה שהמלחמה תמשך עוד שנה, יותר משנה, ואף שנתיים (בסך הכל, 44%). בקרב המזדהים כימין״ ישנו רוב (60%) של מי שסבורים שהמלחמה תמשך עוד שנה או יותר מזה. בשאלה זו ניכר פער משמעותי בין יהודים לערבים. כחמישית מהערבים (21%) סבורים שהמלחמה תסתיים בתוך מספר שבועות, לעומת שיעור נמוך משמעותית (9%) מקרב היהודים.

הרגש הדומיננטי ביותר של ישראלים במלאת שנה למלחמה הוא ״דאגה״. רגש זה דורג כרגש העיקרי מתוך 6 רגשות אפשריים בקרב כל הקבוצות, יהודים וערבים, למעט יהודים המזוהים עם ה״ימין״. בקבוצה זו, שמונה כשליש מכלל היהודים, הרגשות שסומנו כמובילים הם ״נחישות״ (31%) ו״אופטימיות״ (27%). גם בקרב המזדהים כ״ימין מרכז״ קבוצה משמעותית (25%) סימנה ״נחישות״ כרגש המרכזי. בקרב המזדהים כ״מרכז שמאל״ ו״שמאל״ בלט יחסית שיעורם של מי שסימנו ״ייאוש״ כרגש דומיננטי (21% ו-32% בהתאמה). בקרב הערבים בלט מאוד שיעור המסמנים ״עצב״ כרגש עיקרי (30%).

התארכות המלחמה

כאמור, כמחצית מהציבור מעריכה כי המלחמה תמשך עוד שנה ויותר. על השאלה מדוע המלחמה מתארכת הדעות חלוקות. רוב הערבים וקרוב למחצית מהיהודים אינם מסכימים עם האמירה ש״המלחמה התארכה בגלל שהמשימות מסובכות ולוקח הרבה זמן למלא אותן״. ביחס לאמירה זו ניכרים פערים משמעותיים על פי עמדות פוליטיות, כאשר בקבוצות הימין יש איתה הסכמה גבוהה ובקבוצות המרכז והשמאל הסכמה נמוכה באופן משמעותי.

רוב הציבור מסכים או קצת מסכים שהמלחמה התארכה משום שלא הוגדרו לה יעדים ברורים וריאליים שיאפשרו לסיים אותה. רוב זה נשען על הסכמה גבוהה מאוד בקבוצות המרכז והשמאל, ועל הסכמה נמוכה יחסית בקבוצות הימין.

רוב היהודים והערבים מסכימים (או קצת מסכימים) לאמירה שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר. גם ביחס לאמירה זו ישנם פערי עמדות ניכרים על פי עמדה פוליטית ועל פי סולם הדתיות, עם זאת, גם בקרב קבוצות הימין, שנטייתן להסכים לאמירה זו נמוכה יותר, ישנו רוב המסכים איתה. 60% מהמזדהים כ״ימין״ מסכימים עם האמירה, ו-67% מהמזדהים כ״ימין מרכז״ מסכימים איתה. כמובן, הסכמה עם האמירה אינה נותנת אינדיקציה ברורה לשאלה איזה החלטות צריך היה לקבל יותר מהר. בנקודה זו, אפשר להניח שתהיה מחלוקת בין קבוצות אידיאולוגיות שונות. ועם זאת, עצם ההסכמה שהממשלה לא קיבלה החלטות בקצב מספק מלמדת על מידה מסויימת ומשותפת של תסכול מקצב התפתחות המערכה.

רוב הישראלים מפנים אצבע גם לקהילה הבינלאומית, ומסכימים לפחות חלקית עם הטענה שהתערבות שלה הקשתה על התקדמות המלחמה בקצב מהיר יותר, והפריעה לישראל להשלים את משימותיה. לאמירה זו אין הסכמה בקבוצות השמאל (שמאל מרכז ושמאל) אך ישנה הסכמה של רוב בכל הקבוצות האידיאולוגיות האחרות.

רוב בציבור אינו מסכים עם האמירה שהמלחמה התארכה בגלל עיכובים שהערימה המערכת המשפטית. עם זאת, בקבוצות הימין ישנה הסכמה יחסית גבוהה עם אמירה זו. בקרב קבוצת ה״ימין״, 62% מסכימים עם האמירה, ועוד 20% קצת מסכימים איתה. בימין-מרכז 35% מסכימים, ועוד 19% קצת מסכימים.

במקביל, יותר ממחצית מהציבור מסכימה עם האמירה שהמלחמה מתארכת בגלל אינטרס פוליטי של הקואליציה להאריך את משכה. רוב גדול מהערבים מסכים לאמירה זו, ובקרב היהודים, יש כמעט שוויון בין מי שמסכימים לה או קצת מסכימים לה, לבין מי שלא מסכימים לה. כצפוי, בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה יש רוב מוחץ שאינו מסכים לאמירה זו. 84% מבוחרי הליכוד לא מסכימים איתה, וכך גם 90% מבוחרי הציונות הדתית, 94% מבוחרי ש״ס ו-85% מבוחרי יהדות התורה. בקרב כל בוחרי מפלגות האופוזיציה יש רוב של מסכימים או מסכימים חלקית (״קצת״) לטענה זו.

לטענה שהמלחמה התארכה בגלל הפגנות נגדה, ופעילות של קבוצות לחץ, אין רוב בציבור שמסכים. עם זאת, טענה זו זוכה להסכמה גבוהה בקבוצות הימין (60% מסכימים ועוד 23% קצת מסכימים) והימין-מרכז (31% ו-25%).

החזרת החטופים

בשאלת החזרת החטופים ישנה מחלוקת בציבור הנוגעת לסיבה המהותית שבעטיה החטופים טרם הוחזרו. קצת יותר מרבע מהציבור היהודי סבור כי הדרך היחידה להחזיר את החטופים היא לנצח במלחמה. קבוצה זו סבורה כנראה כי מכיוון שישראל טרם ניצחה החטופים עוד לא הוחזרו. קבוצה שנייה, שגודלה כמעט שליש מהמשיבים, סבורה כי ישראל זנחה את החטופים ואינה מתעניינת עוד בגורלם. קבוצה זו נוטה להנחה שהאחריות על כך שהחטופים עודם בשביה היא של ממשלת ישראל. קבוצה שלישית, של קצת יותר משליש, גורסת כי החטופים לא חזרו משום שאין בנמצא עסקה שישראל עשויה להסכים לה. קבוצה זו מטילה את עיקר האחריות לגורל החטופים על סרבנות חמאס.

התפלגות התשובות על פי עמדות אידיאולוגיות חושפת שבמרכז ושמאלה העמדה הדומיננטית היא כי ישראל ״הפקירה את החטופים״, בימין-מרכז העמדה הדומיננטית היא כי אין בנמצא עסקת חטופים שאפשר להסכים לה, ובימין העמדה הדומיננטית היא כי הניצחון הוא תנאי מוקדם לשחרור החטופים.

תפקוד הממשלה

במלאת שנה למלחמה, הציבור נותן לממשלה ציון נמוך למדי על הטיפול בכלכלה, במפונים ובביטחון הפנים. במדד מ-1 (מאוד לא טוב) עד 5 (טוב מאוד), כאשר ציון האמצע הוא ״סביר״, ממוצע הציונים של הממשלה על הטיפול בנושאים אלה נע בין ״לא טוב״ ל״סביר״.

בקרב מצביעי הקואליציה, הציונים שניתנים לממשלה על הטיפול בנושאים אלה גבוהים יותר לעומת מצביעי האופוזיציה, אך אינם מצביעים על שביעות רצון גבוהה. לדוגמה, מקרב מצביעי הליכוד ישנו רוב שמדרג את הטיפול בכלכלה מ״סביר״ ומטה. הציון הגבוה ביותר ניתן לממשלה על הטיפול במפונים, שרוב היהודים בימין מרכז ובימין מדרגים כסביר ומעלה.

חברה ישראלית

בין יוני לספטמבר לא חלו שינויים משמעותיים בהערכת המתחים החברתיים בישראל. רוב בעלי הדעה סבורים כי המתח ימין-שמאל הוא ש״הכי משפיע על הלכידות החברתית״. קצת יותר מרבע מהיהודים מדרגים את המתח דתיים-חילונים כמתח העיקרי. בקרב הערבים נרשמה החודש תוצאה שונה לעומת יוני, כאשר שיעור המציינים את המתח יהודים-ערבים ירד מרוב (55%) לקבוצה העיקרית שאינה רוב (39%), ובמקביל, עלה שיעור המסמנים את המתח ימין-שמאל (32%).

שיעור הקיצונים

באוקטובר חלה ירידה בשיעור הערבים שסבורים שרוב היהודים הם ״קיצונים מבחינה פוליטית״. בשיעור היהודים המגדירים קיצוניות יהודית ברמות משתנות לא חל שינוי ממשי לעומת הסקר בחודש פברואר, שבו נשאלה לאחרונה השאלה על קיצוניות.

החודש לא חל שינוי גם באופן שבו יהודים מתארים את רמת הקיצוניות של ערבים בישראל לעומת פברואר. כרבע מהיהודים סבורים כי ״רוב״ הערבים בישראל הם ״קיצונים מבחינה פוליטית״. שיעור דומה סבורים כי ״רבים מהם״ קיצונים, והקבוצה הגדולה ביותר מקרב היהודים (38%) היא של מי שסבורים ש״חלק״ מהערבים ״קיצונים מבחינה פוליטית״. ראוי לציין, כי גם בקרב מי שמגדירים את עצמם ״שמאל״, ״שמאל מרכז״ ו״מרכז״ ישנו רוב של יהודים הסבורים ש״חלק״ מהערבים קיצונים, ומיעוט של מי שסבורים שרק ״מעט מאוד״ מקרב הערבים ראויים לתואר ״קיצונים״. מקרב הערבים, רוב של 55% אומרים כי ״מעטים מאוד״ מהערבים הם ״קיצונים מבחינה פוליטית״.

ישראל תפוצות

בתקופת המלחמה נצפתה עלייה בשיעור היהודים בישראל המביעים רגשות של קרבה ושותפות עם יהודי התפוצות. החודש חלה התמתנות במגמה זו, אולי לנוכח העובדה שהאירועים האנטי-ישראלים ואנטי-יהודיים בקמפוסים כבר אינם בולטים בכותרות. שיעור היהודים בישראל שמסכימים עם האמירה ״לכל היהודים, בישראל ובתפוצות, יש עתיד משותף״ ירד החודש לעומת ממצאי חודש יוני.

השינוי העיקרי ברמת ההסכמה לאמירה זו ניכר בקרב משיבים חילונים. ביוני שיעור המשיבים החילונים שהסכימו מאוד עם האמירה על עתיד משותף עמד על 41%, והחודש ירד ל-32%.

בשל החגים, סקר אוקטובר של המכון למדיניות העם היהודי נערך ב-25 עד 27 בספטמבר. איסוף הנתונים לסקר המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד (612 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.