רוב משתתפי המדד לחודש פברואר משוכנעים שישראל תהיה "פקטור משמעותי" בהחלטתם למי להצביע בבחירות לנשיאות. רובם סבורים שביידן יהיה טוב יותר ליחסים בין המדינות מאשר טראמפ
להורדת המסמך בגרסת PDF לחצו כאן.
ממצאים עיקריים:
-
ירידה ניכרת בשביעות הרצון של יהודי ארה״ב מרמת התמיכה של מדינתם בישראל
-
רוב משתתפי הסקר סבורים כי ישראל פועלת במלחמה במידה ראויה של ״אגרסיביות״
-
רוב יהודי ארה״ב יצביעו לג׳ו ביידן בבחירות לנשיאות, ורובם סבורים כי יהיה טוב יותר ליחסי ישראל-ארה״ב
-
משתתפי הסקר מעידים שישראל תהיה ״פקטור משמעותי״ בהחלטה למי להצביע לנשיאות
-
יהודים בארה״ב מדרגים גבוה יותר מישראלים את חשיבות ה"מדיניות הבטחונית המוסרית" של ישראל
-
יהודים בארה״ב מדרגים גבוה יותר מיהודים בישראל את חשיבות ה"אופי היהודי" של ישראל
תמיכת ארה״ב בישראל: ממצא מפורט
מינואר לפברואר 2024 נרשמה ירידה ניכרת בשביעות הרצון של היהודים בארה"ב מרמת התמיכה של ארה״ב בישראל. ירידה זו ניכרת בקרב יהודים בעלי עמדה פוליטית של מרכז (כולל נטייה לימין או לשמאל). כלומר, מדובר בקבוצה שמכילה את רוב יהודי ארה״ב, והשינוי בעמדתם משמעותי. מקרב יהודים שהזדהו פוליטית כ״מרכז״ (centrist) שיעור הקובעים כי ארה״ב ״לא תומכת מספיק בישראל״ עלה מ-55% ל-67%. עלייה דומה ניכרת גם בקרב ״נוטים לליברלים״ ו״נוטים לשמרנים״. רק בקבוצות הקצה, ה״מאוד ליברלים״ ו״המאוד שמרנים״, לא חל שינוי משמעותי בעמדות לעומת החודש שעבר.
ירידה זו בהערכת התמיכה האמריקאית לא באה כמובן בחלל ריק: המחלוקת בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארה״ב בכמה נושאים הנוגעים למלחמה הובלטה בשבועות האחרונים בדיווחים שונים. גם בציבור הישראלי (ובמערכת הפוליטית הישראלית), בצד המשך הבעת תודה לארה״ב על תמיכתה, ישנה תחושת אי נוחות מכמה רעיונות מדיניים שהועלו על ידי הממשל בהקשר לעתיד יחסי ישראל והפלשתינים. אפשר להניח שלעמדות הישראלים ישנה השפעה מסוימת עם עמדות היהודים האמריקאים בהקשר לממשל.
נשיאות 2024: ממצא מפורט
שאלת התמיכה בישראל לא בהכרח תהיה זו שתכריע את גורל הצבעתם של רוב היהודים בארה״ב, כפי שעלה ממחקרים רבים על מערכות בחירות קודמות. עם זאת, השילוב של שנת בחירות אמריקאית טעונה, של עלייה בחשש היהודים מפני אנטשימיות, כפי שבא לידי ביטוי גם בסקרי קול העם וגם בסקרים אחרים מהתקופה האחרונה, ושל מלחמה בישראל המציפה את שאלת מדיניות החוץ האמריקאית כנושא מרכזי יותר על סדר היום – כל אלה מעלים את רמת העניין בהצבעתם של יהודי ארה״ב. טענה זו מתחזקת אף יותר לנוכח שיעור משמעותי של תומכים של המפלגה הדמוקרטית – שהיא זו שזוכה ברוב קולות היהודים בארה״ב כבר יותר ממאה שנים – המביעים ביקורת חריפה על ישראל, המערבת לעיתים גם נימות אנטישמיות מובהקות.
סקר 'קול העם' אינו מציג תמונה משוקללת של נטיית ההצבעה של כלל יהודי ארה״ב. על פי כמה סקרים שנערכו השנה, יהודים רבים הרבה יותר יצביעו לנשיא ג׳ו ביידן (על פי אחד מהם, שלושה מכל ארבעה). אולם רוב הסקרים נערכו לפני פתיחת המלחמה בישראל, שעשויה להיות לה השפעה תיאורטית על ההצבעה. התמונה המצטיירת בסקר 'קול העם' מלמדת על ההעדפה הגורפת של יהודים ליברלית, או די ליברלים, לביידן, על כך שיהודים שמשתייכים ל״מרכז״ נוטים לביידן, אך רבים מהם עוד לא בטוחים אם ומה יעשו, ועל כך שיהודים שמרנים נוטים להצביע לטראמפ, אם כי שיעור התמיכה של יהודים שמרנים בטראמפ אינו גבוה כשיעור התמיכה של יהודים ליברלים בביידן.
כאמור, השנה היא שנת בחירות מיוחדת יחסית להרבה שנים קודמות, בגלל השילוב של עלייה משמעותי בדאגה לישראל, המקביל לעלייה משמעותית בדאגה לבטחון האישי של יהודים בארה״ב. ייתכן כי זו סיבה לשיעור הגבוה של משתתפים המביעים כוונה להתייחס לשאלת ישראל כמרכיב חשוב בהחלטת הבחירה. אך אין הכרח שזו הסיבה המרכזית לנתון הגבוה המופיע כאן. המשיבים לסקר 'קול העם' הם קבוצה שיש בה ייצוג עודף ליהודים בארה״ב שביקרו בישראל, מזדהים עם ישראל ורואים חשיבות לקשר עם ישראל. לכן, ישנה גם אפשרות שהנטייה החזקה להתייחס ל״נושא הישראלי״ כפקטור שיהיה משמעותי בהחלטה כיצד להצביע בבחירות בנובמבר נובעת מהרכב הפאנל ולא מעוצמת האירועים (כמובן, ההשערה הסבירה ביותר תהיה שמדובר בשילוב של שני האלמנטים – הרכב הפאנל, ועוצמת האירועים).
כך או כך, ניתן לראות כי בקרב המשיבים, למעט בקבוצה ה״מאוד ליברלית״, יש רוב בכל הקבוצות שבעיניהם ישראל היא פקטור ״מאוד משמעותי״ בהצבעה. גם למספר הביקורים בישראל יש השפעה ברורה על הנטייה להכניס את ישראל כשיקול הצבעה משמעותי.
שאלה נפרדת על המועמדים בהקשר הספציפי של יחסי ישראל-ארה״ב, מדגימה כיצד קבוצות שנוטות לביידן סבורות כי הוא יהיה טוב יותר גם לקשרי המדינות, ומי שמעדיפים את טראמפ גורסים טענה הפוכה. בהינתן גודל הקבוצות שמדובר בהן, רוב היהודים נוטים להצביע לביידן, ורובם גם סבורים שביידן יהיה הנשיא הטוב יותר בהקשר של יחסי ישראל-ארה״ב.
פעולות ישראל: ממצא מפורט
בשאלה חוזרת, נרשם שינוי מסויים ביחסם של משיבים לסקר על מידת האגרסיביות של ישראל במלחמה. לעומת ממצאי ינואר. בקרב השמרנים ירדה הנטייה לומר שישראל ״לא מספיק אגרסיבית״, כלומר, ניכרת הבנה כי פעולות ישראל בעזה משמעותיות מאוד, וכי ישראל אינה נוקטת במלחמה בגישה רכה אלא פועלת בנחישות בעומק השטח.
בשלוש קבוצות ה״אמצע״ (די ליברלים, די שמרנים ומרכז) הנטייה היא להעריך שישראל פועלת ״במידה הנכונה״ של אגרסיביות. בקבוצה המאוד ליברלית נרשמה החודש עוד עלייה קלה (אחרי עלייה גם בחודש הקודם) בשיעור המבקרים את ישראל על אגרסיביות-יתר. 56% מהיהודים המאוד ליברלים אומרים כי ישראל הרבה יותר מדי או קצת יותר מדי אגרסיבית.
בהתאמה צפויה לעמדות הפוליטיות ולקבוצת ההשתייכות החברתית, מי שקשורים לקהילה ומי שביקרו בישראל מניחים יותר מאחרים שישראל פועלת באגרסיביות במידה הנכונה. מי שאינם קשורים לקהילה, ומי שלא ביקרו בישראל, חושבים כך בשיעור נמוך יותר בדרך כלל.
השוואת ערכים: ממצא מפורט
במסגרת המעקב הקבוע והמתמשך אחר עמדות של יהודים בעולם ובישראל, נערוך מעת לעת השוואות בין עמדות בישראל ובתפוצות הם בנושאים אקטואליים, והן ביחס לערכים הנוגעים באופן כללי יותר לזהות המשיבים. החודש הצגנו בסקר קול העם מספר ״ערכים״ שהמשתתפים התבקשו לתת להם ציון על פי רמת החשיבות שהם מייחסים להם. רשימה זו חפפה רשימה דומה שהוצגה גם בסקר מדד החברה הישראלית שנערך בינואר. כפי שניתן לראות, ביחס לערכים כמו סובלנות, פשרה ושוויון הזדמנויות, אין פערים משמעותיים בין דירוג היהודים בישראל (ממוצע כלל המגזרים), לבין הדירוג בקרב יהודי ארה״ב (כאשר ניכרים הבדלים מסויימים בין מגזרים).
התמונה משתנה במידת מה כאשר נבחנים ערכים הנוגעים באופן ישיר יותר לישראל. ליהודי ארה״ב חשוב יותר שישראל תנהל מדיניות בטחונית ״מוסרית״ מכפי שזה חשוב ליהודים בישראל. חשוב להם במידה דומה שארה״ב תנהל מדיניות בטחונית מוסרית. עמדה זו משקפת מן הסתם הן את העובדה שליהודי ארה״ב עמדות יותר ליברליות ברוב הנושאים, והן את העובדה שהם פחות חשופים למדיניות בטחונית והשפעותיה על חיי היומיום מיהודים בישראל.
יהודי ארה״ב מדרגים בציון גבוה יותר גם את קשרי ישראל-תפוצות, אם כי – ואנו מדגישים זאת לאורך הדו״ח – בפאנל המכון למדיניות העם היהודי ישנו ייצוג יתר ליהודים שביקרו בישראל ומרגישים שהקשר איתה חשוב, מה שמשפיע בודאי על הציון (בסקר היהודים בישראל אי אפשר לזהות הטייה ספציפית שתגרום לממצא בעניין זה להיות שונה מממצאי סקרים אחרים).
ההבדל המעניין, ואולי המפתיע ביותר נמצא בדירוג החשיבות של האופי היהודי של ישראל, שגם אותו יהודי ארה״ב מדרגים גבוה יותר. על השאלה מדוע זה כך אפשר להציע שלוש תשובות: ראשונה – לאמריקאים יש נטייה כללית לדרג ערכים גבוה יותר לעומת ישראלים (יש לזה סימנים בסקר שלנו). שנייה – עבור יהודים בישראל המדינה היא ביתם, בין אם כן ובין אם לא יהיה לה אופי יהודי. ליהודי ארה״ב ישראל מאבדת הרבה ממשמעותה אם אין לה אופי יהודי. היותה סוג של ״בית״ מותנה בהיותה בעלת אופי יהודי. שלישית – בישראל לשאלת האופי היהודי יש נגיעה לשאלות שנויות במחלוקת בסוגיות דת ומדינה, שגורמות לחלק מהישראלים להסתייג מהגדרת היהודיות כערך מרכזי עבורם.
נתונים על הסקר ומשמעותו:
דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בקרב 770 יהודים בארה״ב הרשומים לפאנל של המכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח אינו מספק נתון משוקלל המייצג את עמדת ״כלל יהודי ארה״ב״, אולם מספר המשתתפים בו מקבוצות שונות מאפשר לזהות מגמות, עמדות מובהקות, וכן פערים בין קבוצות שונות של יהודים על פי השתייכות דתית, קרבה לישראל, עמדה פוליטית, קשר ליהדות ועוד.
להלן כמה נתונים על משתתפי הסקר: כמחציתם רפורמים או קונסרבטיבים, בהתאמה טובה למדי לנתון הכללי בקרב יהודי ארה״ב. שיעור הבלתי משויכים לזרם כלשהו נמוך יחסית, אך מספר משיבים גבוה למדי גם מקרב קבוצה זו מאפשר לאבחן גם עמדות מובהקות של חבריה. כשלושים אחוז נוטים לכיוון השמרני, נתון שאינו רחוק מהחלוקה המקובלת של יהודים על פי מפתח פוליטי. משתתפי הסקר נטו לבקר בישראל בשיעור גבוה משמעותית לעומת ממוצע יהודי ארה״ב. שיעור הנשואים נישואים מעורבים נמוך יחסית בפאנל JPPI לעומת שיעורם בכלל האוכלוסייה היהודית.