המלחמה בדה-לגיטימציה
מומלץ כי הממשלה תאמץ ותיישם אסטרטגיה כוללת למלחמה בתופעת הדה-לגיטימציה הבילנאומית של ישראל, ברוח התכנית שגובשה בהובלת המשרד לעניינים אסטרטגיים והמלצות המכון למדיניות העם היהודי. הממשלה תתקצב אותה ברמה הנדרשת כדי לחזק את הכלים והמסגרות הנדרשים למימושה, וכדי להעמיק את שיתוף הפעולה הבין-משרדי, בדגש על משרד החוץ, ותוך שילוב ארגונים בתפוצות בהוצאתה אל הפועל.
דברי הסבר
הדה-לגיטימציה היא איום בעל משמעות אסטרטגית על ישראל שאינו פחות בחומרתו מאיומים פיזיים ויש להשקיע בו משאבים אנושיים ותקציביים בהתאם. מול עוצמת האיום, ובהשוואה להיערכות מול איומים אחרים, חשוב להעמיק את המאמץ ולהקצות לכך את המשאבים הנדרשים, במימון ובכוח אדם.
לפני כשנה, במהלך הצגת ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי, החליטה הממשלה לרכז את הטיפול בתופעה בידי השר לעניינים אסטרטגיים, ומשרדו הקים מטה ייעודי וגיבש תכנית פעולה אסטרטגית העולה בקנה אחד עם מסקנות פרויקט הדה-לגיטימציה של המכון.
על פי מסקנות ותכניות אלה, בשלב זה יש למקד, בשיתוף משרד החוץ, את המאמץ במדינות מסוימות במערב אירופה המהוות חממה בינלאומית מסוכנת לתופעה, וממשלותיהן אף מממנות במישרין ובעקיפין את גורמי הדה-לגיטימציה בעשרות מיליוני דולרים. מימון זה מסייע למאמצים להעביר את התופעה גם למדינות נוספות ובהן ארה"ב; במקביל יש להרחיב קשרים עם גורמים בינלאומיים לא-מערביים שאינם נגועים באנטישמיות קלאסית (סין, הודו ויפן); לנהל מאבק ממוקד בכלים מתוחכמים (לאו דווקא ממשלתיים) כולל תקשורתיים ומשפטיים, על מנת לחשוף את כוונותיהם האמיתיות ולהעביר למגננה את מחוללי הדה-לגיטימציה העיקריים; להציג מול דעת הקהל הבינלאומית את "הפנים האחרות" של ישראל; ולפתח באופן משמעותי רשתות קשר בינלאומיות למלחמה בדה-לגיטימציה, בשיתוף גורמים לא-יהודיים וליברליים, תוך ניהול מערכה בשדה הקיברנטי.
לאור הדברים האלה יש לתגבר באופן משמעותי את תקצוב הפעולות הנדרשות בתחום זה.
הזרמים הלא-אורתודוקסים
אנו ממליצים שמדינת ישראל תחזק את המעמד, התפקיד ורמת ההשתתפות הרשמית של הזרמים היהודיים הלא-אורתודוקסיים (לרבות זרמים חילוניים) בחיים הדתיים של המדינה, במגמה להגביר ולהדגיש את אופיים הפלורליסטי, המכיל והשוויוני. יחד עם זה, יוזמות חייבות להתחשב בתפיסות ובמוסדות ישראליים קיימים המעניקים לדת תפקיד ציבורי ולשלב אותם בהצעות העולות לדיון.
דברי הסבר
מכשול להזדהות עם מדינת ישראל מצד קהילות בתפוצות, שחומרתו מחריפה בשנים האחרונות, הוא המונופול שיש בישראל לרבנות האורתודוקסית הן בענייני פולחן והן בענייני מעמד אישי. על מנת להגביר את ההזדהות מצד התפוצות יש להביא מונופול זה לידי סיום. עם זאת, יש להכיר בכך שהדת היא חלק מהזהות הקולקטיבית הלאומית היהודית (כמו במדינות לאום אחרות), ורבים בארץ וגם בחו"ל – לא כולם דתיים בהכרח – רואים בביטוי דתי ציבורי ומדינתי חלק מאופייה היהודי של מדינת ישראל.
הגברת העלייה מאירופה
מומלץ להקים מִנְהֶלֶת במשרד ראש הממשלה שתהיה אחראית לקידום עלייה ממערב אירופה בכלל, ומצרפת ובלגיה בפרט. המנהלת תרכז את המאמצים של הגופים הלאומיים והממשלתיים השונים המופקדים על עידוד העלייה, תהליך העלייה וקליטתה. היא תטפל בתיאום ותפעול כלל הנושאים הקשורים לרצף העלייה תחת גג ניהולי מְתַכְלֵל אחד, עם מערכת מידע אחת ומערכת ניהול מידע ממוחשבת, ותוך אפיון מחדש של רצף העלייה והקליטה.
מאמצים אינטנסיביים מתבקשים בשני תחומים עיקריים שמהווים חסמים מרכזים לעשרות אלפים שהביעו עניין רב בעלייה לישראל ו/או בהגירה בכלל; הקמה מיידית של ועדה להסרת חסמים ולהגברת קצב העלייה מצרפת ובלגיה, אשר
תעסוק בין השאר בנושאים הקשורים לחינוך, שירות צבאי וקשר עם צה"ל, נושאים אקדמיים וסטודנטיאליים, נושאי תעסוקה, רישיונות עבודה והכרת תארים מקצועיים, עידוד העתקת עסקים והשקעות הון. בין חברי הוועדה יהיו מנכ"לי משרד העלייה והקליטה, המשרד לירושלים והתפוצות, משרד האוצר, משרד הכלכלה, מנכ"ל הסוכנות היהודית לא"י ומנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית, ובראשה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
פעולות לעידוד עלייה לישראל בדרך של שיתוף עם הסוכנות היהודית לא"י וההסתדרות הציונית וחשיפה למידע בכל דרך אפשרית, לרבות על ידי שיווק אקטיבי להגברה ולחידוש תוכניות החשיפה לישראל לקהלי יעד בחתכים שונים, ופעולות בקרב קהלים וקהילות קטנות ורחוקות.
דברי הסבר
הגידול המתמיד במספר העולים המגיעים מצרפת ב-15 החודשים האחרונים רחוק מלממש את הפוטנציאל הטמון במציאות המתחדשת באירופה. יש סבירות לכך שמאמצים מכוונים, שיתנו מענה לעשרות אלפי היהודים שמביעים עניין בעלייה מיידית לארץ, יגרמו ליצירת דינמיקה של עלייה המונית של רבבות, ואף למעלה מכך, מצרפת לישראל.
אינדיקטורים שונים מצביעים על גורמי דחיפה המביאים להגברת הגירה יהודית מצרפת ומבלגיה למדינות אחרות. על השילוב המוכר של דעיכה כלכלית והגברת הימין הקיצוני באירופה וגורמי משיכה הקשורים לכלכלה יציבה בישראל מתווסף לאחרונה גם חשש לסכנה פיזית ליהודים באירופה, לנוכח החזרה הצפויה לארץ מוצאם של מאות לוחמי ג׳יהאד אירופיים שהוכשרו בסוריה ובעיראק.
מסיבות שונות, שרובן ניתנות לשינוי, ישראל איננה בהכרח היעד המועדף על מהגרים אלה. הפיכת גל הגירה מצרפת ובלגיה לעלייה לישראל דורשת עשייה מוכוונת וממוקדת של המדינה ומוסדות העם היהודי, תוך שיתוף פעולה עם הקהילות הרלבנטיות.
קהילת יהדות צרפת היא הגדולה ביותר במערב אירופה, ובשל מגוון סיבות היא גם כנראה הקהילה הבשלה ביותר לתהליך ההגירה. סקרים שונים מצביעים על רוב מוחץ של יהודים שאינם סומכים על יכולתו של השלטון הצרפתי להגן על מוסדותיהם ושוקלים הגירה. לכן נבחרה אוכלוסייה זו לעמוד במוקד פיילוט של שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והמוסדות הלאומיים.
