הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2013-2014

הערכה שנתית 2013-2014
מס' 10

ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר

משתתפים:
נדיה אליס, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, דב מימון, אסף ניסנבוים, דוד סאקס, נח סלפקוב,
סטיבן פופר, סילביה ברק פישמן, אנטוני קורנשטיין, שמואל רוזנר

עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן

תודה מיוחדת לפרופ' עוזי רבהון ולפרופ' גדעון שמשוני

לקריאת המסמך המלא: ההערכה השנתית 2013-2014
הקדמה
שער ראשון: הערכה משולבת וכיווני מדיניות
הצעות לכיווני מדיניות 2014-2013
מדדים נבחרים על יהדות העולם – 2014-2013
הערכת נטו משולבת
שער שני: חמישה מימדים של מצב העם היהודי
גיאופוליטיקה
צומת דרכים אסטרטגי 2014
משולש היחסים: ירושלים, וושינגטון והקהילה היהודית
קשר בין קהילות
קשרי קהילות וישראל
זהות והזדהות
עולמות נפרדים: מערכות זהות יהודית בישראל ובתפוצות
שוויון בנטל השירות הצבאי: התקדמות איטית אך מימוש השאיפה עדיין רחוק מאיתנו
משאבים חומריים
משאבים חומריים: 2014-2013
דמוגרפיה
סוגיית מספר היהודים בארצות הברית: הגדרות ומתודולוגיה בסקרים הסותרים
דמוגרפיה חרדית – ארצות הברית ובריטניה
שער שלישי: מאמרים מיוחדים
יהדות דרום אפריקה אחרי עשרים שנות דמוקרטיה
1989-2014 : יהודים דוברי רוסית כעבור עשרים-וחמש שנה
על מנהיגוּת נשים בקהילה היהודית המאורגנת באמריקה
מיפוי גנאלוגי ובדיקות דנ"א ישירות לצרכן: השלכות לגבי העם היהודי

הערכה שנתית 2013-2014

זהות יהודית בתפוצות

למרות שיהודים המזדהים כיהודים "על פי דתם" מתאפיינים בדרך כלל כבעלי תחושות השתייכות ומחויבות גבוהה כלפי העם היהודי, יש לטפח את החיבור ליהדות גם אצלם, באמצעות התערבויות המתמשכות לכל אורך הילדות, שנות הנעורים, והבגרות הצעירה. לשם כך יש לתמוך ולהרחיב מסגרות של חינוך יהודי ברמה גבוהה (ולא רק בבתי ספר של יום ראשון) הנמשך לאורך שנות הנעורים, מחנות קיץ, קורסים בלימודי יהדות באוניברסיטה, וביקורים בישראל.

יהודים המזדהים כחסרי דת ונעדרים תחושות השתייכות ומחויבות משמעותית לעם היהודי מציבים אתגר גדול יותר. אנו ממליצים להקצות כמות קטנה של משאבים להשקת תכניות פיילוט המעודדות הַבנָיָה מחודשת של זהותם היהודית. כמו כן יש לערוך מחקר מעמיק יותר, בעל אופי איכותני בעיקרו, על מנת להמשיך לברר את הקשרים בין נישואים מעורבים לבין יהודים חסרי דת.

דברי הסבר
הממצאים של מחקרים וסקרים כמו מחקר "מכון פיו" שיצאו לאחרונה מצביעים על הצורך לחזק את ה"יהודים לפי דתם" וגם לנסות למצוא נתיבים ליהודים "חסרי דת". מעורבותם הקהילתית של יהודים על-פי דתם שאינם אורתודוקסים אף היא אינה מובנת מאליה. מחקרים כמו זה של "פיו" מראים שנישואין לבן/בת זוג יהודי והשתייכות לזרם דתי הם הערובה הטובה ביותר למעורבות קהילתית יהודית ותחושת השתייכות ומחויבות חזקה. הוכח כי התערבויות חינוכיות מוקדמות ומתמשכות, המציעות שלל הזדמנויות לאינטראקציה עם קבוצת השווים, יכולות בהחלט להשפיע בכיוון של נישואים בין שני יהודים.

נוכחותם של מספר גדול של יהודים (למעלה ממיליון נפש) שהם "חסרי דת", הנעדרים תחושת השתייכות ומחויבות חזקה לעם היהודי, מעלה אתגרים נכבדים בהתייחס לתשתית החברתית-תרבותית למעורבות הציבורית של הקהילה היהודית ולהשפעה הציבורית והפוליטית שלה. לכן אנחנו ממליצים על הקצאת כמות קטנה של משאבים ללימוד הנושא והשקת תוכניות פיילוט.

קביעת מסגרת אחידה של פעילויות והוצאות של פדרציות וארגונים יהודיים

יש לקבוע מסגרת עקבית ואחידה לדיווחים על פעילות והוצאות של הפדרציות והארגונים היהודיים בארה"ב, ובמידת האפשר בתפוצות נוספות. מסגרת זו גם תחול על אותם ארגונים שלא חייבים דיווח לרשויות המס האמריקאיות. מסגרת זו תקבע ותגדיר בצורה ברורה ומוסכמת מה נחשב להוצאות על חינוך, ישראל, רווחה וכו'. מסגרת כזו תאפשר השוואות לאורך שנים ובין ארגונים.

דברי הסבר
אף על פי שהפדרציות והארגונים היהודיים מספקים מידע מפורט על פעילויותיהם והוצאותיהם, יש הבדלים ניכרים באופן שבו התמיכה שלהן מאופיינת במסגרת הסיכומים הרחבים המופיעים בדו"חות השנתיים ובמסמכים נוספים. הבדלים אלה מקשים על עריכת השוואות לאורך שנים ובין ארגונים, מגזרים ואיזורים, הנחוצות לתכנון מושכל של מדיניות.

שילוב נשים בהנהגה של ארגונים יהודיים בתפוצות

כדי לשלב יותר נשים בהנהגה של פדרציות וארגונים יהודיים אחרים אנו ממליצים על מדיניות העדפה מתקנת שכל אחד מהמנהיגים הנוכחיים של ארגונים אלה יזהה, בצד מועמדים גברים, לפחות שתי נשים כמועמדות אפשריות להחליפו, יתחיל בתהליך הכנתן לאפשרות שיירשו אותו בתפקידו.

בנוסף, בטווח הבינוני, אנו ממליצים שהקהילה היהודית האמריקאית תבנה תוכניות מנהיגוּת ספציפיות לנשים באמצע הקריירה, כדי לסייע להן להתמודד עם החסמים המונעים את קידומן ולהפנות אותן לתפקידי הנהגה הצפויים להתפנות בשנים הקרובות. ניתן להשתמש בתוכניות כדוגמת Women’s Leadership Forum הנהוגה בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, שיעדן הוא להכין נשים לצבירת יתרון אסטרטגי בארגון, כמודל לאימוץ תוך התאמה להקשר של הקהילה היהודית.

דברי הסבר
קיימת בעיה חמורה של ייצוג-חֶסֶר של נשים בעמדות בכירות בארגונים, מוסדות ועמותות יהודיים. ייצוג-חסר זה קשור לבעיות של התנכרות של בני נוער יהודים מארגונים יהודיים ומהקהילה היהודית המאורגנת, למשבר בהמשכיות ההנהגה בארגונים יהודיים, ולהיעדר מידה מספקת של חדשנות בארגונים היהודיים. מבחינת הנוער היהודי, היעדר ייצוג הולם לנשים תורם לתדמית של הארגונים היהודיים כמיושנים, כארגונים שקפאו על שמריהם. לגבי בעיית המשכיות ההנהגה, נשים – שהן רוב העובדים בפדרציות ובארגונים היהודיים – מהווות מאגר כישרון שבוודאי יכול לתרום להנהגה; ולגבי היעדר החדשנות, ידוע שגיוון בהנהגה תורם לחדשנות של ארגונים.

מיפוי גנטי ישיר לצרכן וגילוי שורשים יהודיים

אנו ממליצים שהקהילות היהודיות וארגונים מרכזיים רלבנטיים יקימו גופים שיספקו מידע ותוכניות לאנשים המאמינים שגילו שורשים יהודיים דרך מיפוי גנאלוגי ומבקשים להתחבר לעם היהודי כדי לסייע בהפיכתם למעגל ידידותי תומך למדינת ישראל ולקהילות. חלק מתפקידם של אותם משרדים הוא למנוע ממיפוי גנאלוגי להפוך למנגנון של ניכור והתרחקות מן העם היהודי.

דברי הסבר
בשנים האחרונות חל גידול דרמטי במידת העניין במיפוי גנאלוגי. ההתקדמות במחקר הגנטי ובטכנולוגיית המחשב מאפשרות כיום לבצע מיפוי גנאלוגי ישירות לצרכן
(DTC – direct-to-consumer) באמצעות בדיקות דנ"א במחירים שווים לכל נפש.

בין הממצאים שעלו בקרב חלק מהנבדקים בטכנולוגיות המיפוי הגנאלוגי, עלתה גם אפשרות לקיומו של מוצא יהודי משותף. התפתחויות אלו מציעות הזדמנויות להתחבּרות, מגעים קרובים וחיזוק הקשרים בקרב העם היהודי, זאת לצד הסכנה כי התוצאות יגרמו אי-נוחות או מפח נפש לאדם יהודי המחוייב ליהדות.

הקודםהבא