אופיה הנוכחי של ישראל ומה שישראל יכולה להפוך להיות בעתיד משפיעים על הקשרים בינה לבין קהילות יהודיות אחרות. עם זאת, יחסים אלה מזכירים את הסיפור של שרלוק הולמס ("כלבם של בני באסקרוויל"), שבו הדבר הראוי לציון היה דווקא העובדה שהכלב שלא נבח. הסולידריות עם ישראל נותרה מאפיין בולט של היחסים, על אף הקשיים והאכזבות שהצדדים גורמים זה לזה. ובכל זאת, עם חילופי הדורות, ככל שהזכרון המשותף של הדאגות והבעיות בעבר מושפע מפעולתם של כוחות חדשים, במישור הפנימי והחיצוני, כך גובר החשש כי גם ערכי היסוד המוצקים ששלטו בעבר עלולים להשתנות. המכון למדיניות העם היהודי סיפק עדויות ממקור ראשון לקיומם של המשכיות ושינוי בממד זה, במסגרת מחקר מקיף שנועד לספק חומרי רקע ליוזמת חקיקה של ממשלת ישראל.6
על אף הסולידריות הקיימת כיום, לא חסרים גם סימנים המעידים על שינוי בארה"ב. הצעירים האורתודוקסים קרובים לישראל יותר מכלל היהודים האמריקאים.7 ליהודים לא-אורתודוקסים שיש להם בני זוג לא-יהודים או המסווגים כ"יהודים שלא על פי דתם"8 יש קשר רופף יותר לישראל. שתי הקבוצות הולכות וגדלות. דו"ח המכון למדיניות העם היהודי מרמז על כך שבחלקים מקרב הקהילה היהודית בארה"ב, תחושת הניכור כלפי ישראל הולכת ומעמיקה. למרות שזו עדיין איננה תופעה גורפת, ישנם סימנים לכך שהעמדות כלפי ישראל מחוללות פילוג פנימי בקהילה ושוחקות בעיקר את עמדות הדור הבא כלפי ישראל.
רוב יהודי העולם מעוניינים בישראל שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, ומניחים שהצירוף הזה אפשרי. יהודי התפוצות אמנם רואים בקיומו של מרכיב דתי משמעותי בזהותה של מדינת ישראל חלק משימור הזהות ה"יהודית" של ישראל, אך יש להם ביקורת חריפה על היישום בפועל של יחסי דת ומדינה בישראל. יהודים רבים בתפוצות מכירים באילוצים שישראל מתמודדת עימם, אבל אינם רואים בכך הצדקה לפיחות בערכי זכויות האדם ובאמות-המידה המוסריות המצופות מישראל. בה בעת, יהודים רבים בתפוצות מבטאים תחושת חובה לסייע במאמציה של ישראל לעמוד באמות-מידה אלו, ושואפים לקיום דיאלוג קבוע ומשמעותי בין הקהילות.
על כך העובדה שהזמן בשל ליוזמה כזו יעידו התוצאות שהתקבלו מסקר המכון למדיניות העם היהודי. כשנשאלו על השינויים שחלו בשנה החולפת בטיב הקשרים בין הקהילות היהודיות בתפוצות לבין הקהילה בישראל, רוב המשיבים (44%) סברו שחלה הידרדרות קטנה. רק 20% חשו שחל שיפור מסוים. אלה שהבחינו בקיומה של מגמה שלילית ציינו את מדיניותה ופעולותיה של ממשלת ישראל בעניינים דתיים פנימיים כגורם העיקרי לכך; הגורמים הבאים שצוינו היו מצב תהליך השלום והמצב מעבר לקו הירוק. תובנות לגבי השאלה מדוע שני עניינים אחרונים אלה משפיעים על הקשרים התוך-קהילתיים ניתן לדלות מתוך התשובה הבאה ברשימת הגורמים להידרדרות, המציינת את המאמצים של אויבי ישראל ומבקריה מבחוץ לצייר אותה בגוונים שליליים. הדאגה היא שלהצטברות המגמות הללו תהיה השפעה שוחקת על הסולידריות והשותפות, שהן עדיין סימן ההיכר האופייני ביותר ליחסים בין קהילות התפוצות לבין ישראל. למרות זאת, העניין הרב בקיום קשרים ודיאלוג, העולה בבירור מדו"ח המכון למדיניות העם היהודי, מצדיק את החלטתנו לציין שיפור קטן בתחום זה.
